התקיפה בסמי עופר - נגד הכדורגל הישראלי / טור
מי ייקח סיכון להביא את ילדיו לשדה הקרב המדמם הזה? אם לא תהיה התעוררות מערכתית הצופים ייעלמו מהמגרשים. נתיב רובינזון, ששימש בעבר ככרוז של הפועל חיפה והוכה על ידי אוהדי מכבי חיפה, נזכר במקרה שלו כשצפה בסרטון שבו נראה אוהד עירוני קריית שמונה מותקף רפי ביטון בפראות
תקיפתו של רפי ביטון בידי אוהדי מכבי חיפה החזירה אותי לטראומה של ניסיון הלינץ' והתקיפה האלימה שביצעו נגדי האוהדים הירוקים. לצער כולנו, לצערו של כל מי שהכדורגל הישראלי יקר לליבו, הדבר מוכיח שהאלימות לא מוגרה ממגרשי הכדורגל והיא כאן בגלוי לאור הזרקורים.
התקיפה שבוצעה נגד ביטון ושבוצעה נגדי היא התקפה על הכדורגל הישראלי כולו. איזה הורה ירצה להביא את ילדיו למשחקי כדורגל במצב כזה? מי ייקח סיכון להביא את משפחתו לשדה הקרב המדמם הזה? ככה נצליח לבנות את דור העתיד של צופי הכדורגל? הרי הילדים שלא יבואו היום לאיצטדיונים הם המבוגרים שלא יבואו בעתיד למשחקים.
עד היום אני יכול לראות מולי את מבטי הרצח שהיו בעיניהם של אוהדי מכבי חיפה שרדפו אחרי מהיציאה מהיאצטדיון לכביש החוף אחרי הדרבי. הם נצמדו במכוניתם למכוניתי וניסו להוריד אותי מהכביש. בשלב מסוים הם הפסיקו להיצמד אלי, נתנו גז, דהרו קדימה, ואז - לפתע פתאום ביצעו עצירה לרוחב הכביש וחסמו לי את נתיב הנסיעה.
הספקתי לבלום במהירות, הם יצאו מהרכב שלהם והחלו לרוץ אלי עם מוטות ברזל ומקלות. בשבריר של שנייה הספקתי להעביר את המכונית להילוך אחורי והתחלתי לברוח בנסיעת רוורס תוך שהם רודפים אחרי בצרחות אימה ובקללות. ברחתי בנסיעה לאחור לכיוון הירידה לחוף ומשם המשכתי למגרש החנייה של המלון בחוף הכרמל, לשם גם הגיע האוטובוס של הפועל חיפה ששמשותיו נופצו.
תמונות התקיפה ונסיון הלינץ' חזרו אליי כאשר שמעתי על מה שעשו אוהדי מכבי לרפי. סביר להניח שהוא כבר לא יחזור לצפות במשחקים בסמי עופר, ואני לא יכול להאשים אותו. אני, ככרוז של הקבוצה, חזרתי אחרי ניסיון הלינץ', אבל לא יודע אם זה היה כך אם לא הייתי בעל תפקיד. כל רפי כזה, שלא חוזר, הוא פחות אוהד ביציעים, ואם לא תהיה כאן התעוררות מערכתית גדולה - הרבה רפים שכאלו יעלמו מהיציעים שלנו. הם וילדיהם ועוד רבים אחרים.
בשבוע הבא אנחנו יוצאים למשחק גמר גביע המדינה באצטדיון טדי בירושלים. לאוהדי הפועל חיפה הוקצו היציעים הדרומי-מערבי והדרומי. אנחנו מתכננים להגיע עם הילדים והמשפחות למשחק השיא של הכדורגל הישראלי. אבל, כבר עכשיו עולה החשש כי חלוקת היציעים בין שני מחנות האוהדים לא תישמר, ואת התוצאה המסוכנת של ישיבה משותפת שכזו ראינו אמש בחיפה.
במקום לנהל שיחות על ההרכבים ועל מערכי הקבוצות, אנחנו מוצאים את עצמנו מנהלים שיחות על האם להביא את הילדים, כן או לא? מה יהיה יותר בטוח? להגיע ברכבת, באוטובוס, במכוניות פרטיות? ומה הן דרכי המילוט ממגרש החנייה הדרומי. במקום לעסוק במערכי ההגנה של השחקנים במגרש, אנחנו עוסקים במערכי ההגנה של האוהדים ביציע. וזה כבר לא כדורגל.
לפנייה לכתב/ת 
