חוב מזונות ימומש שנים אחרי שהילדים בגרו

אישה חיכתה 11 שנה לפני שפנתה להוצל"פ למימוש החוב של בעלה. הוא טען להתיישנות, אבל נדחה שוב ושוב בהוצל"פ, בביהמ"ש למשפחה ובמחוזי

מערכת psakdinפורסם: 10.05.18 , 20:33

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה גבר שערער על החיוב שלו לשלם לאשתו לשעבר חוב מזונות, אף שחלפו 11 שנים מאז שנוצר, ובזמן הזה ילדיו כבר הפכו בוגרים. הבעל טען להתיישנות החוב, אבל השופט שאול שוחט דחה אותו, כפי שעשו קודם רשמת ההוצאה לפועל ובית המשפט למשפחה.

בני זוג לשעבר הם הורים לשלושה ילדים בגירים. ביולי 2004 ניתן על ידי בית המשפט למשפחה בתל אביב פסק דין שחייב את הגבר במזונות הילדים שעדיין היו קטינים. רק באוגוסט 2015 הגישה האישה את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא. חודש לאחר מכן ביקש הבעל לסגור את התיק בטענת "פרעתי". בדיון הראשון - מאחר שלא היה מיוצג - הוא ביקש לתקן את בקשת ה"פרעתי" שהגיש ובקשתו התקבלה.

דיני משפחה

סירב לפרנס את אשתו: "היא לא מכבסת"

מערכת psakdin

במשך רוב נישואיהם חיו בני זוג בחדרים נפרדים עד שהאישה מאסה באלימות ובנושים שהגיעו לביתם. בבית הדין ניסה הבעל להסביר את התנהגותו

בעל סירב לפרנס את אשתו: "היא לא מכבסת"

בקשתו המתוקנת הוגשה ביולי 2016 ובה טען שחוק המזונות קובע שאין לגבות חוב אם חלפו שנתיים ממועד היווצרותו, אלא באישור בית המשפט. בנסיבות אלה, ציין, החוב התיישן ואין לאפשר לאישה לנקוט נגדו הליכי הוצאה לפועל. אבל רשמת ההוצאה לפועל דחתה את הטענה מאחר שהיא לא הועלתה "בהזדמנות הראשונה", כלומר, בבקשה המקורית שהגיש. הטענה נדחתה גם לגופה והרשמת ציינה שהוראות החוק המגבילות את התקופה שבה ניתן לממש חוב מזונות אינן חלות על בני זוג יהודים, שעליהם חל הדין האישי.

הבעל ערעור לבית המשפט למשפחה, וביוני 2017 הוא נדחה גם שם אף שבפסיקה יש קולות המצדדים בגישה שלפיה הוראת ההתיישנות שבחוק חלה גם על ענייני מזונות הנפסקים בהתאם לדין האישי. במקרה זה, נקבע, יש לדחות את טענת הבעל מאחר שהיא לא הועלתה "בהזדמנות הראשונה". בית המשפט קבע כי העובדה שהוא לא היה מיוצג כשהגיש את הבקשה המקורית אינה משנה.

הבעל לא ויתר והגיש בקשת רשות ערעור למחוזי בתל אביב באמצעות עוה"ד קובי לוי ולירן רוזן. הפעם טען שכן העלה את עניין ההתיישנות בהזדמנות הראשונה. לדבריו, הטענה הייתה "שזורה" בתצהיר שהגיש לתמיכה בבקשה המקורית בטענת "פרעתי" והיא רק תורגמה כטענה משפטית בבקשה המתוקנת.

הוא הוסיף כי הוא רשאי להעלות טענת "פרעתי" בכל שלב בתיק ההוצאה לפועל, ובכל מקרה הגשת בקשת ה"פרעתי" המתוקנת נעשתה בשלב מקדמי. האישה, שיוצגה על ידי עו"ד רעות אוחנה שקד, לא נדרשה להגיב.

אך כאמור, השופט שאול שוחט דחה גם את הבקשה הזאת. לדבריו, עיון בבקשת ה"פרעתי" המקורית מעלה בבירור שטענת ההתיישנות לא באה לידי ביטוי והיא עלתה רק בבקשה המתוקנת.

השופט קבע עוד כי אמנם הבעל כתב בתצהיר שהגיש במסגרת הבקשה המקורית שאשתו לשעבר לא פנתה אליו מאז 2006 בדרישה לתשלום מזונות, אך לדבריו בין טענה זו לבין הטענה לתחולת הוראת ההתיישנות שבחוק המזונות "אין דבר או חצי דבר".

"גם שיקולי ההגינות אינם נוטים לטובת המבקש ואיני רואה סיבה להעדיף את האינטרס שלו על פני אינטרס המשיבה", סיכם השופט שוחט את פסק הדין.