טראומה ולחץ נפשי: "בצפון יש עשרות אלפים לא מטופלים"
מרכזי חוסן הוקמו לאחר מלחמת לבנון השנייה, אך נסגרו בשל היעדר תקציבי. המתיחות בצפון הובילה לזינוק בכמות הטלפונים שהתקבלו במוקד ארגון שמסייע לאזרחים הסובלים מטראומה ומלחץ נפשי. מומחה בתחום מזהיר: "המספרים גדלו, קורא לממשלה לפתוח מחדש את המרכזים"
איך מתמודדים נפשית עם המתיחות? (צילום:עידו ארז)
ליל התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית הפר את השקט היחסי שבו חיו מאות אלפי תושבי הצפון בעשור האחרון. מערכות ההגנה הישראליות וכוחות הצבא מנעו אמנם נזקים בנפש, אך לא מעט מתושבי הסביבה מרגישים חרדה לאור האירועים.
פרופסור מולי להד, מומחה לתחום טיפול בטראומה, חוסן ושיקום, המשמש כנשיא מרכז "משאבים", לצד היותו פרופסור במכללת תל חי, מספר כי מספר הטלפונים למוקד הארגון קפץ ביומיים האחרונים באחוזים ניכרים. "מעשר שיחות בשבוע קיבלנו למוקד השבוע 25 פניות", הוא מספר. "בין האנשים שהתקשרו למוקד היו מטופלי עבר שהכרנו וכן אנשים חדשים שמרגישים אי נוחות. כשאנו שואלים אותם, מסתבר לנו שהם הרבה שנים יושבים עם חרדה והעובדה שמשהו יכול להתפתח מעוררת אצלם אי שקט".
טנקים ברמת הגולן(צילום: עידו ארז)
לדברי פרופסור להד, הסימן הכי טוב לדעת שאתה בלחץ זה אם משהו בהתנהגות שלך השתנה. זה יכול להיות שינה לא יציבה, אי שקט, או מחשבות חוזרות כל היום. אצל ילדים, לדבריו, הסימנים יכולים להתבטא ביותר שאלות על המצב, הצמדות להורים או היפוך של ההתנהגות, כך שילד שהיה רועש הופך לשקט והפך.
לגבי התקף חרדה, מסביר להד כי התסמינים מזכירים לרוב התקף לב וכולל תחושה של דופק מהיר, זיעה קרה, ומחשבות על כך שהמצב הולך ומתדרדר. "אם אדם חושש שמדובר באירוע לבבי שיילך לרופא", הוא מדגיש. "אבל אם הוא חושב שמדובר בהתקף חרדה יש כמה דברים שהוא יכול לעשות. הראשון הוא לנשוף כמה שיותר החוצה ואז לנשום, הדבר השני הוא להתחיל לפתור תרגילים מתמטיים של חשבון פשוט והשלישי הוא לשתות מים. אם המדדים יורדים לאחר שלוש פעולות אלו כנראה שמדובר בהתקף חרדה".
לפנייה לכתב/ת 
טנקים בגבול הגולן
צילום: עידו ארז
מומלצים
