הקבורה השגויה בגלל טעות בזיהוי: כך פוענחה התעלומה מ-48'
השמועות על קבורה בעזה ועדות שבוי מצרי על הטוראית מיד מרדכי שנותרה בלי קבר: מבין רבבות מסמכי ארכיון הושלמו חלקי הפאזל שהביאו את צה"ל להכריז אחרי 70 שנה על ליבקה שפר ז"ל כי אותר מקום קבורתה. "הפצע של יד מרדכי היה פתוח", אמר גורם צבאי. בקרוב תזכה שפר לטקס עם משמר כבוד
שפר נטמנה בקבר אחים ליד קיבוץ ניצנים, אך במשך 7 עשורים איש לא יכול היה להצביע על שרידי גופת אישה ככזו השייכת לשפר, שנהרגה מבלי שהותירה אחריה שום קרוב משפחה. כעת מתבררים פיתולי החקירה והפענוח המורכב – שהתבסס כולו על מסמכי ארכיון של צה"ל ושל קיבוץ ניצנים, שנדלו מתוך רבבות מסמכים מצהיבים.
עד לפני חמש שנים ההנחה הייתה ששפר נקברה ברצועת עזה בעקבות שמועות שנפוצו על כך בשנים שאחרי קום המדינה. הכיוון העזתי ננטש לפני חמש שנים כשאת תיק החקירה קיבל לידיו רב סרן במילואים, גור אלרואי, היסטוריון בכיר וראש הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, המשרת ביחידת אית"ן. אלרואי התחיל להתחקות אחר מסמכים ישנים, שעליהם התבססה בסופו של דבר הטענה שעימה יצא לדרך, והצליח להוכיח בשבועות האחרונים: שפר נטמנה בקבר אחים לד ניצנים במרץ 1949 בתור שולמית דורצ'ין, לצד חברתה בת ניצנים דבורה אפשטיין.
השתיים נפצעו קשה בקרבות באזור במהלך המלחמה ואחרי ש-100 שבויי הקיבוץ שוחררו, הם החלו לחפש את חבריהם הנעדרים. כשמצאו שרידי אישה בין הקיבוץ לאשקלון של ימינו, הם סברו שזו חברתם הנעדרת שלומית דורצ'ין, וטמנו אותה בקבר האחים. בפועל – זו הייתה ליבקה שפר, שיחד עם חבריה בנימין אייזנברג ויצחק רובינשטיין, נהרגו בהפצצה המצרית כחצי קילומטר מקיבוץ יד מרדכי.
"המסמכים שמצאנו הראו שגופתה של שפר חוללה על המצרים וקברו אותה בצד הדרך במעין חלקה בבית העלמין המוסלמי המקומי", תיאר הערב גורם צבאי בשיחה עם ynet. "דורצ'ין ואפשטיין כחובשות למעשה נפלו בקרב שבו נפל קיבוץ ניצנים בידי המצרים. באביב 1949 שאחרי המלחמה חברי ניצנים חיפשו את השתיים, וכאמור זיהו בטעות את שרידיה של שפר כחברתן דורצ'ין, בעקבות הודעה שמסר להם הצבא על מציאת גופת אישה. אחרי שבוע הם הבינו שטעו, כי נמצאו שתי גופות של נשים נוספות – שזוהו לפי שיערותיהן והשיניים שלהן כאפשטיין ודורצ'ין, והרי אי אפשר לזהות ולקבור את אותה אישה פעמיים. גופתה של דורצ'ין נמצאה שלמה, והרי זו של שפר חוללה".
אלא שמסמכים שהוכיחו גרסה זו לא הספיקו לפענוח. ביחידת אית"ן חיפשו מסמכים נוספים להשלמת הפאזל, מאחר והסברה הניחה שלא ייתכן וחברי ניצנים יטעו, אך איש לא יעלה על כך כדי לתקן את הטעות ולהבין מי היא האישה שנקברה ראשונה. "יצא ששולמית דורצ'ין נקברה פעמיים בתוך חמישה שבועות", ציין הגורם. "לא היה נראה לנו הגיוני שהם טעו ולא אמרו כלום. אז מתברר שהם כן אמרו, ומצאנו מכתב ששלח מזכיר הקיבוץ למערכות העיתונים, ובו ביקש מהם לא לסקר יותר את נסיבות מותן של נעדרי הקיבוץ שאותרו כדי לא לפגוע במשפחות השכולות בשל הטעות. הם הודו שקברו את האישה הלא נכונה, אבל לא חיברו בין המקרה שלהם למקרה של יד מרדכי, והמשיכו הלאה מבלי להבין מי נטמנה במרץ 49'. זה לא הפעם הראשונה שזה קרה. אז אנשים היו עסוקים בשיקום הישובים והקיבוצים, לא היה סדר ולא הייתה רבנות צבאית או חברה קדישא".
כאמור קבר האחים לא נפתח והקביעה בצה"ל התבססה על מסמכי ארכיון רשמיים בלבד. "אין פה רלוונטיות ל-DNA כי לא נותרו לליבקה שפר קרובי משפחה בכלל שמהם ניתן לקחת דגימה, ובקבר אחים יש כמה גופות ואינך יודע מי הוא מי, כך שלא פתחנו את הקבר, פשוט נוסיף את שמה למצבה, ונכבד את זכרה בטקס צבאי עם משמר כבוד, שאליו יגיעו חברי קיבוץ יד מרדכי, וכניראה שגם חברי קיבוץ ניצנים", הוסיף הגורם, שציין גם כי איש מהמעורבים באותה פרשייה לא חי כיום, ולכן גם לא נגבו עדויות.
"לא היה צריך חיזוק פורנזי. המסמכים סיפרו את הסיפור כולו. לא מדובר בפענוח נסיבתי. הפצע של יד מרדכי היה פתוח עם השנים. באחד המסמכים מצאנו עדות של שבוי מצרי מאותו הקרב שסיפר כיצד הם הרגו את החיילים הללו ובהן שפר ליד יד מרדכי והובילו אותם למג'דל (אשקלון כיום)".
לפנייה לכתב/ת 
