שתף קטע נבחר
צילום: Shutterstock

אחת ולתמיד - למה אנחנו נמשכות לדושבגים?

מיהו הגבר הדושבג, למה יותר ויותר נשים מוצאות את עצמן נמשכות דווקא אליו ומדוע הבחורים הטובים שוב פעם נותרים מאחור? אתן שאלתן, קצ'קעס עונה

זוג מאוהב עושה סלפי (צילום: Shutterstock)
יש לו כריזמה, הומור חד והוא ישבור לך את הלב. הגבר הדושבגי(צילום: Shutterstock)

קצ'קעס יקרה,

 

זאת אומנם לא שאלה על פמיניזם ומגדר, אבל הייתי שמחה לקבל את התייחסותך הכנה לשאלה ממש חשובה: מדוע נשים נמשכות לחרא של גברים? אני מדברת על נשים נורמטיביות, מוצלחות, חכמות ויפות שמוצאות את עצמן מריירות על דושבג רציני. אני יודעת ומכירה בחורים מקסימים, ילדים טובים כאלה, אבל משהו שם פשוט חסר. האם אני משוגעת?

 

התשובה של קצ'קעס:

היי בחורה נורמטיבית #89709, 

ממש אין צורך להתנצל על השאלה הנהדרת שלך. אם היה לי שקל על כל פעם שמישהי התייפחה בנושא, הייתי יכולה בקלות למלא את הארון שלי לקיץ הקרוב (וכל זה מבלי להזכיר את כל הפעמים בהן התייפחתי בעצמי. רשמי לעצמך: קולקציה מלאה). חיבה לבחורי-פח שכאלה היא חזקה, חוצת מגזרים, גילאים ועשורים בזמן. כמעט לכל גברת, מדהימה ומוצלחת ככל שתהיה, יש היסטוריה של איבוד ראש מול הקריקטורה היפה להחריד של השמוק התורן.

 

כדי לנצח את הדושבג, קודם כל צריך להבין מי הוא. רשמי לעצמך – "דושבג (Douchebag) מתייחס בדרך כלל לגבר בעל מאפיינים אישיותיים מוחצנים ומעצבנים. הוא בטוח שכולם אוהבים אותו, מדבר שעות על כמה שהוא מוצלח, מרשים ופופולרי. הוא לא מבזבז זמן על רווחתם של אנשים אחרים סביבו, הוא מתנשא, בטוח בעצמו ופעמים רבות חסר מודעות עצמית" (נלקח וקוצר מתוך הערך במילון הלא רשמי, אך השימושי ביותר בעולם: "Urban dictionary"). בקצרה, דושבג הוא בחור שהכריזמה נשפכת לו מהאוזן, שההומור שלו חד כמו סכין קצבים, ואת הפרסונה שהוא מתחזק אפשר לפרסם ללא עריכה במגזיני לייף סטייל.

 

הביולוגיה תסביר את המשיכה לסוג כזה של יצורים כפי שביולוגיה מסבירה כל דבר: הרצון להעמיד צאצאים בריאים וחזקים. עומדת לה אישה ומביטה סביבה באחו, מנסה לאתר את הזכר שיעניק לה ולגוריה ביטחון. אך אבוי, איך תדע אותה עלמה כי עלם החמודות שלפניה מתאים למשימה? היא ככל הנראה לא תדע, אבל אם הוא מסתובב בצוואר מנופח, חזה מורם וביטחון של הגנרל לי, הנטייה האבולוציונית שלה אומרת לה שכן.

 

 

מהצד הפילוסופי-פסיכולוגי יש את אריך פרום - פסיכולוג, פסיכואנליטיקן ופילוסוף בעל שם עולמי, שכתב ספר מרתק בשם "אמנות האהבה". הרשי לי לצטט לך קטע קצר ממנו: "כל תרבותנו מבוססת על תיאבון הקניות, ועל רעיון של מיקח וממכר מוצלח. אישה מושכת או גבר מושך הם הפרסים הנכספים. אני מחפש עסקה: על מושא האהבה להיות נחשק מבחינת ערכו החברתי, אך להתאים לאפשרויותיי ונכסיי הגלויים והסמויים, ועליו גם לרצות בי. שני בני אדם מתאהבים כאשר הם מרגישים שמצאו את המושא הטוב ביותר הזמין בשוק, בהתחשב במגבלות כוח המיקוח שלהם עצמם".

 

מכאן שהדושבג הוא יחצן מדופלם שיצליח לדחוף לך מערבל שערות סבתא שאת ממש לא צריכה, ועוד יגרום לך להאמין שקיבלת מחיר טוב. גם התרבות, הקולנוע והטלוויזיה לא עושים לנו חיים קלים. מושא האהבה האולטימטיבי כמעט אף פעם לא יהיה החנון החמוד וטוב הלב (אלא אם כן מדובר בקומדיה רומנטית משנות ה-90) כי אם הדמות שתסריטאים יכולים לנעוץ בה שיניים. זה יהיה בחור מסוכסך, בעייתי, מלא בעצמו, עם היסטוריה ארוכה של מאבקי כוחות, אינטלקט מרשים ויחסי אנוש גרועים במיוחד. אנטי גיבור כזה, את יודעת.

 

לסיכום, אינך משוגעת, אחות יקרה. את בסך הכול בת אנוש שפועלת מתוך כוחות השוק, האבולוציה, התרבות והפסיכולוגיה. אם תהיי קסם ותכתבי לי גם בשבוע הבא, אכתוב לך איך להתגבר על כל השטויות האלה.

 

יש לכם שאלה לקצ'קעס? כתבו לנו  

 

לכתבה הקודמת של קצ'קעס: אני חובבת איפור, האם אני פחות פמיניסטית?

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
גם לביולוגיה הסבר משלה למשיכה הזאת לגברים מניאקים
צילום: Shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים