דאצ'יה דאסטר בנהיגה ראשונה - השיפור ניכר

במה נהגנו: דאצ'יה דאסטר (דור 2)

מתחרים: MG ZS, סיטרואן קקטוס

מתי אצלנו: עכשיו

מחיר רכב מבחן (בסיס): 112 אלף שקל (105 אלף שקל)

בעד: מחיר רכישה, איכות נסיעה, יחידת הנעה

נגד: מערכות בטיחות, שדה ראייה, התייקר

(צילום: ניר בן זקן)

בגדול: דאצ'יה דאסטר שנחת כאן עם השקתו החוזרת של המותג ב-2014, משך בתחילת דרכו עם תיבה ידנית והנעה כפולה בעיקר חובבי שטח דלי תקציב, ונותר לכן דגם שולי בשוק הרכב המקומי. תוספת תיבה אוטומטית בשנה שעברה הפכה אותו פופולארי יותר, אך הוא עדיין סבל מפשטות כרונית וממפרט וציון בטיחות נמוכים מדי. כעת נחת כאן דור שני לדאסטר עם הבטחה למוצר איכותי מבעבר בתמורה להתייקרות מפתיעה. האם הוא עדיין רכישה מוצלחת?

(צילום: ניר בן זקן)

עיצוב ותא הנוסעים: העיצוב החיצוני שומר על המראה הרבוע של הדגם היוצא אך הוא נראה כעת טוב מבעבר תודות ליחידות תאורה רחבות יותר ומשולבות לד, סבכה שונה, תפיחות על מכסה המנוע וחישוקי "17 קלים (גרסאות בסיס יצוידו ב-"16 מפלדה). לא נפקד גם מקומם של פסי גגון מסיביים ומגני הפלסטיק מודגשים כבעבר. יש לקוות שמעצבי דאסטר ישכילו לטפל בקרוב גם באחוריים, שכן אלה נראים כרגע - עם יחידות תאורה מרובעות - כהעתק לא מוצלח לג'יפ רנגייד.

(צילום: ניר בן זקן)

הדאסטר מבוסס על פלטפורמת הדגם הקודם (בסיס גלגלים של 267 ס"מ) ולכן נותר מרחב המחייה ללא שינוי בזמן שממד הרוחב טוב במקצת. יש כעת תאי אחסון בדלתות האחוריות אך תא המטען הצטמצם ב-30 ליטר (445 ליטר) עקב מעבר הגלגל הרזרבי אל מתחת למרכב, אך הוא מכיל כעת שקע 12V שימושי.

(צילום: ניר בן זקן)

אבזור ובטיחות: אבזור הנוחות עשיר מבעבר עם מסך מגע מקורי ("7) בעל תפריט בעברית גם לגרסת הבסיס, מצלמת נסיעה לאחור, חיישני חניה, בקרת שיוט וחלונות אחוריים כהים. רכבי המבחן שהתייצבו להשקה המקומית בגרסה היקרה יותר וכללו גם מצלמות היקפיות, מפתח חכם, בקרת אקלים דיגיטאלית וחישוקי "17 קלים.

ומה עם עקב אכילס של הדגם הקודם, אבזור בטיחות? הדאסטר מיישר קו עם מינימום כריות האוויר המקובל ומציע שש מהן (ארבע בעבר) אך מעבר לכך כולל רק מערכת התרעה על סכנות מבית מובאון. אין לו מערכות אקטיביות מתקדמת כגון בלימה אוטונומית במצבי חירום או שמירה על נתיב, וציון הבטיחות שלו במבחני הריסוק של יורו NCAP נמוך מאוד (שלושה כוכבים). הגרסה הבכירה מוסיפה גם התראה על שטחים מתים.

יחידות הנעה וביצועים: יחידות ההנעה עברו בירושה מהדגם היוצא ורכב המבחן צויד בשילוב שצפוי להיות הנפוץ ביותר - 1.5 ליטר טורבו-דיזל עם 110 כ"ס בשידוך לתיבת שישה הילוכים כפולת-מצמד והנעה קדמית. הנעה כפולה מוצעת רק עם תיבת ידנית.

שלא במפתיע, הביצועים נותרו זהים לדגם היוצא (11.9 שניות ל-100 קמ"ש), עם זמינות כוח טובה ותיבת הילוכים מהירת תגובה. כיול שונה לתיבת ההילוכים מאפשר כעת נסיעה עירונית חלקה יותר, אך היתרון המרכזי של יחידת הנעה הזו יהיה גם בעתיד צריכת דלק. נתוני היצרן (זהים לדגם היוצא): 22.2 ק"מ לליטר.

(צילום: ניר בן זקן)

נוחות והתנהגות: למערך המיתלים כיול מוצק יותר ובשילוב עם צמיגים בעלי חתך נמוך מבעבר (ברכב המבחן) הוא מרגיש נוקשה יותר במהירות נמוכה. הצד השני של המטבע הוא שיפור משמעותי בריסון גוף במהירות גבוהה. גם התנהגות הכביש יוצאת נשכרת מההקשחה הזו בזכות נטרול זוויות הגלגול המציקות ותגובות טובות יותר לשינויי כיוון. פחות תת היגוי, אחיזת כביש טובה משמעותית.

ההגה ההידראולי עבר לתגבור חשמלי והוא כעת מדויק יותר וקל בתמרוני חניה גם עקב רדיוס סיבוב צנוע יותר. שיפור נוסף נוגע לשיפור בבידוד רעשי מנוע, דרך ורוח, הנוכחים כעת רק במהירות שיוט גבוהה.

(צילום: ניר בן זקן)

סיכום: הדאסטר החדש עדיין מאכזב מאוד מבחינת מערכות בטיחות מקוריות ומאבד בסעיף זה - גם בדגם החדש - נקודות, עם מפרט (וציון במבחן ריסוק) שאינם מקובלים ברכב מודרני. הגיע הזמן שמהנדסי דאצ'יה יטפלו בנושא זה. מלבד זאת הוא ללא ספק טוב מקודמו ומציג שיפור משמעותי בכל תחום אפשרי לרבות מראה, איכות תא הנוסעים ויכולת דינמית, וסוגר בכך פערים מהם סבל בעבר. ולכן, למרות התייקרות מפתיעה בכמה אלפי שקלים, הוא הפך לרכישה כדאית יותר מבעבר לצנועי תקציב.