"הרוצח מגולדן סטייט" והחשש של כולנו
DNA מאתרי חקר אילנות יוחסין הביא למעצר הרוצח הסדרתי שרצח 12 בני אדם וביצע 50 מעשי אונס. השיטה והביקורת
חששות לגבי פרטיות הנתונים של כל אחד ואחד מאיתנו הפכו לדבר שגרתי בשנים האחרונות: פריצות למאגרי כרטיסי אשראי, דליפת מידע מפייסבוק, חשש מדליפה עתידית של המאגר הביומטרי. בשבוע האחרון, עם מעצר אחד הרוצחים האכזריים בתולדות ארצות הברית, עלה לכותרות חשש נוסף, והפעם הוא נוגע למידע הגנטי.
ג'וזף ג'יימס דיאנג'לו, שהרשויות חושדות כי הוא "הרוצח מגולדן סטייט" שאחראי לפחות ל-12 רציחות ול-50 מעשי אונס בשנות השבעים והשמונים, נעצר יותר משלושה עשורים אחרי הרצח האחרון, בעזרת מידע שהגיע מאתר אינטרנט לחקר אילנות יוחסין. סוכנות הידיעות AP סיפקה תשובות לכמה מהשאלות המרכזיות בנושא.
כיצד הרשויות זיהו אותו?
התביעה בסקרמנטו אמרה ביום חמישי האחרון כי DNA מאחת מזירות הפשע נבדק מול פרופילים גנטיים מאתרים גנאלוגיים (אתרים לחקר אילנות יוחסין) שאוספים בדיקות DNA כדי לסייע לאנשים ללמוד על הרקע המשפחתי שלהם. הרשויות התמקדו בדיאנג'לו אחרי שגילו כי לאחד מקרובי המשפחה שלו, שהמידע הגנטי שלו היה באתר האינטרנט, יש התאמה גנטית משפחתית ל-DNA מזירת הפשע.
בהמשך הם החלו במעקב אחר ביתו של דיאנג'לו בסיטרוס הייטס, קליפורניה, סמוך מאוד לסקרמנטו. הם אספו שתי "דגימות DNA שהושלכו" ממנו. אחת הדגימות לא סייעה, אבל השנייה כבר קשרה אותו ל-DNA שנלקח בעבר.
באיזה בסיס נתונים הם השתמשו?
לפי פול הולס, בעבר חוקר תיקים לא מפוענחים שהיה מעורב גם בשלבים האחרונים של חקירת "הרוצח מגולדן סטייט", החוקרים השתמשו בבסיס נתונים גנטי פתוח, GEDmatch, כדי לסרוק עצי משפחה ולבחון התאמות לדגימות DNA מזירת הפשע. רשמית לא מסרו החוקרים באיזה בסיס נתונים הם השתמשו.
הולס אמר ל-CNN כי חקירת מעשי הרצח הסדרתיים ארכה עשורים, אבל לבדיקות ולהשוואות ה-DNA "הספיקו ארבעה חודשים בלבד להגיע למאגר האנשים המתאים. היו בערך 100 קרובי משפחה שלו עם אחוז מסוים של התאמת DNA, אז בדקנו כמה בדיוק DNA משותף היה. היינו צריכים לשוחח רק עם אדם או שניים לאחר שהיה לנו את המידע מ-GEDmatch".
אחד ממייסדי החברה שממנה נלקח המידע, קרטיס רוג'רס, אמר בהודעה כי "חשוב שמשתתפי GEDmatch יידעו את השימושים האפשריים של ה-DNA שלהם, כולל זיהוי קרובים שביצעו פשעים או שהיו קורבנות פשע".
האם זה חוקי?
שתיים מהחברות הגדולות שמספקות פרופילים גנטיים לצרכנים שמעבירים דגימות - Ancestry.com ו-23andMe - אמרו כי הן אינן משתפות פעולה עם רשויות החוק, אלא אם נדרשו לכך בצו בית משפט.
שתיהן אמרו כי לא קיבלו צו שכזה בתיק "הרוצח מגולדן סטייט". Ancestry.com אמרה כי לא קיבלה כלל בקשות מהרשויות למידע גנטי בשלוש השנים האחרונות ואילו דובר החברה השנייה מסר: "מעולם לא סיפקנו מידע על צרכנים לרשויות החוק".
האם זה נעשה בעבר?
השוואת DNA לדגימות בבסיסי מידע גנאלוגיים על ידי רשויות החוק עלתה לכותרות לפני כמה שנים, כשבמאי מניו אורלינס זוהה כרוצח מאיידהו בעזרת דגימה שאביו סיפק, שנים לפני כן. כחלק מפרויקט גנאולוגי שמומן על ידי הכנסייה, אביו של הבמאי העניק את ה-DNA, שבהמשך נמכר ל-Ancestry.com.
החברה נדרשה לזהות את האדם למשטרה, לאחר שקיבלה צו בית משפט. בהמשך הוא נוקה מאשמה, לאחר שהתברר שה-DNA לא תואם את זה שנלקח מזירת הפשע.
באיזו שיטה השתמשו החוקרים בתיק זה?
הטכניקה ידועה כבדיקת DNA משפחתית (Familial DNA testing) והעלתה שאלות אתיות בקהילה הפורנזית. החוקרים סורקים למעשה מאגרי מידע של רשויות חוק, כדי לאתר קרובי משפחה אפשריים של האדם שאולי ביצע את הפשע.
המבקרים אמרו כי שיטה זו מאפשרת חיפוש אחר אנשים חפים מפשע שכל חטאם הוא שהם קרובי משפחה של חשוד בביצוע פשע, ושסיפקו DNA שנכלל בבסיס נתונים מסוים. אנשי רשויות החוק טוענים מנגד כי שיטה זו מספקת לחוקרים קצי חוט חשובים מאוד.
ב-2008 קליפורניה הייתה למדינה הראשונה בארצות הברית שאפשרה שימוש בשיטה כזו. מאז הלכו בעקבותיה שמונה מדינות נוספות. כך נעצר בלוס אנג'לס לוני פרנקלין ג'וניור, "הרוצח הישנוני", שרצח עשרה בני אדם בין 1985 ל-2007. בנוסף השתמשו בלוס אנג'לס בשיטה זו כדי לפענח אשתקד את הרצח ב-1976 של גרושתו של הזמר ביל מדלי, מהצמד The Righteous Brothers.
לפנייה לכתב/ת 
