המנהיג השקט: כך הפך ברק בכר לטוב בליגה
בשתי האליפויות הקודמות של באר שבע הוא הרשים בעיקר בהחלטות המקצועיות שלו. התואר השלישי הבליט את כישוריו בהתמודדות עם משברים. כך הפך ברק בכר למאמן הטוב בישראל, ללא מתחרים
הצלחת הראשונה והדרמטית הגיעה במחזור האחרון של העונה. התואר בעונה שעברה היה מרשים, והושג תוך עליונות מוחלטת על היריבות, עם כדורגל אטרקטיבי והתקפי. האליפות הנוכחית, אם מחפשים לה הגדרה, היא קודם כל אליפות של התגברות על משברים, ולכן אפשר לקרוא לה אליפות של מאמן.
בכר וצוותו היו יכולים למצוא תירוצים בלי סוף, אבל הם לא השתמשו בהם. מאור בוזגלו ואובידיו הובאן, שניים מהשחקנים הבולטים, עזבו בקיץ; מיגל ויטור, מיהאי קורהוט ומוחמד גדיר סבלו מפציעות שגרמו להם להיעדר חצי שנה ומעלה; בן שהר, טוני ווקאמה, מתן אוחיון וניב זריהן נפצעו גם הם לתקופה של למעלה מחודשיים.
שיר צדק, מהעוגנים המקצועיים והחברתיים בקבוצה, נתפס והורחק לשמונה חודשים בגין שימוש בממריץ אסור; אליניב ברדה עבר אירוע לבבי במהלך אימון ופרש מעשית; איסאק קואנקה, השם הגדול ביותר שהגיע לארץ בקיץ, התברר כפלופ; מיכאל אוחנה העביר ביקורת על המועדון וביקש לעזוב. בקיצור, לא חסר.
בעונות הקודמות היה אפשר להתרשם מההחלטות המקצועיות של בכר, ששינה מערכים בין המשחקים ובמהלכם, ועשה פעולות שהכריחו את הצד השני לשנות. העונה, ההצלחה העיקרית היא בטיפול בצד המנטלי, בשמירת הסגל יחד ובטיפול במשברים – עוד סיבה לקונצנזוס שמדובר במאמן הישראלי הטוב ביותר כיום.
העתק-הדבק מבן־שמעון
בכר עדיין לא בן 39 וכבר נחשב לאגדה באר־שבעית ולאחד המאמנים המצליחים מאז קום המדינה. שבע שנים בלבד לאחר שהמגן האפרורי פרש והחליט לעבור לאימון, הוא עומד להחזיק בשלוש אליפויות, בגביע המדינה (עם קריית־שמונה), בשתי זכיות בגביע הטוטו ושני גביעי אלוף האלופים. יותר תארים משנות אימון.
"אף אחד לא האמין שברק יהיה כזה מאמן טוב", אומר שוער העבר שביט אלימלך, מחבריו הקרובים ביותר של בכר. "הוא היה שחקן שקט, מופנם, בטח לא אחד המנהיגים בחדר ההלבשה". אלימלך מספר שבכר מעולם לא דיבר על רצונו להפוך למאמן, אבל ברגע שעבר פציעות קשות הגיע איזי שרצקי, הבעלים של קריית שמונה, שעשה סוף לקריירה המדשדשת שלו ככדורגלן וסלל את תחילתה של קריירת אימון מבריקה.
שרצקי שלח את בכר לקורס מאמנים ומינה אותו לעוזרו של רן בן שמעון בעונת האליפות. השניים לא נחשבו לחברים טובים, אבל בן־שמעון הוא המאמן שברק למד ממנו יותר מכל. כשחקן הוא התאמן תחתיו במשך חמש שנים, ויש אומרים שממש העריץ אותו. "האימונים של ברק כמאמן ראשי היו העתק־הדבק מהאימונים של רן, אחד לאחד", מספר אהוד מערבי, שהתאמן במקביל בבוגרים של בן־שמעון ובנוער אצל בכר. "במשחק הראשון שלו כמאמן יצאנו לכפר־סבא ובמחצית היינו בפיגור 3:0 עם שחקן פחות. ברק נתן נאום ששינה הכל. הוא אמר 'זה המשחק הראשון שלי כמאמן, אני מבקש שתילחמו בשבילי, כי אסור לי להתחיל ככה'. נגמר 3:3".
הכנות הזו, הדיבור הישיר, הם מאפיינים של בכר גם היום וגורמים לשחקנים ללכת אחריו. בוזגלו, שלא היה קבוע אצלו בהרכב, הצהיר לאחר שעזב כי אלה הדברים שהופכים את בכר למאמן הטוב ביותר שהיה לו. "ברק מאוד נוח", אומר אחד השחקנים הבכירים של הפועל באר־שבע, "הוא לא מחפש אגו". הדברים האלה באים לביטוי גם ביד החופשית שהוא נותן לצוות סביבו. עוזרו, עמיר נוסבאום, הוא חבר קרוב מהתקופה בה שיחקו יחד. גם שאר אנשי הצוות הפכו לחברה שמבלה יחד.
המקל והגזר
מהרגע הראשון בבאר שבע, בכר הראה שאינו חושש להתמודד עם השמות הגדולים בסגל, בראשם ברדה. "העובדה שברק לא היה כוכב כשחקן היא קושי שהוא נאלץ להתמודד איתו בתחילת הדרך", מספר החבר אלימלך. "השחקנים שלו יודעים שהשיקולים ענייניים, לטובת הקבוצה".
כדי להבין עד כמה מחובר היום המאמן לשחקניו, כדאי לצפות בקטע הווידיאו של מסיבת העיתונאים לקראת המשחק מול הפועל חיפה בינואר האחרון. בכר נשאל על היכולת הלא טובה של שחקני הרכש, ולהפתעת כולם ענה בקול נרגש: "יש לי את השחקנים הטובים בארץ. אנחנו מקום ראשון, אלופים שנתיים ברציפות, ושחקנים מקבוצה אחרת שהיו עוברים את מה שאנחנו עברנו העונה היו מתפרקים. אני גאה בהם והולך איתם עד הסוף".
בכר הזכיר אז סדרה של קשיים, ואפשר לסמן שני משברים גדולים עם שחקנים בקבוצה. הראשון היה עם אוחנה. בני משפחתו של השחקן תקפו את המועדון ואת בכר עצמו, אבל המאמן המשיך להעניק לאוחנה דקות משחק כאילו לא קרה דבר. כשהסיפור חזר על עצמו, בכר כבר לא הבליג, ייבש את הקשר לתקופה של חודשיים, עד שהרגיש שהגיע הרגע להחזירו. אוחנה גמל לו במשחק מצוין מול מכבי ת"א.
המשבר השני היה עם בן ביטון, שהושעה לאחר שנתפס מבלה לאחר ההדחה הכואבת מגביע המדינה. במועדון זעמו עליו, אך מיד לאחר ההשעיה בכר החזירו להרכב וקיבל יכולת משודרגת ברגעים הקובעים של העונה. "בן ומיכאל נענשו, אבל במקום לייבש אותם עד סוף העונה, כמו שמאמנים אחרים אולי היו עושים, ברק פעל נכון וקיבל תמורה בהתאם", אומר אחד השחקנים בקבוצה.
דבר נוסף שבלט מאוד העונה אצל מאמן האלופה, עוד יותר מבעונות הקודמות, הוא הכישרון לזהות פוטנציאל של שחקן ולעבוד איתו כדי לממשו. כששחקנים כמו חאתם אל־חמיד
או אורן ביטון חתמו בבאר־שבע, היו כאלה שזילזלו, ואכן בהתחלה השניים ביצעו טעויות הגנתיות. אלא שככל שהעונה התקדמה, אפשר היה לראות את השיפור המתמיד. היום הם שניים מהשחקנים המובילים בארץ בעמדות שלהם.
בזכות כל אלה, בהתאחדות היו שמחים לראות את בכר מאמן את נבחרת ישראל, אבל לכך יש עדיין זמן. בכר מעדיף לאמן קבוצה. הגיוני שבקרוב יגיעו הצעות מחו"ל, אבל עד אז הוא יישאר בבאר־שבע. "ברק לא יאמן במקום אחר בישראל", קובע החבר אלימלך. "מובן שכמו לכל אחד חו"ל מדגדג לו, לעבור למקום שייתן פי שלושה כסף, אבל מערכת היחסים שהוא בנה עם אלונה ברקת הביאה לכך שגם אם בעונה הבאה הקבוצה תצליח פחות, ברור לשניהם שהם צריכים להישאר יחד".
בכר יישאר לפחות לעוד עונה, ינסה להשיג אליפות רביעית ברציפות, וגם עוד דבר אחד שהצליח רק להתקרב אליו עד היום – מקום בליגת האלופות. אחרי ההצלחה שרשם עם הקבוצה בליגה האירופית נדמה שאם יש מאמן ישראלי עם סל תכונות מספיק להצליח גם בזירה הזו - ברק בכר הוא האיש.
לפנייה לכתב/ת 
