דו"ח: בכמה ובאלו חיות נערכו ניסויים קליניים ב-2017
משרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים מפרסמים את נתוני השימוש בבעלי חיים במסגרת מחקרים קליניים. השנה, על פי הנתונים, התבצעו יותר ממיליון ניסויים. משרד הבריאות: "מתקיימת בחינה קפדנית של הקצאת בעלי החיים לצורך הניסויים"
עלייה בניסויים בבעלי החיים בישראל: משרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים מפרסמים היום (יום ב') את הדו"ח השנתי על הניסויים בבעלי חיים למטרות מחקר. על פי הדו"ח בשנת 2017 בוצעו 1,238,178 ניסויים בבעלי חיים - מדובר בעלייה בהשוואה לשנה הקודמת אז בוצעו 507,018 ניסויים על חיות.
קבוצת בעלי החיים בעלי דם קר – בעיקר דגים – כללה את הקבוצה הגדולה ביותר של בעלי החיים ששימשו למחקר, שהיוו 71.69% מכלל בעלי החיים. קבוצת המכרסמים – עכברים וחולדות – היוו 25.67% מכלל בעלי החיים וקבוצת העופות – בעיקר תרנגולות היוו 1.99% פחות מ-1% מהמחקרים (0.66%) בוצעו בשאר מיני בעלי החיים.
על פי הדו"ח, בשנת 2017 בוצעו ניסויים על 886,852 דגים, 276,503 עכברים, 40,529 חולדות, 22,366 תרנגולות, 2,410 חזירים, 432 צפרדעים, 66 יונים, 38 זברות, 35 קופים, 30 תוכים ואפילו 14 נחשים.
העלייה הניכרת בשימוש בבעלי חיים בהשוואה לשנה שעברה, רובה נובעת מעלייה בשימוש בדגים – פי 5 בכמות הדגים, מכ-180,000 בעלי חיים בשנת 2016 לכ-887,000 בעלי חיים בשנת 2017. במשרד הבריאות טוענים שמרבית הדגים הוחזרו לסביבת הגידול שלהם בתום המחקר.
על פי הדו"ח 857,000 דגים שמהווים 97% מהדגים אשר שימשו למחקר הוחזרו לסביבת הגידול.
בשנת 2017 ניתנו 3,184 היתרים פעילים לביצוע מחקרים בבעלי חיים, כאשר 43.6% מהמחקרים שימשו לקידום הבריאות, לקידום הרפואה ולמניעת סבל; 46.7% לקידום המחקר המדעי; 8.3% לבדיקה או ייצור של חומרים ו-1.4% לחינוך ולהוראה.
29% מהמחקרים ברמת חומרת סבל בינונית
חקרים סיווגו את הניסויים על פי סולם של 5 רמות חומרה שקבעה המועצה לניסויים בבעלי חיים, בהתחשב בפוטנציאל הסבל של בעלי החיים. לפי סולם זה 8% מהמחקרים היו ברמה הנמוכה ביותר, 19% ברמה השנייה, 29% ברמה השלישית, 31% ברמה הרביעית ו- 13% ברמה הגבוהה ביותר.
בנוסף, במהלך שנת הפעילות 2017 הנפיקו ועדות ההיתרים 1,986 היתרים חדשים לעריכת מחקרים בבעלי חיים – מספר דומה לזה של שנה שעברה. כשליש מבקשות המחקר אושרו בסבב הדיונים הראשון בוועדות ההיתרים ואילו רוב הבקשות אושרו לאחר מספר סבבי דיונים (2-6) בוועדות ההיתרים. כ-8% של בקשות המחקר נדחו או שהדיון בהם לא הסתיים.
במשרד הבריאות מבהירים שטרם הנפקת כל היתר והיתר, מתקיימת בחינה קפדנית של הקצאת בעלי החיים ונעשים מירב המאמצים לאשר את המספר המזערי של בעלי חיים על מנת לבצע מחקרים, בהתאם לחוק ולכללים בארץ, התואמים את הכללים הבינלאומיים.
המועצה לניסויים בבעלי חיים מוסיפה שהיא ממשיכה במאמצי השיקום, בעיקר של בעלי החיים הגדולים כנו קופים, חיות משק וחיות בר. לדבריהם, שיעורי השיקום של בעלי החיים בישראל גבוהים בהשוואה לנתונים המתפרסמים בכל העולם.
יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום המחקר הביו-רפואי פרופ' ג'והן פינברג, אומר בתגובה לנתונים: "הדו"ח משקף את המשך המגמה לקידום חלופות וזה מבורך. הדו"ח גם משקף את המשך המאמץ המחקרי להגיע להבנה טובה יותר של מנגנוני פעולת גופנו, ומנגנוני מצבי מחלה. מחקר זה הביא כבר לפיתוח תרופות חדשות וטיפולים אחרים עבור מספר מחלות קשות כולל הסרטן".
מהעמותות "תנו לחיות לחיות" ו"האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים" נמסר: "הזינוק במספר בעלי החיים (יותר מפי שניים!) מלמד שאין באמת רצון לאפשר ניסויים רק במשורה וכ"מוצא אחרון.
"44% מהניסויים הם בדרגות הסבל הגבוהות ביותר ורובם, כך מדווח, אפילו אינם מתיימרים לקדם את הרפואה. נשמח לשמוע מהמועצה לניסויים בבעלי חיים כמה קורבנות נוצלו עבור ניסויים בשביל תעשיית המזון, למשל.
"מנגנוני הפיקוח מהווים חותמת גומי. נסיינים מפקחים על עצמם ומאשרים אחד לשני בשיטת יד רוחצת יד והגוף נשאר מסריח- או במקרה הזה גופם של בעלי החיים מבותר באכזריות ונשלח למות בפח.
"הדרך להצלת חיים היא בשיטות מחקר מודרניות, בפיתוח סביבה ואורח חיים בריא, ומערכת רפואית מתפקדת. את הניסויים בבעלי חיים יש להפסיק, כך שזכרם יישאר ככתם שחור בהיסטוריה, יחד עם המנגנונים ששימשו לטייח אותם".
לפנייה לכתב/ת 
