בני הפלשמורה באתיופיה לריבלין: עד מתי יפרידו בינינו לבין בני משפחתנו
נשיא המדינה נפגש עם נציגי כ-8,000 בני העדה האתיופית, שלא יכולים לעלות לישראל בשל הטענה כי אינם יהודים. "אני רוצה לעלות לישראל ולהתגייס לצנחנים", אמר ירמיהו גבריאל בן ה-19. ריבלין אמר: "הצדק צריך להיעשות עם הרוצים להתאחד עם משפחתם"
נשיא המדינה ראובן ריבלין נפגש אמש (ג') באתיופיה עם נציגי 8,000 מבני קהילת הפלשמורה שלא מורשים לעלות לארץ ולהתאחד עם בני משפחותיהם. חלקם נמצאים בבירה אדיס אבבה וחלקם בגונדר שבצפון. ריבלין הוא הנשיא הראשון של מדינת ישראל שמבקר באתיופיה.
במפגש השתתפו יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וחבר השדולה למען הקהילה היהודית באתיופיה, ח"כ אברהם נגוסה, וח"כ פנינה תמנו-שטה, יו"ר השדולה לחיזוק וקידום ישראלים יוצאי אתיופיה בישראל. הפגישה התקיימה בעברית ובאמהרית ובסיוע מתורגמנים.
בפגישה לקח חלק גם אורן כהן, סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה האמון על הטיפול בסוגיה, שעדכן את הנוכחים שמתגבש מתווה שיובא לדיון בישיבה של ועדת שרים שבראשה עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושצפויה להתכנס ב-18 ביוני.
ח"כ נגוסה סיפר שמתוך 8,000 בני הפלשמורה הממתינים לאישור עלייתם לישראל, ל-1,000 יש ילדים בישראל, ל-2,200 הורים בישראל ול-80 אחוזים קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
המשתתפים, בהם ראשי הקהילה, סיפרו לנשיא שהם ממתינים לעלות לארץ כבר 20 שנה וכי נקרעו מהוריהם, מאחיהם ומאחיותיהם. עוד סיפרו כי בקשות העלייה שלהם נדחות בנימוק שאינם יהודים. אחת המשתתפות בפגישה עם ריבלין היא אחותו של סינטייהו שפראו, שהתמודד בחידון התנ"ך ביום העצמאות ה-70 וקיבל אישור מיוחד לעלות ארצה למרות שמשפחתו מסורבת עלייה.
מסקרם שפראו טדסה בת ה-16 אמרה: "אני מאוד גאה באחי שהגשים את חלומו ועלה לארץ. הוא הגשים את החלום של כולנו להגיע לישראל. אני מבקשת ממך, כבוד נשיא מדינת ישראל, אנא עשה שיאפשרו לנו לעלות לארץ ישראל".
אחד מראשי הקהילה אמר: "אנחנו מתגעגעים לאחים ולאחיות שלנו, להורים שלנו. עוד כמה זמן הכאב יימשך. עד מתי הבן לא יוכל לראות את אמו? עד מתי אח לא יוכל לראות את אחיו? עד מתי ימשך הנתק הנורא? אנחנו מבקשים ממך כבוד הנשיא שתציל אותנו".
ירמיהו גבריאל, בן 19 מגונדר, הוא קומונר של בני עקיבא שריגש את הנשיא במיוחד כשסיפר שהוא ממתין עם אמו ואחיו לעלות ולהתאחד עם משפחתו בישראל, וכי הוא חולם להתגייס לצנחנים. "אני רוצה לעלות בהקדם ולא בעוד חמש שנים, כדי שאוכל להתגייס ולהגן על המדינה. בעוד חמש שנים כבר לא תהיה לי הזדמנות להתגייס. אני לא מבין למה אומרים שאני לא יהודי".
ח"כ נגוסה אמר במפגש: "אפשר לפתור את הבעיה הזו בהתאם להחלטת הממשלה שהתקבלה ולא בוצעה עוד במלואה. לאחר המחאה שלנו עלו 1,300 מבני העדה, אבל כל שמונת האלפים זכאים לעלייה. זוהי קהילה בלתי נפרדת".
ח"כ תמנו-שטה אמרה: "המדינה צריכה להכריע ולבצע פעולות פרקטיות כדי להחליט מי יכול לעלות. מי שיכול לקבל את ההחלטה הוא ראש ממשלת ישראל. חייבים לומר למדינה שבריחה מקבלת החלטות לא תפתור את הבעיה". תמנו-שטה גם קראה לנגוסה למרוד בקואליציה אם לא תקבל החלטה להעלות את מי שזכאי לעלות.
הנשיא ריבלין אמר לאחר ששמע את דברי משתתפי הפגישה: "נשיא מדינת ישראל אחראי על כל היהודים בעולם. אני מכיר את החלטת מדינת ישראל לסיים את הבעיה אבל הדברים לא מקלים על הכאב שלכם, אני יודע, אבל אני לא אבטיח שום דבר שאיני יכול לקיים. כל מקרה ומקרה צריך להיבחן, ושוחחתי עם שר הפנים שהבטיח לי כי כל מי שמגיש בקשה יקבל תשובות".
"הצדק צריך להיעשות עם אלו הרוצים להתאחד עם משפחתם, ואין לי ספק שאתם משתוקקים לכך. אני אדאג לדבר עם כל שר ושר על היישום הרלוונטי לתחום שלו. 1,300 עולים בשנה זה יפה אך לא מספיק ואנחנו צריכים להמשיך ולטפל".
במסגרת ביקורו באתיופיה נפגש הנשיא ריבלין גם עם ראש הממשלה האתיופי אביהאחמד, שנבחר לתפקיד בחודש מרץ האחרון. ריבלין אמר בפגישתם: "מדינת ישראל שבה לאפריקה ויש לנו כל כוונה להעמיק את הקשר בינינו. אנחנו מברכים על שיתוף הפעולה הכלכלי, החקלאי, האקדמי, המדעי והמסחרי בינינו ואני בטוח כי הוא יגדל".
לאור חברותה של אתיופיה במועצת הביטחון של האו"ם, העלה הנשיא גם את הסכנה הגלומה בהתבססות הציר השיעי בסוריה ובמזרח התיכון כולו בהובלה איראנית. ריבלין הדגיש כי אסור לאפשר התבססות איראנית בסוריה ובלבנון וכי לחץ בינלאומי הכרחי להשגת מטרה זו. עוד הדגיש הנשיא כי מדינת ישראל תשמח אם שגרירותה של אתיופיה בישראל תעביר פעילותה אל ירושלים.
ראש ממשלת אתיופיה הודה לנשיא על הביקור ההיסטורי והתייחס לנושאים השונים אשר עלו בפגישתם. אחמד אמר כי "ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם ואני מקווה שנוכל לקבל מכם תמיכה רחבה יותר, בעיקר בהיבטי המים והחקלאות. אנחנו נחושים ללמוד מכם ומניסיונכם עד כמה שניתן ואנחנו נכונים להשקיע בכל שנוכל ובמיוחד בהיבטים הטכנולוגיים".
לפנייה לכתב/ת 
