להסתובב עם עובר מת בבטן
נשים שמגלות במהלך ההיריון שאין דופק לעובר, נאלצות להמתין שבוע ולפעמיים שבועיים עד לניתוח קיסרי. "אני מרגישה שבר כלי. אומנם יש לי ילדים נוספים אבל כשאני לבד בבית אני נשברת", מספרת אישה בשבוע 21 שבימים אלו ממתינה לניתוח כדי להוציא את העובר מבטנה
"מת לה הילד בבטן בשבוע 24, וקבעו לה לעוד שבועיים תור כדי להוציא אותו. רק שתבינו כמה מערכת הבריאות שלנו חסרת רגישות! לעשרות נשים מדי שנה בישראל מת התינוק/ת בבטן מסיבות שונות, ובתי החולים נותנים להן להסתובב ככה שבוע/שבועיים עד ללידה או לניתוח להוצאת העובר המת בטענה ש 'זה לא דחוף' או 'לא מסכן חיים'". כך החל הפוסט שכתבה נעמה עמית, וזכה לאלפי תגובות ושיתופים.
עוד היא כתבה - "מה לא דחוף בזה? השתגעתם? הייתם מסוגלים בכלל לדמיין את עצמכם מסתובבים עם אדם מת בתוך הגוף שלכם שבוע? שבוע שלם ולשחק אותה לעולם כאילו הכול בסדר? ללכת לעבודה ולחייך לכולם כשיש לך עובר מת בבטן?
"מתה לה כבר הנשמה. היא בוכה מהבוקר עד הערב שהתינוק שהיא כל כך רצתה מת לה ואז אתם עומדים מולה, מול אישה שבורת לב, מבוהלת, מפוחדת, מאוכזבת מעצמה ומהעולם ואומרים לה שהיא תוכל להוציא אותו רק בעוד שבועיים".
"מתות מבפנים"
"כתבתי את הפוסט בעקבות פוסטים של נשים שמשתפות בקבוצות סגורות והנושא הזה חוזר על עצמו לא פעם ולא פעמיים", מספרת עמית. נשים שואלות - 'תגידו, זה הגיוני שמת לי התינוק בבטן וקבעו לי תור רק לעוד שבועיים?' יש לי גם חברות שעברו לידה שקטה וכאב לי שהן צריכות לעבור את זה בנוסף לכאב שגם ככה יש להן".
עמית (35), אימא לילדה בת שנה, עברה טיפולי פוריות במשך שנה וחצי עד שנכנסה להיריון. "הנושא נגע לליבי בעקבות האמהות שלי וכל מה שעברנו בתהליך כדי להפוך להורים", היא אומרת. "היו לנו מקרים לא פשוטים של רופאים שדיברו אלינו בצורה חסרת רגישות".
קראו עוד:
ההיריון החרדתי שלי אחרי לידה שקטה
"נאלצתי לעבור לידה שקטה ולחזור לעבודה"
"לא נתנו לי להיות נוכחת בלווית בתי התינוקת"
היו הרבה תגובות של נשים שסיפרו על כאב גדול. הייתה תגובה שהפתיעה אותך במיוחד?
"פנו אליי נשים באופן אישי עם סיפורים מאוד כואבים על לידה שקטה ואני אוספת עדויות כי חשוב לי לעשות שינוי. נשים סיפרו על חוסר רגישות כשאמרו להן שהתינוק מת בבטן. בנוסף, שאין מענה לנשים שעברו לידות שקטות מלבד פורומים בפייסבוק ביוזמת נשים שעושות את זה בהתנדבות. זה מכניס לדכאונות גם את האישה וגם את הגבר שעובר את זה איתה.
"הייתה מישהי שסיפרה שהיא נכנסה לבדיקת אולטרסאונד שגרתית והטכנאי בישר לה שהתינוק מת למרות שהוא היה צריך להפנות אותה לרופא כדי שיפענח את הבדיקה וידבר עם האישה.
"הרבה נשים סיפרו שהן מרגישות 'מתות מבפנים' כשהן צריכות לשאת עובר מת בבטן. מישהי סיפרה שהיא זייפה כאבי בטן כדי שיוציאו לה כבר את העובר".
"לא הבנתי איך משחררים אותי הביתה"
ש' (השם המלא שמור במערכת), בשבוע 21, החלה להרגיש כאבים חזקים בשבוע שעבר. "ההיריון שלי הוא בסיכון גבוה כי בהירון האחרון סבלתי מלחץ דם גבוה וסוכרת היריון לכן פניתי ישר לבית חולים", היא מספרת. "שם עשו לי בדיקה וראו מיעוט במי שפיר אבל שחררו אותי הביתה ואמרו לי להיות במעקב.
"לא הייתי רגועה ושאלתי באחת מקבוצות הפייסבוק של אימהות אם זה נראה להן תקין, ופשוט אמרו לי לנוח ולשתות הרבה מים, וזה מה שעשיתי. אחרי שלושה ימים הלכתי לרופא במסגרת המעקב הרגיל. במהלך בדיקת האולטראסאונד הטכנאית אמרה לי שהיא מצטערת אבל אין דופק. חרב עליי עולמי באותו רגע והתחלתי לבכות. היא אמרה לי לחכות כדי שהיא תקרא לרופא שיבדוק שוב. הרופא הגיע ואמר שגם אין מי שפיר ואין מה לעשות".
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
ש' הופנתה חזרה לבית החולים ושם אמרו לה שבגלל שכבר עברה שלושה ניתוחים קיסריים עדיף לא לעשות גרידה כי אולי הרחם יקרע וגם כדורים עלולים להיות מסוכנים ולכן הוחלט על ניתוח קיסרי.
"הרופא אמר לי שאני משוחררת הביתה", היא מספרת. "לא הבנתי איך הם משחררים אותי עם עובר מת אבל הוא אמר שאין מקום כרגע וגם בבתי חולים נוספים אין מקום ואני לא נחשבת מבחינתם כמישהי שחייבת ניתוח חירום.
"הוא אמר שאני יכולה לחכות במצב הזה אפילו חודש. העניין הוא שאני לא יוצאת לשום מקום כי אני מפחדת שיקרה משהו".
איך את מרגישה כרגע?
"הלכתי לדואר השבוע וכל אחד שאל אותי מתי אני יולדת. פתאום התפרצתי בבכי ולא ידעתי מה לומר. ביום שלישי הקרוב אני אמורה לעבור את הניתוח, 11 ימים אחרי שהודיעו לי שהעובר מת.
אני מרגישה שבר כלי, שמזניחים אותי ולא מבינים את ההשלכות הפיזיות והנפשיות. אומנם יש לי ילדים נוספים אבל כשאני לבד בבית אני נשברת.
"אם זה היה נגמר באותו רגע והיו עושים לי ניתוח הייתי אומרת לעצמי שאין מה לעשות וממשיכה הלאה עם כל הקושי, אבל אני מסתובבת עם עובר מת בבטן וזה מאוד קשה".
ממשרד הבריאות נמסר: "מדובר במקרים קשים ואישיים, מלווים בצער רב מבחינה פיזית ופסיכולוגית. אין במשרד הבריאות תיעוד סטטיסטי של המתנות מרובות. נבקש שתעבירו לנו את הפניות שהגיעו אליכם על מנת שנוכל לטפל בהן נקודתית".
הפוסט המלא:
לפנייה לכתב/ת 
