מהפך בארמניה: מנהיג המחאה נבחר לראש הממשלה
לאחר כמה שבועות של הפגנות סוערות במחאה על השחיתות השלטונית, בחר הפרלמנט בירוואן בניקול פשיניאן, מחוקק מהאופוזיציה, למחליפו של ראש הממשלה המתפטר סרז' סרקסיאן
המהפכה העממית של ארמניה : הפרלמנט בירוואן בחר היום (יום ג') בניקול פשיניאן, מנהיג המחאה החברתית ומחוקק מהאופוזיציה, לתפקיד ראש הממשלה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
59 מחוקקים מתוך 105 הצביעו בעד פשיניאן, לשעבר עורך עיתון שישב בכלא בגין עידוד מחאה ציבורית, רוב שהבטיח למנהיג המחאה את המשרה הבכירה בממשל בירוואן. בשבוע שעבר דחו המחוקקים את מועמדותו של פשיניאן. התנגדו לבחירתו רק 42 מחוקקים.
"המפלגה הרפובליקנית", שמחזיקה ברוב בפרלמנט, הודיעה בשבוע שעבר שתתמוך בכל מועמד שיזכה לתמיכת שליש מהמחוקקים ושלא תציב מועמד מטעמה. צעד זה הבטיח את בחירתו של פשיניאן לתפקיד ראש הממשלה.
"עשינו היום היסטוריה!"
במהלך נאום שנשא בפני הפרלמנט לפני ההצבעה, קרא פשיניאן לעם הארמני להתאחד מאחורי הממשלה שהוא ינהיג. "צריך להפוך את עמוד השנאה", הוא אמר והוסיף: "הלוואי והאל יסייע לנו".
עשרות אלפים מתומכיו של פשיניאן יצאו לכיכר המרכזית בירוואן לחגוג את בחירתו לראש הממשלה וצעקו "ניקול!". רבים מהם הגיעו בבגדים לבנים, סמל לתקוותם שהבחירה בפשיניאן תפתח פרק חדש בארמניה. "בחרנו דרך חדשה בארמניה שבה הנהג יהיה העם ולא חמולות. עבודות יצוצו, אנשים יחזרו, השחיתות תיעלם", אמר המפגין טיגראן אזיזיאן, עובד הרכבת התחתית בירוואן. "ניצחנו! עשינו היום היסטוריה!", אמר סורג'ן סימוניי אן, סטודנט בן 22 שהיה עם המפגינים הרבים בכיכר.
ארמניה, בעלת בריתה הקרובה של רוסיה, ידעה בשבועות האחרונים הפגנות סוערות בשל הזעם הציבורי על הפרוטקציות והשחיתות של הממסד הפוליטי. בצל ההפגנות נאלץ ראש הממשלה סרז' סרקסיאן להתפטר שבוע בלבד אחרי שנבחר לתפקיד.
סרקסיאן היה נשיא ארמניה במשך עשור, והוא החליט לרוץ לתפקיד ראש הממשלה משום שהחוקה הארמנית אוסרת עליו להתמודד על כהונה שלישית כנשיא. הניסיון שלו לעבור מתפקיד בכיר אחד לתפקיד בכיר אחר עורר מחאה גדולה מצד מתנגדיו, הרואים בו מי שרוצה לאחוז בשלטון בכל מחיר.
ארמניה היא מדינה סובייטית לשעבר, ורוסיה, שמחזיקה בה כוחות, מסרה היום כי היא עוקבת אחר המתרחש בארמניה ומקווה שתהא תוצאת המשבר הפוליטי אשר תהא – שתי המדינות ימשיכו להיות בעלות ברית איתנות. עד כה נקטה מוסקבה איפוק, אולם היא חוששת שארמניה תלך בעקבות הצעדים שעשתה אוקראינה בשנת 2014, כשהתקוממות עממית הובילה לעלייה לשלטון של מנהיגים הקרובים יותר למערב.