עיר של אנשים: השיקול החשוב בבחירת ראש עיר

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו בעוד חצי שנה, ובמקומות רבים בארץ כבר החלו הקמפיינים והמאבקים. כולם יעסקו בחינוך, בתרבות וברווחה בעיר, בסוגיות של תעסוקה, מסחר ותעשייה, ובשאלות של תכנון ובנייה, תשתיות ושיפור פני העיר, או במילים פשוטות ביום יום שלנו. אולם ראשי הערים שייבחרו יהיו חייבים להתמודד גם עם אתגרי המחר, ולשאול איך תראה העיר שעליה הופקדו בעוד עשור ויותר? כיצד מתאימים את העיר לשינויים המהירים של המציאות? איך מתכננים עיר בשביל אנשים? וכיצד מקדמים קהילתיות ועירוניות ומחברים בין תשתיות ושירותים לאנשים?

העיר שאנו מכירים כיום תלך ותשתנה במהירות לנגד עינינו. טכנולוגיות חדשות, תמורות בשוק העבודה ושינויים דמוגרפיים ותרבותיים, ישנו את פני העיר שוב ושוב. בישראל, שהיא מדינה עירונית לגמרי, המצב יהיה קיצוני יותר, בעיקר נוכח איומי גידול האוכלוסין והצפיפות הצפויים לנו.

לחשוב גם על הירוק(צילום: shutterstock)

שוק התחבורה הפרטית והציבורית יעבור ללא ספק תמורות גדולות בשנים הקרובות, ביניהם כניסה של כלי רכב אוטונומיים והגברת השימוש בתחבורה שיתופית. גם המסחר בעיר ישתנה, ובעוד שהקניונים ומרכזי המסחר הגדולים עלולים לגווע נוכח המעבר לקניות ברשת האינטרנט ומכל מקום בעולם, הצורך בקפה שכונתי, ירקן ומכולת שבהם ניתן לרכוש מוצרי יסוד וגם להיפגש עם אנשים, יגדל. העיר צריכה גם להיערך לתנועה של מהגרים ולשינויי האקלים, למשל להצפות או לעליית גבוה פני הים ולהופעה של מינים פולשים. אז איך ראש העיר הבא שלכם מתכונן לכל אלה? וכיצד ניתן ליצור עיר קומפקטית שמאפשרת נגישות לכל שירות ומוצר במרחק הליכה או נסיעה קצרה בתחבורה ציבורית?

המציאות מראה שלאורך השנים הטכנולוגיות הן אלה שמכתיבות את התכנון העירוני ועומדת במרכזו, ולא בני האדם, ושהערים שאנחנו מתכננים ומעצבים למעשה מעצבות את החיים שלנו בחזרה. הופעת כלי הרכב הפרטיים בעיר, לדוגמה, גרמה לשינוי משמעותי בתכנון העירוני, החל בהקצאת שטחים רבים ותשתיות, כגון כבישים וחניות, ועד להקמת שכונות ומתחמי מסחר מרוחקים מהמרכז.

התחבורה בעיר גם גרמה לזיהום אוויר ולזיהום רעש, כמו גם לפגיעה בבריאות הציבור. יתרה מכך, באופן פרדוקסלי, בעוד שכלי הרכב מציעים לנו נגישות וזמינות, כביכול, הם הובילו להקמת שכונות מרוחקות ומנותקות זו מזו, הרחיקו את האנשים מהרחוב ו"הכניסו" את כולנו לפקקים.

גמישות ופתיחות בעיר

הניתוק בין התכנון העירוני והפעילות בעיר לרכב הפרטי, הוא אחד מהאתגרים הגדולים שעומדים בפני ראשי ערים בישראל. אבל השאלה הגדולה שראש העיר הבא שלכם צריך לשאול היא כיצד להפוך את המרחב העירוני למזמין יותר. לדוגמה, כאשר מתכננים מדרכה או פארק צריך לקחת בחשבון שמישהו צריך להשתמש בהם, ולכן כדאי שיהיה בהם צל ותאורה ושהממדים שלהם יתאימו לשימושים (ובמילים פשוטות שיהיה מקום על המדרכה להולכי הרגל).

באותה הגישה, לא מספיק לתכנן פארק ולהקים גינה חדשה, ואחר-כך, במקרה הטוב, לתחזק אותם. העיר צריכה גם לדאוג לפעילות בפארקים, אם בדמות מתקני משחקים ומגרשים ואם בפעילות קהילתית שוטפת.

השינויים הדחופים בחיינו ובצרכים העירוניים, מצריכים גם גמישות ופתיחות בעיר. מודל של עירוב שימושים, המציע מגוון שימושים בקרקע במתחם נתון, לדוגמא מגורים ומסחר, יכול להתרחב ולהשתלב במודל של עיר של פופ-אפ (זמנית), המאפשרת הקמה ופירוק של שימושים שונים בזמן קצר. כך למשל הכביש יכול להפוך לשוק בימים מסוימים, או למדרחוב בסוף השבוע, וחנות בקניון לסטודיו. בנוסף, ניתן להקים מסעדות, מלונות ובתי מגורים זמניים (למשל בקרוונים או מכולות), שיכולים לספק פתרונות נקודתיים וזמניים בעיר.

אחת השאלות המרכזיות שכל אחד מאיתנו צריך לשאול היא האם העיר היא רק מקום שבו ניצב הבית שלנו ובו אנחנו ישנים, או האם אנחנו רוצים להחזיר את החיים לרחוב ולשכונה וליצור מרחב של מפגש וקהילה תוססת. אם פעם הסתפקנו בתשתיות ובשירותים עירונים, טובים יותר או פחות, היום מגיע לנו יותר. עיר מזמינה לא מסתכמת בכיכרות עם פסלים, במזרקות ואפילו לא בפארקים ירוקים ומטופחים. היא צריכה ליצור באופן אקטיבי ואפקטיבי מפגש בין אנשים ולחבר בין אנשים לאנשים וביניהם לבין התשתיות והשירותים. במילים פשוטות כולנו צריכים לשאול את עצמנו מהי עיר שטוב לחיות בה, וכיצד מחזירים את העיר לאנשים?

לבסוף, לעיר המודרנית יש גם תפקיד מרכזי בהנעת ובהובלת תהליכים לאומיים וגלובליים. ריבוי המערכות העירוניות והמורכבות שלהן מצריכים אינטגרציה בין מכלול הפעולות העירוניות, על מנת לייעל ולמקסם את איכות השירותים מחד גיסא, ומאידך גיסא לפתח תהליכים כלכליים, חברתיים וסביבתיים יותר, כלומר תהליכים בני-קיימא. אבל כש"מוכרים" לכם מודלים של "עיר חכמה" או "עיר ירוקה", תזכרו שלא מדובר רק בהצבת חיישנים ואמצעים טכנולוגיים במרחב הציבורי או בהקמה של פארקים, כל אלה צריכים בסופו של דבר לאפשר לכם ביטחון, נגישות ואיכות חיים. לכן, כשאתם בוחנים את המצע של המתמודדים לרשות המקומית וכשתלכו להצביע בקלפי בעוד חצי שנה, תזכרו שראש העיר לא משפיע רק על ההווה שלכם אלא גם על העתיד שלכם.

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016).