טעמנו את העוגות החדשות של ה"צ'יז קייק פקטורי"
הרשי, גודייבה, סניקרס, אוריאו ועוד - עד ניו יורק הרחקנו בשביל לטעום את עוגות הגבינה החדשות שמגיעות לארץ ולספר לכם איזו מהן הכי טעימה
מכירים את זה שאתם זוכים בלוטו? אז אני לא. באמת, הכי קרוב שזכיתי היה בכיתה י"א כשהייתה הגרלה של פפסי וקיבלתי דיסק. טוב, אם אני כנה עם עצמי, גם זכיתי פעם בעשרה שקלים בטופס גירוד. אבל אף פעם לא זכיתי בשום דבר שווה באמת, כלומר, עד לאחרונה, כשהעורך שלי התקשר אליי וביקש שאכנס רגע למשרדו.
לא אלאה אתכם בפרטי השיחה, בכך שהוא עבד עליי או שלקח לו שעה להגיע לפואנטה, אבל השורה התחתונה: יעל, את טסה לניו יורק, לטעימות של העוגות החדשות של הצ'יז קייק פקטורי. רוצים לדבר על לוטו? זה נשמע יותר כמו דאבל לוטו. גם ניו יורק וגם עוגות גבינה מה עוד אפשר לבקש?
אז רשת הצ'יז קייק, שהשיקה את הסניפים הראשונים שלה בישראל לפני 5 חודשים מתרחבת, והסניף החדש ייפתח בשרונה מרקט. לכבוד הפתיחה החגיגית, עשו עלייה גם כמה מהטעמים הפופולאריים ביותר באמריקה, ביניהם עוגת גבינה גודייבה, עוגת גבינה ואוריאו, עוגת גבינה סניקרס ועוד.
עכשיו, לכאורה אני אמורה להיות בדיאטה, אבל עיתונאית חדורת מטרה (שופינג!) שכמוני לא תסרב להצעה, ויצאתי אל הקור הגדול של ניו יורק, במטרה להתנסות בכמה שיותר עוגות גבינה. בונוס: העוגות החדשות הן תוצר של שיתוף פעולה של הצ'יז קייק פקטורי עם מותגי הממתקים המובילים בעולם: גודייבה, אוריאו, סניקרס, reese's ועוד.
אז מה היה הכי טעים?
ובכן, כאן הדעות חלוקות. וכשאני אומרת הדעות חלוקות, אני מתכוונת שלא הצלחתי להחליט ביני לבין עצמי מה הטעם המועדף עליי: עוגת השוקולד גודייבה טעימה מאוד, עשירה מאוד וניכר בה איכות המוצרים של השוקולד הבלגי היוקרתי, ומנגד, עוגת הגבינה עם האוריאו, תהיה זו שתכבוש (בעיניי) את השוק הישראלי. הישראלים מכירים ואוהבים את עוגיות האוריאו, ובעוגה הן אפויות לתוך הגבינה, ובנוסף לזה יש מוס אוריאו מעליהן, בקיצור שלמות.
בשיחה עם סטפני רוסה, מנהלת מסעדת ה'ציז קייק פקטורי בניו ג'רזי, שם התקיימו הטעימות, מסתבר כי מדובר גם בשני הטעמים הפופולאריים ביותר והנמכרים ביותר במדינה, עם 300 חתיכות ליום הכי חלש בשבוע לפחות לסניף. לשם השוואה, ביום עוגות הגבינה הלאומי (30 ביולי, למי שמתכנן לחגוג), נמכרות מעל ל-50 אלף חתיכות עוגה.
מי שאוהב חמאת בוטנים, יתמוגג מהטעם של עוגת הגבינה עם ריסס פיסס, אך לצערי אני לא מאוהדות הז'אנר. גם ההרשי טעים מאוד, אך לא דומיננטי כמו הגודייבה, ותאמינו לי שבשלב הזה, כל הטעמים התערבבו לי בפה ויחד עם הסוכר שקפץ לשמיים, הדבר הבא שאני זוכרת, הוא שעמדתי מעל חמש צלחות ריקות בלי שום מושג איך זה קרה. ואולי עדיף שכך.
הכותבת הייתה אורחת של "צ'יז קייק פקטורי"
לפנייה לכתב/ת 
