535 אלף ש' לפועל שנפל מפיר בקומה רביעית

עובד בניין שנפגע קשה באתר בנייה בדימונה טען שחברת הבנייה לא דאגה לחסימת הפיר. ביהמ"ש קיבל את התביעה והטיל עליה את האחריות לאירוע

עו"ד ארנון מילרפורסם: 29.04.18 , 21:59

בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעה של פועל בניין שנפגע קשה בתאונת עבודה אחרי שצנח לקרקע מפיר בקומה הרביעית בבית באתר בנייה בדימונה. השופטת רננה גלפז מוקדי קבעה שהנתבעים – הממונה על קבלני המשנה וחברת הבנייה "רחל מ.ג.ן" – אחראים לתאונה ועליהם לפצות את הנפגע בכ-535 אלף שקל.

האירוע התרחש ביוני 2009. הפועל הספיק לעבוד יומיים בלבד באתר הבנייה לפני שנפצע בתאונה. לפי הגרסה שלו ושל שלושה עדי ראייה קיבלו העובדים מזרנים לשם לינה במקום והופנו על ידי האחראי לקומה הרביעית של הבניין. בשלב זה נתקל המזרן של התובע בעמוד, והוא נפל דרך הפיר וצנח אל הקרקע. הפועל הובהל לבית חולים "סורוקה" בבאר שבע, שם נותח פעמיים לצורך קיבוע חוליות הצוואר.

תביעה

325 אלף ש' לחשמלאי שהחליק על כתם שמן

עו"ד דוד אור-חן

שכיר של קבלן עבודות חשמל שבר את ידו במהלך עבודה במפעל "נייר חדרה". בית המשפט קבע שהופרה החובה לשמור על הבטיחות שלו

325 אלף ש' לחשמלאי שהחליק על כתם שמן

בתביעה טען שהפיר לא נחסם באופן שימנע נפילה למרות פנייתו לאחראי ביום שלפני התאונה. הפועל הוסיף שבעקבות התאונה נגרמה לו נכות תפקודית בשיעור של 60% וכעת אין לו אפשרות להמשיך בעבודתו כפועל בניין. לדבריו, האחראי על קבלני המשנה קיבל אותו לעבודה וקבע את שכרו, ולכן בפועל היה מעסיקו הישיר מטעם החברה המבצעת, ומכאן שהוא אחראי לתאונה יחד עמה.

הנתבעים טענו שהפועל כלל לא היה עובד שלהם וכי הפיר היה מסומן. לדבריהם, התובע שימש ראש צוות ולכן היה אחראי על הבטיחות במקום, כך שהאחריות לתאונה רובצת עליו. הם הוסיפו שהפועל חזר לעסוק בעבודות פיזיות קשות לאחר התאונה ולכן נכותו התפקודית נמוכה באופן משמעותי ממה שטען.

אבל השופטת רננה גלפז מוקדי העדיפה את גרסת התובע הן לעניין התאונה והן בנוגע לזהות המעסיק. באשר לאחריות היא קבעה שלא בוצעו פעולות מצד הנתבעים על מנת להגן על העובדים במקום, על אף פניות העובדים בנושא הסכנה שבפיר הפעור.

לדבריה, לנתבעים הייתה אפשרות למנוע את הנזק. "היה עליהם לצפות נפילה של עובד דרך אחד הפירים אשר נותרו פעורים", כתבה. בנוסף נקבע כי הנתבעים הפרו את החוק כשלא חסמו את הפיר ולא הדריכו את העובדים לגבי הסכנה במקום.

על כן נקבע כי הנתבעים אחראים לנזקי הפועל, ונדחה הניסיון להטיל עליו רשלנות תורמת, שהרי לא הייתה לו שליטה על נסיבות הנפילה.

בהתאם לחוות דעת של מומחים רפואיים שמינתה העמידה השופטת גלפז מוקדי את הנכות התפקודית שלו על 30% לנוכח הגבלות אורתופדיות ובעיות בתחום הנוירולוגי, שפוגעות ביכולתו להמשיך לעבוד בעבודת כפיים.

את הנזקים היא העריכה בכ-535 אלף שקל. היא ציינה שהנתבעים מנעו מהפועל את האפשרות למצות את זכויותיו מול הביטוח הלאומי מאחר שהתנערו מעבודתו אצלם, ולכן היא לא ניכתה מהפיצוי שנפסק סכומים שהתובע היה יכול לקבל מהביטוח הלאומי. הנתבעים חויבו גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 140 אלף שקל.