הכירו: הסודות של מאמנת הכושר של גל גדות ושלומית מלכה

כתב: יפתח כרמלי

"חבר הביא חבר", כך מתארת ליקי רוזנברג (33) את דרכה למעמד מאמנת הכושר של הסלבס. "בהתחלה יובל שרף הגיעה, כי אח שלה הכיר אותי כשמילצרתי במועדון. לבית הגיעה גם גל גדות. שרשרת הסלבס הגדולה התחילה מאליאנה תדהר, שהגיעה דרך אנה ארונוב. אליאנה הביאה חברה, וככה הן התחילו להביא אחת את השנייה. שביט ויזל וירדן הראל הגיעו והביאו את לירן כוהנר, ואז הגיעה יעל גולדמן והביאה את מיה דגן".

מפה לאוזן הפכה רוזנברג לאושיה תל־אביבית עם 46 אלף עוקבים באינסטגרם, אבל ההתחלה שלה הייתה צנועה להפליא. היא נולדה בקריות בשם לי, והכינוי ליקי הוצמד לה כבר בגן חובה. היא באה לעולם אחרי שני בנים לאבא ישראל ז"ל, שהלך לעולמו לפני כשנתיים, ולאמא רות ("הייתה לי ילדות מדהימה. בין ההורים שלי לא הייתה אידיליה אבל אף פעם זה לא העיב, ולא הרגשנו כלום"). כבר בגיל חמש וחצי התחילה להתאמן בהתעמלות מכשירים בהפועל קריית־ביאליק והמשיכה עד גיל 13, אז עברה לאקרובטיקה. ליקי התחנכה בפנימיית המחוננים של מכון וינגייט, הגיעה לנבחרת ישראל וזכתה באליפות המדינה באקרובטיקה, אבל זה לא היה זה.

אימון פונקציונלי בקבוצות. המציאה את הטרנד(צילום: ירדן הראל)

"בגיל 14 אמרתי, זהו. הספיק לי. אני פורשת", היא אומרת. "אני בן אדם לא תחרותי, וההתנהלות שלי היא לא תחרותית. אז כמובן שהמשכתי באווירה ספורטיבית - רקדתי ג'ז, נרשמתי לחדרי כושר, אבל לא הייתי במסגרות הנוקשות. היה ברור לי שבצבא אעשה משהו שקשור לספורט, אבל זה לא היה כך. השתבצתי כאלחוטנית חוף. היה לי קשה. יום אחד ישבתי ובכיתי כהרגלי, ופתאום עברה מש"קית החינוך, שזו הייתה לא אחרת מלירון ויצמן. היא אמרה לרס"ר שיש ילדה שלא מפסיקה לבכות, קראו לי וויתרתי על התפקיד. מאז לירון ואני חברות טובות ואני גאה בכל ההצלחות שלה".

אחרי הצבא הן נסעו יחד לטיול הגדול בחו"ל, וכשחזרו רוזנברג השלימה בווינגייט תואר ראשון בחינוך גופני עם התמחות בגיל הרך, והוסיפה התמחות לנשים בהיריון וקורס מאמני חדר כושר. לפרנסתה מילצרה במועדון הגלינה בנמל תל־אביב, שם מצאה את אהבת חייה, הדר מיכאלי. "ערב אחד הוא הופיע - בחור מרשים, עצום, גבוה, עם נוכחות, קיבוצניק שעבר לעיר הגדולה, והסתבר שהוא מנהל האבטחה של המקום. מיד קלטתי את הנשמה הטהורה שלו. אחרי כמה ימים אמרתי למלצריות, 'זה הזמן. היום אני משכרת אותו'. ומאותו ערב אנחנו ביחד".

העץ המיתולוגי

לקראת סיום התואר היא פתחה את דירתה הקטנה לאימוני בית, ואז התקבצה סביבה חבורת הידועניות. "במשך הזמן התחלתי לאמן אימון פונקציונלי בקבוצות. זה טרנד שהתחיל אצלי". כשהחבורה שלה גדלה, היא פרצה החוצה, אל המרחבים. "בהמשך, בפארק, היה לי העץ המיתולוגי שלי, שם נפגשנו עם הקבוצה, ועד היום אני מתרגשת כשאני רואה את העץ הזה כי הוא מזכיר לי את ההתחלה. אני בן אדם שיודע מצוין מאיפה הוא התחיל, מה שנקרא, לא עולה לי. זה תפס מצוין, אבל בקיץ היה חם, היתושים הופיעו והרבה מפורסמים התחילו להתאמן אצלי, אז צלמי הפפראצי קצת הטרידו. רציתי לשמור על האינטימיות של המתאמנים".

היא פתחה סטודיו בדירה גדולה יותר ובמקביל השיקה טרנד חדש. "שם התחיל העניין של אימוני יום ההולדת - הסטודיו מקושט, מגיעים החברים וחוגגים עם בלונים ועוגה. כשגם הסטודיו הזה הפך להיות קטן, עברנו בנמל וראינו מקום שהיה עליו מכרז. הדר הסתכל לי בעיניים ושאל, 'את רוצה שזה יהיה שלך?' שלושה ימים לפני החתונה הודיעו לנו שזה הנכס שלנו, וזו הייתה הגשמת חלום".

מיד אחרי החתונה היא פתחה את הסטודיו שלה בנמל תל־אביב, ליקי'ס. "אגב, יובל שרף היא זו שהגתה את השם", היא מדווחת, "כשהעלתה תמונה מהסטודיו לאינסטגרם וכתבה ככה". את סוד ההצלחה שלה היא מנסחת בפשטות: "אגיד את זה בלי להצטנע - אני. זו אני שעושה להם את זה. זה מה שהם יגידו לך אם תשאלי אותם. אני יכולה להיות גרועה בהמון דברים, אבל במה שאני עושה אני מצוינת. אני טוטלית כלפי המתאמנים שלי ונותנת את הנשמה.

"זה לא רק האימון עצמו, זה כל מה שמסביב. אין לנו מראות. המתאמן מתמסר לאימון ולא מתעסק רק באיך שהוא נראה ומה אכל או לא אכל. בכלל, אני לא יכולה לשמוע על משקלים, לא סובלת שמדברים על זה. אני רוצה שאנשים יבואו ויעשו חיים וייהנו וישחררו את המוח שלהם. זה החשוב כאן, שיהיו מאושרים. מבחינת הגוף - זה יגיע. כשאתה מתאמן שלוש־ארבע פעמים בשבוע, איך זה לא יגיע?"

אז מהו האימון החביב על שלומית מלכה, למשל?

"באופן כללי, שלומית הפכה בשנים האחרונות להיות מאוד ספורטיבית. אימוני כושר זה חלק בלתי נפרד מהשגרה שלה, גם בגלל המקצוע שלה, שמחייב תחזוק של הגוף, אבל יותר מזה - היא עושה זאת בתדירות גבוהה בשביל הנפש. שלומית מתאמנת בעצימות מאוד גבוהה, ולהתאמן איתה בקבוצה זו חוויה שכל מתאמן מחכה לה, ולא מהסיבה שהיא מפורסמת, אלא מהסיבה שהאנרגיות המטורפות שיוצאות ממנה והדרבון שהיא נותנת הוא לא יתואר. כולם רוצים להיות לידה ולהידבק ממנה בכוח ובאנרגיה, ואני מסתכלת על זה מהצד, ולפעמים מסוגלת אפילו לבכות מרוב התרגשות".