הליכה מסוכנת על הסף
העובדה שאף אחת מ-20 הרקטות האיראניות לא נפלה בשטח ישראל מהווה כישלון חרוץ עבור כוח קודס בראשות קאסם סולימאני. האיראנים כיוונו לתגובה מוגבלת, אך לא תיארו לעצמם שהמענה הישראלי יהיה כה משמעותי כפי שהיה הלילה
מתקפת הרקטות של משמרות המהפכה האיראניים על מוצבי צה"ל ברמת הגולן הלילה סמוך לחצות נחלה אמנם כישלון חרוץ, אבל צה"ל הגיב בתקיפה הרסנית של עשרות מטרות תשתית של האיראנים בסוריה. מתקנים ומחסנים לוגיסטיים שהאיראנים יתקשו לשקם.
האיראנים התכוונו כנראה לבצע תקיפה מוגבלת שלא תגרור את צה"ל לתגובה נרחבת ורק תאפשר להם לשקם את כבודם בלי לשלם מחיר. אבל אף שלא היו אבידות בקרב כוחותינו, לא נגרם נזק למוצבי צה"ל וכל הרקטות ששיגרו האיראנים יורטו או נפלו בשטחים פתוחים בגולן הסורי - צה"ל הגיב ללא פרופורציה על פי "מדיניות הקווים האדומים" של ישראל וכפי שהודיעו אתמול ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל שיעשו במקרה של מתקפה איראנית.
כשעתיים אחרי התקיפה האיראנית הנחית צה"ל מכת אש אווירית שתוכננה מראש למקרה כזה, שהרסה את מרבית מטרות התשתית האיראניות בסוריה. מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, יזדקק להרבה זמן וכסף לשקם את המחנות, מתקני המודיעין והאתרים הלוגיסטיים שנהרסו. דעת הקהל בטהרן לא תאהב את זה.
מכות הגמול האלו של ישראל הונחתו, כאמור, בהתאם למדיניות "הקווים האדומים" המוצהרת: תגובה מיידית על תקיפה שמפירה ריבונות; תקיפת העברת נשק איכותי מאיראן שמסכן את העורף האזרחי והצבאי ופוגע בחופש פעולה של צה"ל; ושימוש או הכנה לשימוש בנשק לא קונבנציונלי (אטומי, כימי וביולוגי) נגד ישראל.
קווים אדומים דומים מנחים את מדיניות התגובה הישראלית גם בדרום מול הפלסטינים בעזה. קו אדום נוסף שהציבה ישראל בזירה הצפונית שנחצה אמש היה ירי נ"מ סורי על מטוסי חיל האוויר, שתקפו את המטרות האיראניות. אף מטוס שלנו לא נפגע, אבל ישראל הרסה חמש סוללות טילי קרקע-אוויר סורי. זאת בנוסף לחלק ניכר ממערך הנ"מ הסורי שחיל האוויר תקף והשמיד בתחילת השנה בעקבות הפלת מטוס קרב ישראלי בשמי ישראל.
התקיפה הישראלית נועדה גם לאותת לנשיא בשאר אסד וגם לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי המשך מאמץ ההתבססות האיראנית הצבאית בסוריה יפגע באינטרסים החיוניים שלהם. זאת מפני שחילופי מהלומות בין ישראל לאיראנים על אדמת סוריה יסכלו את מאמציהם לשים קץ למלחמת האזרחים, להשתלטות בשאר אסד על רוב שטחה של ארצו ולשיקום סוריה.
"מתקפת הנקם" אמש של אנשי משמרות המהפכה האיראנים, על אף שהייתה מוגבלת וכושלת, לא רק שהייתה הפרה בוטה של ריבונות ישראל אלא גם תוקפנות מדינתית איראנית ישירה, בשטח הריבוני של ישראל. מעשה כזה הוא ללא ספק הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ומהווה על פי חוקי המלחמה הבינלאומיים 'קאזוס בלי' - כלומר עילה למלחמה.
אולם, מאחר שהמתקפה האיראנית נכשלה, לצה"ל לא נגרמו אבידות או נזק ומאחר שישראל אינה מעוניינת בהסלמה מלחמתית בחזית הצפונית, אפשר להניח שצה"ל הנחית על האיראנים מכה בעוצמה גדולה, אך מדודה שתייצר את ההרתעה הרצויה, אך לא בהכרח תגרור את האיראנים להסלמה. כך יוכלו סולימאני ומפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה לטעון שהם נקמו על הרג אנשיהם בסדרת תקיפות בשבועות האחרונים שיוחסו לישראל, אך לנהוג בזהירות כדי שלא להסלים עוד יותר את התגובה הישראלית.
האירועים הנפיצים נלקחו בחשבון
אפשר להניח שבשיקולי התגובה על התקיפה האיראנית הביאו ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל בחשבון את האירועים הנפיצים הצפויים בשבוע הבא בזירה הפלסטינית, עקב העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, יום הנכבה ותחילת צום הרמדאן. במצב כזה אם העימות עם האיראנים בצפון יימשך, ואולי אף יתרחב ללבנון, עלול צה"ל להידרש להתמודדות אינטנסיבית גם בזירת הצפון, גם בזירה הדרומית, באיו"ש ובזירת העורף האזרחי והצבאי של ישראל.
צה"ל אמנם בנוי לסיטואציה כזו והתכונן ללחימה בשלוש חזיתות + 1 (העורף), אבל לישראל אין עתה כוונה ורצון להיכנס לעימות כולל - כלומר מלחמה - ממושך, עתיר אבידות, הרס ונזק כלכלי. מצב כזה, שהוא למעשה מלחמה כוללת, עלול להיות כרוך באבידות ובנזק חומרי לישראל. אין ספק ששיקולים אלה נלקחו בחשבון בתכנון התגובה הצה"לית על המתקפה האיראנית הכושלת הלילה.
מאידך, בישראל היה ברור שאם נבליג הפעם על פעולת כוח קודס, תתכרסם ההרתעה ואמינות ההרתעה הישראלית כלפי האיראנים. לכן, המוצא הטוב ביותר מנקודת הראות של כל הצדדים הוא אם רוסיה תיכנס לנעלי המבוגר האחראי ותנסה להסדיר הפסקת אש בין הצדדים. הפסקת אש כזו צריכה להבטיח לישראל שהאיראנים מפסיקים לפחות לכמה חודשים את ניסיונות ההתבססות שלהם בסוריה ואת התקיפות נגד ישראל.
בינתיים המצב יירגע ואולי אפשר יהיה להגיע להסדרה יציבה יותר. צריך לזכור שלאיראנים יש כעת אינטרס חזק שלא להסלים את המצב בסוריה, כדי שלא לאשש את טענות הנשיא טראמפ ונתניהו נגדם ולהרע את מעמדם באירופה וברוסיה ואת מצבם הכלכלי.
אז מה בעצם קרה הלילה?
כדי להבין את השתלשלות העניינים: סמוך לחצות בליל אמש ניסה "כח קודס" של משמרות המהפכה האיראנים להוציא לפועל "מבצע נקם" נגד מוצבי הקו הראשון של צה"ל בגולן הישראלי. אף יישוב ישראלי לא נפגע ולצה"ל אין נפגעים ולא נגרם נזק ממטח עשרים הרקטות שאנשי מיליציות וחיזבאללה שיגרו משטח סוריה.
מערך ההגנה האקטיבית של חיל האוויר, שנפרש בימים האחרונים ברמת הגולן, יירט ארבע רקטות במרחב האווירי של הגולן הסורי. שאר הרקטות לא יורטו מפני שלא סיכנו את מוצבי צה"ל או היישובים בגולן הישראלי. זו הפעם השנייה שבה תוקפת איראן ישירות את ישראל משטח סוריה. כמעט את כל התקיפות בעבר נגד ישראל בהשראת איראן שהתבצעו משטחה של סוריה ביצעו "שליחים" - בעיקר חיזבאללה, אך היו מקרים שארגונים מקומיים הנאמנים למשטר הסורי שפעלו בשם האיראנים ירו רקטות לעבר שטח ישראל.
בכל המקרים ישראל הגיבה במכה שהונחתה על המשגרים או על שולחיהם בשטח סוריה. כעת זו תקיפה איראנית ישירה ובוטה שנייה על ישראל שפיקדו עליה קצינים איראנים. עובדה זו העמידה את ממשלת ישראל, מערכת הביטחון ואת צה"ל בפני דילמה קשה: האם להגיב על התקיפה האיראנית בפעולה התקפית של צה"ל שתגרום אבידות ונזק חמורים לאירנים בסוריה, בהתאם למדיניות "הקווים האדומים", אך עלולה לגרום להסלמה מלחמתית או, לחילופין "להכיל" את האירוע ולא להגיב עליו בהנחה שגם האיראנים יראו בו סוף פסוק. ישראל בחרה בתגובה המרתיעה, בידיעה ברורה שכתוצאה מכך תימשך המתיחות בצפון.
הפעם הראשונה שבה תקפו האיראנים ישירות את ישראל הייתה בתחילת השנה כשחיל האוויר של משמרות המהפכה שיגר כטב"מ חמוש משדה התעופה T-4 בסוריה לתקוף בשטח ישראל. התקיפה ההיא נכשלה והכטב"מ שאמור היה להיות חמקן יורט בטיל על ידי מסוק של חיל האוויר.
בתגובה מיידית השמיד חיל האוויר את קרון הבקרה וההפעלה של הכטב"מ האיראני והרג את אנשי משמרות המהפכה שישבו בו. ביום הקרב שהתפתח הופל מטוס F-16 של חיל האוויר הישראלי בטיל נ"מ סורי ובהמשך הושמדו כשליש מסוללות טילי הקרקע-אוויר של צבא סוריה שירו על מטוסי חיל האוויר. למשמרות המהפכה יש אינטרס ברור לטשטש את טביעת אצבעותיהם כדי למנוע ביקורת בינלאומית על איראן במיוחד בתקופה הרגישה הנוכחית. הם גם רוצים להימנע מאבידות בקרב אנשיהם ולנזק שהם סופגים בסוריה, דבר שמגדיל את ההתנגדות בדעת הקהל האיראנית למעורבותם בסוריה לטובת משטר אסד ונגד ישראל.
כשהחלו אנשיו של סולימאני להכין את מבצע הנקם שלהם על תקיפה נוספת שיוחסה לישראל בשדה T-4, הם תכננו מתקפת טילי קרקע-קרקע על בסיס צבאי בצפון ישראל. אולם מפקד כח קודס ומפקד חיל האוויר האיראני הטילו כנראה את הביצוע על כוח משולב של אנשי מיליציה שיעית-עיראקית שהודרכו וקיבלו סיוע ממומחי טילים ורקטות של חיזבאללה. הצוותים הללו, מסיבות שונות, בהן ככל הנראה תקיפות שיוחסו לישראל בימים האחרונים, לא הצליחו במשימתם. לכן ניתן להניח שאנשי משמרות המהפכה החליטו לבצע את הפעולה ישירות, למרות הסיכונים והסיבוכים הבינלאומיים הכרוכים בכך.
אפשר להעריך כי כדי להבטיח שמבצע הנקם יצליח בחרו הלילה אנשי משמרות המהפכה ברקטות קצרות טווח שקל מאוד להסתירן ולשנע אותן בחשאי ממקום למקום, ואשר המשגרים שלהן הם קטנים וכמעט שלא ניתן להבחין בהם מהאוויר או באמצעות אמצעי תצפית וחיישנים מהקרקע.
רקטות כאלה אפשר לירות גם ממשגרים מאולתרים המוטמנים מתחת לקרקע באמצעות שעון או שלט רחוק המפעיל גלי רדיו. החיסרון של רקטות אלה הוא שהן אינן מדויקות וכי ראש הקרב שלהם קטן יחסית (70-40 ק"ג TNT). עם זאת, רקטות כאלה מסוגלות לגרום נזק ואבידות אם הן היו נוחתות בהפתעה על מוצבי צה"ל. בגלל קלות ההסתרה של רקטות קצרות טווח אלה הצליחו כנראה אנשי משמרות המהפכה לשגרן, אך כצפוי מנעו מערכות היירוט של ההגנה האווירית, בראשן כיפת ברזל, פגיעות במטרות הישראליות.
לאן הולכים מכאן?
עכשיו, אחרי תקיפות הגמול של צה"ל הלילה בשטחה של סוריה, ישראל תחליט עד כמה להמשיך לאתגר את האיראנים עד שיחליטו שאינם יכולים להרשות לעצמם לספוג מכות נוספות ויפסיקו את העימות ביוזמתם, או שהם יחליטו להמשיך עד לכלל מלחמה כוללת, שבה אולי ינסו לערב גם את חיזבאללה והטילים שלו מלבנון. זו התפתחות שכל צדדים כרגע אינם רוצים בה, אבל היא בהחלט אפשרית במצב הנפיץ הנוכחי.
בינתיים, צה"ל וכוח קודס מצליחים במשחק הזה של הליכה מסוכנת על הסף זה מול זה, מבלי להתדרדר למלחמה. השאלה היא אם זה יכול להימשך כך לאורך זמן.
לפנייה לכתב/ת 
