בגלל מחדלי חקירה: זוכה נהג שפגע באופניים

חודשים אחרי תאונה בקריית אונו לא הגיע בוחן תאונות לזירה ולא נבדק הנזק למכונית. ביהמ"ש נאלץ להרשיע את הנהג רק באי-ציות לתמרור עצור

עו"ד אליאס סיילספורסם: 07.05.18 , 18:02

בית המשפט לתעבורה בתל אביב זיכה לאחרונה נאשם בנהיגה בקלות ראש שגרמה לפגיעה ברוכב אופניים חשמליים בקריית אונו ולפציעתו. השופטת ענת יהב קבעה שרשלנות בחקירה הובילה לחוסר בנתונים משמעותיים הנחוצים להוכחת אשמת הנהג, ולכן יש להרשיע אותו רק בעבירת אי ציות לתמרור עצור.

בכתב האישום נטען שערב אחד ביוני 2015, בסביבות השעה 21:15, נהג הנאשם במכוניתו בקריית אונו והתקרב לצומת. בכיוון נסיעתו היה מוצב תמרור עצור אך הוא לא ציית לו, נכנס לצומת, חסם את דרכו של רוכב אופניים חשמליים שנסע ברחוב ופגע בו. כתוצאה מן התאונה נחבל רוכב האופניים ונזקק לתפרים.

אישום

מד הלייזר הראה 183 קמ"ש – הנהג זוכה

עו"ד אליאס סיילס

נהג שנתפס נוהג לכאורה ב-93 קמ"ש מעל המותר הורשע בבית המשפט לתעבורה. אבל בערעור למחוזי התגלו כשלים בהתנהלות של השוטרים

מד הלייזר הראה 183 קמ"ש – אבל הנהג זוכה

עד ראייה מטעם התביעה מסר בגרסתו: "אני יכול לומר בוודאות שהמכונית לא עצרה... הסתובבתי וראיתי תאונה שהוא נכנס ברוכב אופניים". למרות זאת, הנאשם כפר במיוחס לו וטען שהתאונה הייתה בלתי נמנעת בגלל שדה הראייה הלקוי שהביא לכך שלא הבחין ברוכב האופניים בזמן. לדבריו הוא עצר לפני קו העצירה בצומת בהתאם לתמרור וחיכה שם כ-4-3 שניות.

בנוסף הוא טען לרשלנות של רוכב האופניים, אשר לדבריו רכב במהירות גבוהה מאוד ולבש ביגוד כהה. מומחה מטעם הנאשם אף קבע בחוות דעתו שצמרת עץ החשיכה את השטח הנמצא מימין לצומת, ולכן הנהג לא הבחין ברוכב האופניים.

השופטת ענת יהב מתחה ביקורת על המדינה ופירטה שלל מחדלי חקירה. נקבע כי יש פגיעה קשה באיכות הראיות משום שבמשך חודשיים היא לא בדקה את נזקי המכונית ולא שלחה למקום בוחן תנועה. כאשר בוחן התנועה כבר הגיע למקום, הוא לא הצליח לקבוע את מהירות המכונית, את מהירות האופניים ואת מקום ההתנגשות.

נקבע כי לנוכח התנהלות המאשימה, ומאחר שמדובר בתביעה העוסקת בעבירות הקשורות לחישוב מרחקים, מקום הפגיעה ומהירויות כלי הרכב, נגרם נזק ראייתי משמעותי שעלול לפגוע ביכולת הנאשם להתגונן וביכולת בית המשפט להכריע מי אשם בתאונה.

לצד זאת, השופטת יהב ציינה שקיימות סתירות רבות בגרסת הנאשם שניסה להפחית את אשמתו, וכי תיאוריו של עד הראיה – שהיה בעיניה אמין ומשכנע – מקובלים עליה באופן מלא. משכך היא קיבלה את הגרסה שלפיה הנהג רק האט את מהירות נסיעתו לפני קו העצירה והמשיך בנסיעה רצופה לכיוון הצומת.

ואולם, בסיכומו של דבר היא קבעה כי לנוכח מחדלי החקירה והעובדה שלא הוכח כי הנאשם ראה את רוכב האופניים, לא ניתן להרשיעו בעבירה של אחריות לגרימת התאונה.

לפיכך הוא זוכה מעבירה של נהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה, אך עם זאת הורשע בעבירה של אי ציות לתמרור עצור. העונש ייקבע בהמשך.