"התעשייה האווירית תבנה לוויין תקשורת עבור הממשלה"
חודש לאחר ההודעה של חלל על בחירה בלוראל לביצוע הפרויקט, מדווחת החברה שקיבלה הודעה לפיה הממשלה פועלת להעברת הביצוע לתעשייה האווירית ולמימושו בנקודת שמיים בהתאם לצרכיה. חלל צפויה להפסיד את הלקוחות המסחריים של הלוויין
חלל צפויה להפסיד ממהלך כזה, אם אכן יצא לפועל, את כל הלקוחות המסחריים שהיו אמורים להשתמש בלווין ובראשם חברת הלווין יס ששיכת לבזק. מקורבים לנושא מעריכים כי מדובר בהפעלת לחץ מצד המדינה על חלל לחזור למו"מ מול התעשיה האווירית ולהזמין ממנה את הלווין וכי לא מדובר במצב של אל חזור שבו המדינה תזמין הלווין מהתעשיה האווירית.
בהודעה שפרסמה חלל ב-25 במרץ נמסר כי לאחר תחרות בת ארבעה ראשים, בחרה חלל בחברת לוראל כאמור לייצר את הלוויין. מדובר בחוזה בהיקף של 112 מיליון דולר הכולל רכישת לוויין, מערכת שליטה קרקעית, שירותי תמיכה בשיגור, תמיכה בתפעול הלוויין למשך חייו ותמיכה בפעולות לביטוח השיגור ופעילותו במסלול. לוראל בעצמה הפסידה לתע"א במכרז לבניית עמוס 6, וכעת הגלגל התהפך.
חלל תקשורת פנתה לשלוש חברות בינלאומיות ולתע"א לקבלת הצעות, כאשר הפרמטרים של מחיר ומהירות הביצוע היו בראש סדר העדיפויות - בסופו של דבר מועצת המנהלים של החברה החליטה לבחור בהצעה הטובה ביותר לצרכיה ולא להתחשב בקשיים של תע"א, אף שהיא עובדת מולה באופן שוטף בהפעלת לווייני עמוס 3 ו-4.
"חלל בתקופתי הזמינה ארבעה לוויינים מתע"א ביותר מ-2 מיליארד שקל", אמר דוד פולק מנכ"ל חלל תקשורת. "ההזמנות האלה אפשרו למעשה את קיום התחום בתע"א. כעת משיקולי לוח זמנים לאספקה ומחיר שאינו תחרותי, לא בחרנו בהצעה של תע"א".
מתע"א נמסר בתגובה להחלטה על ההסכם עם לוראל: "התעשייה האווירית הציעה לחברת חלל לוויין מתוחכם הנותן מענה לצרכי מדינת ישראל. הצעה זו התבססה גם על מעורבות ומימון ממשלתיים. משהחליטה ממשלת ישראל שלא לסייע לפרוייקט לא היה כל סיכוי לתעשייה האווירית להתחרות במחיר של חברות זרות המייצרות לווינים בכמויות גדולות הרבה יותר מאשר התעשייה האווירית. התעשייה האווירית היא חברה למטרות רווח וככזו אינה יכולה לבצע פרויקט בהפסד.
עם זאת, גורמים שונים העריכו כי העובדה שהעסקה עם לוראל כללה אפשרות ביטול לתקופה של 60 יום נועדה להפעיל לחץ ל משרדי הממשלה להתגמש ולספק לתע"א את הסיוע הדרוש לה לייצור הלוויין. לאחר ההחלטה טען משרד המדע כי "ההחלטה לגבי תקצוב והיקף הסיוע לבניית לוויין תקשורת בישראל היתה של משרד האוצר, שעד כה, למרות פניותינו החוזרות, לא קיבל את עמדתנו." אולם מנגד, במשרד האוצר טענו כי המחלוקת כלל לא הגיעה אליהם, אלא נעצרה אצל נציגי הממשלה שמקיימים מגעים עם החברות".
לפנייה לכתב/ת 
