"חותרים למצוינות": אלו בתי הספר המובילים במפת החינוך
מנהלת בית ספר יסודי ברחובות מסבירה על חשיבות הצבת יעדים לתלמידים, מנהלת חטיבת ביניים בפתח תקווה מדגישה כי יש לשים גבול למעורבות ההורים: אלו בתי הספר המובילים במדד, ואלו התיכונים והיסודיים שמשתרכים מאחור
יותר ממיליון ושבע מאות אלף תלמידים בישראל נשלחים מדי בוקר לבתי הספר ולמוסדות החינוך. שם הם לומדים, מתחנכים ורוכשים כלים שישמשו אותם בעתיד האישי והמקצועי שלהם. ואולם, כפי שנחשף אתמול ברשימת הערים בצמרת ובתחתית הישגי התלמידים במפת החינוך של ישראל, הפערים לא מדלגים גם על בתי הספר עצמם.
מפת החינוך של ישראל - כתבות נוספות:
הסוד לדירוג גבוה בחינוך: גביית כספים מהורי התלמידים
הזינוק של בקה אל-גרבייה ועראבה: "נוטע בנו גאווה"
החלק השני בסדרת הכתבות "מפת החינוך של ישראל" מציג את רשימת בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים עם ההישגים הטובים ביותר בבחינות המיצ"ב לצד רשימת בתי הספר התיכוניים עם הישגי הבגרויות הגבוהים ביותר. בראש הרשימה נמצאים בתי ספר במרכז הארץ, אך גם כמה בתי ספר מהמגזר הערבי. בתחתית, ובהתאם לרשימה שפורסמה אתמול, ייצוג נרחב ליישובים בדואים וערביים. בתי הספר דורגו על פי מדד מדלן, שלפיו מדורגים היישובים ובתי הספר במפת החינוך. יודגש כי מדד מדלן אינו מדד רשמי של משרד החינוך. רוצים לבדוק מה הציון בבית הספר שלכם? היכנסו למפת החינוך וצפו בכל הנתונים.
מדד מדלן לבתי הספר וליישובים מבוסס על הישגי התלמידים במקצועות הליבה בבחינות המיצ"ב שנערכו בשנים 2012 עד 2017, ועל תוצאות בחינות הבגרות במקצועות החובה שנערכו ב-2016. בבתי ספר שלא כוללים את כיתות י'-י"ב, מדד מדלן מתבסס על בחינות המיצ"ב האחרונות שביצע בית הספר, שכוללות את מקצועות הליבה: מתמטיקה, אנגלית, שפת אם, ומדע וטכנולוגיה. בתיכונים שמתחילים מכיתה ט' ואילך, מדד מדלן מתבסס, כאמור, על תוצאות בחינות הבגרות. המדד משוקלל על בסיס רמת ההישגים של התלמידים במקצועות החובה, שבמרבית בתי הספר כוללים את מתמטיקה, אנגלית, ספרות, הבעה ולשון, היסטוריה, תנ"ך.
לצמרת הדירוג של בתי הספר היסודיים, שמבוסס על בחינות המיצ"ב, הגיע בית הספר בכור לוי ברחובות. "החתירה למצוינות היא חלק מבלתי נפרד מבית הספר", אומרת יפית נרבט, מנהלת בית הספר. "ההורים והמורים שותפים גם הם בהחלטות שמתקבלות. בנוסף, אנחנו לא מפחדים להציב ציפיות גבוהות מהתלמידים ומאמינים שלא צריך להישאר במקום ושאפשר להגיע הכי גבוה שאפשר. אנחנו לא נבהלים מהמילה מצוינות וזה חלק מה-DNA של בית הספר, ללא ספק".
באשר להישגי התלמידים בבחינות המיצ"ב, נרבט מספרת כי אין הכנה מיוחדת לקראת הבחינות. "אנחנו לא נערכים במיוחד למיצ"ב כי בבית הספר יש תרבות אקדמית וההישגים הם במידה רבה תוצאה של זה. אנחנו רוצים להכין את התלמידים גם קדימה, ועושים את זה", מסבירה המנהלת.
הורים לא מתערבים? עוזר להישגים הלימודיים
במקום הראשון ברשימת חטיבות הביניים עם הציונים הגבוהים ביותר בבחינות המיצ"ב ניצב התיכון על-שם גולדה מאיר בפתח תקווה. במשך 35 שנים עבדה רבקה לזר בבית הספר, ובשלוש השנים האחרונות, עד שפרשה, ניהלה את חטיבת הביניים. "הצגת יעדים לטווח קצר וארוך, ניהול הצוות החינוכי של בית הספר ובקרה שוטפת שבית הספר צועד כל הזמן בכיוון הנכון – אלו הם הגורמים המרכזיים להצלחה", אומרת לזר. "בשנת המיצ"ב נתנו רשת תמיכה לתלמידים, אך גם ביתר השנה הם הם מקבלים את אותה רשת שמתמקדת בנקודות התורפה ומעצימה את נקודות החזקה".
גורם נוסף להצלחה הוא דווקא חברתי, לדעתה של לזר. "היה לי מאוד חשוב לגבש את השכבה ולהעצים את גאוות היחידה", היא מסבירה ומתייחסת לעובדה כי בשנים האחרונות הופכים הורים רבים למעורבים הרבה יותר בנעשה בבתי הספר. לדעתה, לא תמיד יש לכך השלכות חיוביות. "המורים צריכים לדעת שההנהלה מאחוריהם גם כשההורים מתערבים, וזה לא פשוט. ההורים רוצים מאוד להיות מעורבים, אבל מנהל צריך לדעת לשים את הגבולות בין מעורבות חיובית להתערבות. זה שההורים לא מתערבים מאוד עוזר להישגים הלימודיים, גם במיצ"ב".
אולם, על אף ההישג המשמעותי אליו הגיעה חטיבת הביניים בהובלה, גם ללזר יש ביקורת על בחינות המיצ"ב: "אין ספק שהבחינות הפכו לכלי תחרותי. בהתחלה זה היה איזשהו כלי שנתן למנהלים יכולת לפקח וללמוד על היכולות של התלמידים, אך זה הפך לדבר שהוא תחרותי והיום כולם דואגים רק למקום הסופי. התחרות הזו היא לא ראויה. בנוסף, התלמידים מאוד מזלזלים במיצ"ב כי הם יודעים שהציון הוא לא לתעודה ולכן זה אתגר לגרום להם לקחת ברצינות את המבחן הזה".
הפער מול המגזר הערבי: "ילדים לא צריכים לסבול כי הרשות ענייה"
ד"ר שרה זמיר, מרצה בכירה וראשת תוכנית מרכזי הערכה במכללה האקדמית אחוה, חושבת שלמיצ"ב יש יתרונות ואי אפשר להתעלם מהם. "אנחנו רואים שאכן יש מתאם בין ציוני המיצ"ב להישגי התלמידים בפועל. כלומר, זה לא מצוץ מהאצבע אלא באמת אפשר לנתר הישגי תלמידים באמצעות המיצ"ב. הכנת התלמידים לקראת המיצ"ב משפרת גם את המורים. היתרון הנוסף זה שאנחנו יכולים למפות נקודות החוזק וחולשה אצל תלמידים".
מנגד, מונה ד"ר זמיר גם את החסרונות. "מורים עלולים לצמצם את הקשב וההתעניינות שלהם בתוכנית הלימודים הכללית ולהתמקד רק במקטעים שנמצאים במיצ"ב. גרוע מזה, הם עלולים לא ללמד את מה שהם אמורים ולזנוח לקראת הבחינה את תכנית הלימודים. עניין נוסף שהוא שחזון החינוך עלול להידחק הצידה, בעקבות ההכנות הקדחתניות לקראת הבחינה. זה יכול להכניס את המערכת לאטרף".
בהתאם לתוצאות שפורסמו השבוע, גם ד"ר זמיר מצביעה על הפער בין בתי ספר ויישובים יהודיים לערביים. "קיים פער בין דוברי עברית לדוברי ערבית. לאורך השנים אנחנו רואים שההישגים של דוברי עברית גבוהים הרבה יותר. חל צמצום מסוים בפער ואנחנו רואים גם את זה בשנים האחרונות, אבל הפער עדיין קיים", כך זמיר.
עבור ד"ר ח'אלד אבו עסבה, מנהל מכון מסאר למחקר חברתי-חינוכי, הסיבה לפער ברורה. "זה עניין של השקעה, וצריכה להיות השקעה דיפרנציאלית. ההשקעה היא לא רק של משרד החינוך אלא גם של השלטון המקומי, ואיפה שהרשות המקומית לא נמצאת כי היא ענייה – שם צריך את הממשלה. הרשויות המקומיות הערביות הן מאוד עניות ומצד שני החינוך לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהן. הילדים לא צריכים לסבול כי הרשות המקומית ענייה. בנוסף, הפערים באוכלוסיה הערבית הם לא בין בתי ספר אלא בתוך הכיתות עצמן. יש צמצום פערים של המגזר הערבי, אבל זה כמובן מגיע על חשבון השכבות החלשות במגזר הערבי".
לפנייה לכתב/ת 
