נתלה על ענף ושרד: הפצוע מהשיטפון שוחרר מבית החולים
רון חכים, ששהה חצי שעה במים וניצל כי הצליח להיתלות על ענף, היה מאושפז בסורוקה מאז יום חמישי. אתמול בישרו לו כי ידידתו שני שמיר נהרגה באסון. הפצועה שרי קורץ עדיין מאושפזת
הפצוע שניצל ממוות באסון השיטפון בנחל צפית, רון חכים מהיישוב שוהם, שוחרר היום (א') מבית החולים סורוקה. שרי קורץ, הנערה שנפצעה ואושפזה אף היא בבית החולים, טרם שוחררה. היא הועברה להשגחה ביחידה לטיפול נמרץ לב ומצבה יציב.
רון חכים פונה לבית החולים אחרי האסון במצב קל עד בינוני, ובימים האחרונים מצבו השתפר. אביו, ניסים, אמר היום: "הבן שלי מרגיש טוב יותר. הוא עדיין סובל מכאבים ועובר טיפולים. הוא זוכר את כל מה שקרה לפרטי פרטים. הגל פגש אותו מאחור וסחף אותו קדימה בגובה שלושה מטר.
"רון היה במים חצי שעה עד שהוא הצליח להיחלץ", סיפר האב. "הוא תפס איזה ענף בדרך ונתלה עליו ושם חיכה למחלצים. הוא ראה הכול - גם חברים נסחפים. הוא סיפר לי איך ניצל ולא הפסקתי לבכות".
רון מכיר היטב את אחת ההרוגות באסון, שני שמיר, גם היא משוהם. בימי האשפוז הראשונים נמנעו מלספר לו על מותה כדי לאפשר לו זמן להתאושש, ורק אתמול - בליווי גורמי מקצוע - סיפרו לו על כך.
ד"ר ליאור פוקס, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ פנימי בסורוקה, דיווח היום כי מצבה של הפצועה שרי קורץ, שעדיין מאושפזת, יציב. היא הועברה להשגחה ביחידה לטיפול נמרץ לב ביניים משום שבסוף השבוע סבלה מדופק מהיר. בבדיקות שנערכו לה נצפה נוזל סביב הלב בעקבות מכה שקיבלה בחזה.
בר קורץ, אמה של שרי, אמרה היום: "היא פייטרית והיא תעבור את זה. היא עברה חוויה לא פשוטה אבל היא מתאוששת לאט לאט ותעבור את זה כמו גדולה. אנחנו ממשיכים להחזיק לה אצבעות שתעבור את זה בקלות. התמיכה של החברות ושל הסביבה ממש עזרה. אנשים שאני לא מכירה מתקשרים ושואלים מה אני צריכה. רציתי להודות לכל מי שתומך בנו".
בני משפחותיהם של ההרוגים יושבות בימים אלה שבעה. לבית משפחתה של יעל סדן ז"ל מגיעים מנחמים רבים כדי לנחם את ההורים קובי ושרון ואת האחים איתי ואמיר. במרפסת יושבים חבריה של יעל מהתיכון לאומנויות, ממכינת בני ציון ומתנועת השומר הצעיר.
"אני שמח לראות את הצעירים האלה, כל אחד מספר איך יעל נגעה בו", אמר האב קובי. יעל סדן הייתה נערה פעילה מאוד, ובין היתר התנדבה וסייעה לקשישים ולילדים בסיכון. "כבר מילדות היא השאירה את חותמה בכל מקום", סיפרה האם שרון. "במעון, בגן, בבית הספר, במכינה. בכל מקום אני שומעת את אותם דברים עליה".
לשרון קשה מאוד גם העובדה שהאסון התרחש דווקא במדבר, מקום אהוב עליה במיוחד. "הכינוי שלי בקרב האופנוענים הוא 'מלכת המדבר'. בכל פעם שקשה לי אני הולכת למדבר. רק לפני שבוע דיברתי איתה מהמדבר. היא אמרה לי 'אמא, את צריכה לעבור לגור שם', וצחקתי. אמרתי לה 'איך תבקרו אותי שם?'".
לפנייה לכתב/ת 
