"המטרה היא למות בכבוד": כך מטפלים בחולים סופניים
רפואה פליאטיבית היא ענף הרפואה היחיד שאין לו שאיפה לריפוי האדם, אלא עוסק בשיפור החיים של חולים שימיהם ספורים ושל בני משפחתם. מה כולל הטיפול, למה כל כך חשוב לסגור מעגל ומהי "איכות המוות"? ד"ר רוני צבר עונה ומסביר
בחברה המודרנית רוב האוכלוסייה תסיים את חייה בעקבות הידרדרות של מחלה כרונית ולא במוות פתאומי. ככל שזה נוגע לרוב המחלות, עדיין אין לנו את הכלים לעצור את התקדמותן לקראת סוף החיים, אך ניתן להביא להבדל משמעותי בשיפור איכות חיי החולים דרך הרפואה הפליאטיבית, ענף הרפואה היחיד שאין לו שאיפה לריפוי האדם, אלא עוסק בשיפור איכות נוחות החיים של אנשים המתמודדים עם מחלות חשוכות מרפא.
הרפואה הפליאטיבית היא תחום חדש יחסית בעולם הרפואה. היא נוסדה באנגליה בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת ומשם התקדמה לרוב מדינות העולם המערבי. הפליאציה עוסקת בהיבטים הפיזיים, הרוחניים, הרגשיים והסוציאליים של המטופל ושל הסובבים אותו. המושג פליאציה נגזר מהמילה הלטינית פליאר, שפירושה הוא גלימה: מייסדי המקצוע ראו בתחום גלימה שמכילה את המטופלים ומגינה עליהם.
לאחר אבחון מחלה סופנית, החולה יופנה לרופא המקצועי הרלוונטי לטיפול במחלה. הטיפול הפליאטיבי ניתן לחולים בשלבים מתקדמים לקראת סוף חייהם על ידי צוותים שהוסמכו לכך במסגרת הקהילה או בבית החולים.
ההתמחות בתחום הפליאטיבי בארץ שייכת למקצועות הרפואה והסיעוד אך יש עניין רב גם בקרב עובדים סוציאליים והרפואה הפיזיקלית כמו שיקום, ריפוי בעיסוק וכן הלאה.
מה כולל ריפוי פליאטיבי?
הטיפול נחלק לארבעה שלבים:
המאמץ בשלב הראשון הוא לשפר את איכות חייהם של החולים ולאפשר להם שגרת חיים הקרובה ביותר לזו שהייתה להם טרם האבחון.
בשלב השני, ההתמקדות היא בנוחות חייו של מי שלא יכול לנהל שגרת חיים של אדם בריא והוא מוגבל פיזית לביתו ולמיטתו.
עוד כתבות בנושא:
"מעלים מינון, עד שהוא מפסיק לנשום". כך עוזרים לחולה למות
רופא: "לעתים המוות הוא הטיפול הרפואי הנכון"
"תפקידי כרופא לשרת החולה - גם אם הוא רוצה למות"
המטרה בשלב השלישי היא להשיג את איכות המוות הטובה ביותר, כלומר לאפשר לאדם ללכת לעולמו כשניתנת לו שליטה מירבית בתסמינים שעלולים להקשות עליו תוך שמירה על כבודו וכן לאפשר לו לבחור את מקום מותו, אם זה בבית או במסגרת אשפוזית.
השלב הרביעי והאחרון הוא שלב עיבוד האבל, במהלכו ניתנת תמיכה לאנשים שנותרו מאחור. עיבוד אבל נכון, קצר ובריא יותר תלוי בין היתר במהלך טוב של השלבים הקודמים בטיפול הפליאטיבי.
הכלים התרופתיים של הטיפול הפליאטיבי נותנים מענה למגוון התופעות הקיימות בקרב חולים אלו כמו קוצר נשימה, עצירות, דיכאון, ירידה בתיאבון, גרד ועוד. מהות הטיפול הפליאטיבי הוא להביא את המטופל ומשפחתו למצב בו הם ירגישו נינוחים מספיק לבצע את הדבר החשוב ביותר - לסגור מעגלים ולהיפרד, שכן כשהחולה כאוב מדי הוא לא יוכל להתמקד בסגירת המעגלים. זו הסיבה לכך שכל אנשי הצוות בטיפול הפליאטיבי רגישים ומיומנים בשיח על סוגיות רגשיות מסוג זה.
חוק החולה למות: זכות של ישראלים
במדינות רבות הגישה הפליאטיבית איננה מופעלת מעבר לרמת השיח, ישראל לעומת זאת היא אחת מהמדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לזכויות אדם לקראת סוף חייו. אחד מחוקי המדינה בנושא הוא חוק "החולה הנוטה למות" המגדיר חולה נוטה למות כמי שנקבע כי תוחלת חייו הצפויה, גם בהינתן טיפול רפואי מלא, היא שישה חודשים ומטה. חולים אלו נהנים מזכויות יתר ובהן בחירה גדולה יותר בכל הנוגע לאופן הטיפול. כדי לממש זכויות אלו יש למלא טופס הנחיות הזמין להורדה באינטרנט או דרך הרופא המטפל.
בשנת 2013 קבעה המדינה כי חולה שהוגדר כחולה נוטה למות זכאי גם לשירותי רפואה פליאטיביים, הכוללים ליווי רב מקצועי בכל שעות היממה במוסד אשפוזי או בביתו לפי בחירתו. בישראל קיימת גם נגישות גדולה ביחס למדינות רבות לתרופות ממשפחת האופיאטים כמו מורפין, אוקסיקודון, פנטניל ומתדון. תרופות אלו הן אבן יסוד לטיפול בתסמינים מרכזיים של כאב וקוצר נשימה אצל אדם הנוטה למות, ובלעדיהן נגזר על האדם למות בייסורים.
אחד מהדברים שמייחדים את הרפואה הפילאטיבית הוא לא רק השימוש בתרופות מסוימות אלא נוחות השימוש בהן, לדוגמה תרופות הניתנות דרך הפה, במדבקות, בטבליות הנמסות מתחת ללשון או בזריקה תת-עורית (בדומה לזריקת אינסולין) שאינה מצריכה חיפוש אחר ורידים, פעולה מאוד לא נעימה עבור מי שעובר טיפולים כימותרפיים.
כמו כן, תרופה מסוג זה מאפשרת לבני המשפחה או מלווה אחר לבצע את הזריקה בקלות רבה ללא צורך בצוות רפואי מיוחד. גם תרסיס אף הוא קל לשימוש והשפעתו שקולה למתן תקופה תוך ורידית שכן הוא מעניק שליטה גבוהה בכאב מתפרץ בזמן קצר. תכשירים כמו תרסיס האף מתבססים על ספיגה של התרופה דרך הריריות המאפשרת מעבר מהיר למחזור הדם בדרך לא פולשנית. לתרופות אלו תופעות לוואי שונות אך הן ניתנות לשליטה דרך התאמה של טיפול נכון ומאוזן.
הרפואה הפליאטיבית משלבת בין אנושיות וחיסכון כלכלי, שכן היא זולה באופן דרמטי מטיפול ששם דגש על טיפול אקטיבי או אשפוז במטרה להאריך את חיי החולה. אף על פי כן, מחקרים מצאו כי הטיפול כן מביא להארכה של מספר חודשים בתוחלת החיים.
אחת הסיבות לכך היא הבחירה שניתנת למטופלים להפסיק את הטיפול במחלה עצמה בשלב שבו המחיר שהוא גובה מהחולה גבוה מהתועלת ובעצם להתמקד אך ורק בשיפור איכות החיים. המחקר בתחום הריפוי הפליאטיבי מתמקד היום בעיקר בתרופות עצמן והתאמת הטיפול המתאים לחולה. המחקר כבר יוצא מעולמות התוכן של מבוגרים בלבד או חולי סרטן ועוסק יותר ויותר גם בילדים ובחולים במחלות שאינן סרטן.
ד"ר רוני צבר הוא מנהל רפואי ב"צבר רפואה"
לפנייה לכתב/ת 
