מהמסוכן לנפיץ: לשחוק את "הצונאמי האנושי" לפני הגדר
עוברים מטהרן לעזה: באיראן קנו את סיפור ה"פייק ניוז" על אבידות ישראליות שמכר קאסם סולימאני - אבל הוא יודע את האמת על המהלומה שספג. גישת פוטין היא התפתחות חיובית נוספת. השבועות הקרובים יהיו "פלסטיניים": כך מתכונן צה"ל לעימות אפשרי
השבוע שעבר היה "איראני", אבל השבוע הקרוב וגם זה שאחריו יהיו כנראה "פלסטינים": ביום שני הקרוב תועבר השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים ולמחרת יצוין "יום הנכבה". ברביעי בלילה יחל צום הרמדאן וביום שישי מתוכננת "צעדת השיבה" ברצועת עזה. בצה"ל ובמשטרה נערכים לעימותים פיזיים קשים עם המוני פלסטינים צעירים, אך גם על תושבי עוטף עזה, ירושלים ויהודה ושומרון להתכונן לתקופה הקרובה כדי למזער את החיכוך עם הפלסטינים ולהקטין את האבידות הפוטנציאליות.
המטרה העיקרית של ישראל, משימת הליבה של צה"ל, היא למנוע חדירת מאות ואולי אלפי פלסטינים מעזה לשטח ישראל והגעה שלהם אל יישובים בנגב המערבי. ביהודה ושומרון משימת הליבה היא למנוע פיגועי טרור בנשק חם וקר, כמו גם חדירה ליישובים. חשוב לציין כי עד עתה לא ניכרת מגמה של הסלמה בגדה המערבית, גזרה שהמשיכה להיות רגועה בשבועות האחרונים גם כשעזה בערה ועזתים צעירים קיפחו את חייהם על הגדר. גם בירושלים, יצוין, אין בינתיים סימנים או התרעות על תסיסה.
בירושלים המשימה של כוחות הביטחון היא למנוע "הדתה" של העימותים עם הפלסטינים. התנגשויות עם המון זועם ופיגועי טרור בגלל המקומות הקדושים למוסלמים וסביבם יאריכו את משך העימותים ואת עוצמתם, יתסיסו את העולם המוסלמי (כולל מצרים וירדן) ועלולים אפילו להביא לתקיפות גבול שייצאו מלבנון, מסוריה ומסיני.
ההיסטוריה מלמדת כי כמעט בלתי אפשרי לכבות אש שהוצתה בידי דת. אלימות דתית שבה להתלקח פעם אחר פעם והיא גובה קורבנות רבים בנפש. עימות על רקע דתי עלול גם להביא לפיגועי טרור נגד ישראלים ויהודים ברחבי העולם. המניע הדתי עובד כבר שנים בשירות "כוח קודס" האיראני, ולכן עלול קאסם סולימאני לנצל את ההשתלהבות בעולם המוסלמי בגלל מהומות בירושלים כדי לקדם פיגוע בחו"ל שיגבה מישראל מחיר על הקורבנות בקרב אנשיו וההשפלות שספג בשבועות האחרונים בגולן הסורי.
במערכת הביטחון מודעים לכל אלה ונוקטים בכמה אמצעים שנועדו להבטיח את ביצוע המשימות בשלוש הזירות הפלסטיניות עם אפס קורבנות בנפש בצד הישראלי ותוך הימנעות נחושה מהרג פלסטינים לא-חמושים, אם לא נשקפת מהם סכנת חיים ממשית ומיידית לכוחותינו או לאזרחים ישראלים. הסיבה לכך היא לא רק ערכית, אלא גם פרקטית: הניסיון מלמד שעשרות ואולי מאות הרוגים פלסטינים מאש חיילי צה"ל והשוטרים רק יעצימו את האלימות ואת המוטיבציה לבצע פיגועי טרור ועלולים לגרום לגל טרור חדש ואולי אפילו לאינתיפאדה שתגלוש לשטח ישראל.
סיבה חשובה נוספת היא שהרוגים רבים בקרב הפלסטינים ידחקו את מדינת ישראל לפינה הסברתית, דיפלומטית ומשפטית לא פשוטה - שאליה מכוונים איסמעיל הנייה ואבו מאזן. כתוצאה מכך ישראל תבודד, ייתכן שיהיו יוזמות להחרמתה ולהעמדת קציני צה"ל למשפט בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג. כתוצאה מכך תכורסם הלגיטימיות שיש כרגע לישראל להגן על עצמה ואולי אף יינקטו נגדה סנקציות בזירה הבינלאומית.
תגבור כוחות ושימוש באמצעים טכנולוגיים
האמצעי החשוב ביותר שנקטו גורמי הביטחון ואכיפת החוק הוא תגבור מאסיבי של הכוחות לאורך הגדר בעזה ובין הגדר ליישובי עוטף עזה וכמובן גם ביהודה ושומרון: עשרות פלוגות של לוחמים כשירים מיחידות השדה הסדירות של צה"ל ושל מג"ב יוצבו במוקדי חיכוך אפשריים, בנוסף ליחידות הנמצאות ממילא במשימות ביטחון שוטף. יחידות נוספות יימצאו בשטח או שיועמדו בכוננות לשמש כוחות עתודה. כמות גדולה של לוחמים סדירים בכל מוקד עימות יהוו "שמיכה" שאותה מתכוונים לזרוק על האש כדי לחנוק אותה - אמצעי שהוכיח את עצמו בעבר.
בנוסף, ייעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים לפיזור המון ולשליטה בו כגון גדרות ניידות שאפשר להטילן בקלות, לוחמה פסיכולוגית וכו'. כל הכוחות שכבר הובאו לגבול עזה או לגדה או שיגיעו לשם, כולל יחידות מובחרות וסיירות, עברו אימונים ייעודיים בבסיסי האימון של פיקוד מרכז ופיקוד דרום שבהם למדו להתעמת ולהשתלט על המון מתפרע.
במסגרת המאמץ למנוע הרוגים בקרב הפלסטינים וירי שלא לצורך, הוצבו קצינים בכירים בכל מוקד חיכוך וליד הצלפים. רק להם הסמכות לאשר ירי אם לא מדובר בסכנת חיים מיידית. מאותה סיבה גם לא נקראו יחידות מילואים לקחת חלק בעימות ישיר עם ההמונים המתפרעים. המילואימניקים הם לוחמים מצוינים כשמדובר בלחימה קונבנציונלית מול אויב חמוש, אולם רובם אינם מורגלים ואין להם ניסיון בעימות מטווח אפס עם המון משתולל שמיידה בקבוקי תבערה וסלעים. לכן, כשהם נתקלים בתופעה כזו, הם נלחצים. רבים מהם לוחצים על ההדק בלי שהנסיבות ממש יצדיקו זאת.
כאמור, החשש העיקרי הוא מאלפי ואולי עשרות אלפי פלסטינים שירוצו ביום הנכבה ואחריו אל גדר הרצועה במסגרת "צעדת השיבה". חמאס עושה כל מאמץ שהמספרים יהיו גדולים בידיעה ברורה שמספר גדול של מסתערים על הגדר יגרמו לאבידות ויכניסו את ישראל למצוקה פנימית ובינלאומית. לכן, הכוונה של כוחות הביטחון היא לשחוק באמצעים מגוונים את גל "הצונאמי האנושי" הזה הרבה לפני שהוא מגיע לאזור הגדר. את האמצעים האלה, שנועדו לצמצם עד למספרים נשלטים את כמות המסתערים הפלסטינים על הגדר, לא ניתן ולא צריך לפרט כדי שחמאס לא יכין להם מענה אפקטיבי.
ביהודה ושומרון נוקט צה"ל כאמצעי עיקרי מהלכים של סיכול ומניעה מדי לילה: מעצרים באמצעות שימוש במודיעין והתרעות, שמופקים בין היתר מהרשתות החברתיות וממידע גלוי הנמצא ברשת. כשיתחילו העימותים בשטח - וייתכן שאף לפני - ייכנס גם מערך האיסוף הקרבי לפעולה. מודיעין השטח באמצעות תצפיות קרקעיות ואוויריות יאפשר לאתר במהירות מוקדי חיכוך ונקודות תורפה שייווצרו תוך כדי האירועים ולהחיש לשם תגבורות.
בנוסף, ביהודה ושומרון מתבצע גם מאמץ רב להמשיך את ההפרדה והבידול בין המפגעים בפועל ובפוטנציה לבין האוכלוסייה שאינה מעורבת ושאינה רוצה להיות מעורבת. הכוונה היא לסכל ולמנוע מהמפגעים להוציא לפועל את כוונותיהם, בין אם הם אנשי חמאס ובין אם הם פועלים בהשראת הרשתות החברתיות ובהשראת שהידים המשמשים להם מודל לחיקוי.
במקביל, השאיפה היא לאפשר לאוכלוסייה הלא-מעורבת לקיים חיי שיגרה, פרנסה ותנועה חופשית על הצירים. בעניין זה חייבים המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון למלא תפקיד אקטיבי: עליהם לעזור לשב"כ ולצה"ל לרסן את פורעי "תג מחיר" ואם צריך - אף לבלום אותם ביוזמתם ובעצמם. גם כאן, הסיבה היא לא רק ערכית אלא מעשית - פורעים יהודים מסכנים בפעילותם את מתיישבי יהודה ושומרון ועצם הפעילות תגדיל גם את עוצמת ההתלהמות הפלסטינית וגם את הביקורת על ישראל בזירה הבינלאומית.
מנגנוני הביטחון הפלסטינים קיבלו הוראה מאבו מאזן לתאם ולפעול בשיתוף עם הכוחות הישראלים. הוראת הראיס מתבצעת כלשונה וכרוחה, מה שמוכיח שיש לו עדיין שליטה מלאה באנשיו, למרות הרפיסות הקוגניטיבית שהוא מפגין לאחרונה בנאומיו האנטישמיים. גם כשאינו במיטבו, אבו מאזן יודע ששיתוף הפעולה בין מנגנוני הביטחון הפלסטינים לבין מקביליהם הישראלים הוא כורח חיוני לשני הצדדים. שב"כ וצה"ל רוצים למנוע פיגועי טרור שיוזם ומעודד חמאס נגדנו, ואילו לאבו מאזן יש אינטרס קיומי למנוע מחמאס להשתלט על הגדה. לשני הצדדים יש גם אינטרס למנוע מצב שבו ההפגנות וההתפרעויות יוצאות משליטה. מצב כזה מאיים על שרידותה של הרשות הפלסטינית.
הרמטכ"ל גדי איזנקוט, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, ראש השב"כ נדב ארגמן ובכירי ארגוניהם כבר עשו את שלהם - הם הכינו את התשתיות, הורו על צבירת כוחות ואימונם, וגיבשו ואת שיטות הפעולה. אבל היישום מחייב מיומנות רבה ויד זהירה ומנוסה של המפקדים בשטח. אלה פועלים בעזה תחת פיקודו של מפקד האוגדה תא"ל יהודה פוקס ובאיו"ש תחת פיקודו של מפקד האוגדה תא"ל ערן ניב. שני קצינים אלו, לצד אלופי פיקוד הדרום ופיקוד המרכז, יקבעו במידה רבה איך תצלח מדינת ישראל את המבחן הזה, מבחן שאינו רק פיזי אלא גם תודעתי ומדיני.
סיכום הסבב האיראני
אולם רגע לפני שדעת הקהל בישראל מעבירה את מוקד תשומת הלב והדאגות שלה מהאיום היותר מסוכן (האיראני) לאיום היותר נפיץ (הפלסטיני), ראוי לעצור לשנייה כדי להבין איך הסתיים "הסבב האיראני" השבוע ולהעריך מה יקרה בעתיד.
החדשות הטובות הן שמשטר האייתוללות ובסיס הכוח שלו, משמרות המהפכה, נאלצו לספוג בשבוע שחלף שתי מהלומות כואבות: האחת - מהלומה אסטרטגית שהנחית עליהם טראמפ כשהודיע על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין בין איראן למעצמות. מיד אחרי ההצהרה בוושינגטון צנח שער הריאל האיראני בהשוואה לדולר והגיע לשפל חסר תקדים. פירושו של דבר שהכנסותיהם וחסכונותיהם של מיליונים באיראן נחתכו בתוך שעות אחדות, דבר שמאיים בטווח הארוך על שרידות המשטר.
את המהלומה השנייה, הטקטית, הנחית צה"ל על משמרות המהפכה ובעיקר על "כוח קודס" בסוריה. מבצע הנקם וההרתעה המוגבל בהיקפו שתכנן קאסם סולימאני על מטרות צבאיות בישראל שובש ובסופו של דבר סוכל כליל על ידי שילוב נכון בין מודיעין איכותי ומדויק בזמן אמת, שיקול דעת ופעולה מדיניים וצבאיים, ויכולות תכנון וביצוע מעולים של חיל האוויר. סולימאני הצליח אמנם להעביר לבוסים בטהרן סיפור "פייק ניוז" קלאסי על אבידות ונזקים קשים שהכוחות תחת פיקודו הצליחו כביכול לגרום לנו, וחמינאי והתקשורת באיראן כנראה קנו את הסיפור. אבל סולימאני יודע את האמת, וזה מה שחשוב.
בין החדשות הטובות צריך לציין את העובדה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין חזר לקו המקורי בנוגע ליחסים עם ישראל שבו נקט בתקופה שבה התחילה המעורבות הרוסית בסוריה ב-2015. פוטין מאוד לא אוהב את העובדה שנאט"ו הציבה על גבולות ארצו מערכות מתוחכמות ליירוט כלי טיס וטילים והודיע כמה פעמים שהוא רואה בכך אקט תוקפני מצד המערב.
לכן אין לו בעיה בהבנת הנקרא כשנתניהו בסיוע זאב אלקין סיפרו לו שמשמרות המהפכה הביאו לגבולה של ישראל מערכת ליירוט טילים מתוצרתם שדומה להפליא ל-S-300 הרוסי. אפשר להניח שהוא אפילו היה מרוצה כשסיפרו לו שחיל האוויר הישראלי השמיד את המערכת הזו כשעוד הייתה ארוזה בניילונים. פוטין לא אוהב תחרות ויודע להעריך כוח. כל זה בא לידי ביטוי לא רק בכבוד שחלק לראש הממשלה הישראלי בעת המצעד במוסקבה, אלא גם בהחלטה לא לספק בינתיים את מערכת ה-S-300 לסוריה.
עוד התפתחות חיובית מנקודת הראות הישראלית היא העובדה שחיזבאללה אינו מתכוון לפי שעה להתערב ולהכניס לפעולה את מערכי הטילים והכוח המיוחד שלו לטובת מאמץ ההתבססות הצבאי האיראני בסוריה. המשמעות היא שההרתעה הישראלית עובדת, במיוחד מאז הבהירה ישראל ש"חיזבאללה שווה לבנון". המשמעות היא שבמלחמה הבאה לא תבדיל ישראל בין המדינה הלבנונית והתשתיות שלה לבין חיזבאללה. אם ייפלו טילים ורקטות של חיזבאללה בישראל, ההרס שיגרם ללבנון כולה יהיה לא פרופורציונלי.
הסביר זאת היטב לאחרונה חבר הקבינט, שר החינוך נפתלי בנט: "אין טעם לרוץ אחרי כל רקטה ואחרי כל משגר טילים של חיזבאללה. גם תהיה זו טעות להילחם רק בחיזבאללה. צריך להילחם במדינת לבנון כולה, בבעל בק ובכפרי דרום לבנון, כמכלול שמאפשר לחיזבאללה לשגר אלפי טילים על אזרחי מדינת ישראל". אפשר להניח שתפיסה זו של בנט, שיש לו ניסיון עשיר בלחימה בשטח לבנון, מקובלת על שאר חברי הקבינט, במיוחד אחרי הבחירות שהתקיימו השבוע בלבנון ושבהן חיזק חיזבאללה את שליטתו האפקטיבית בפרלמנט ובממשלה בביירות. צריך להוסיף שגם בשאר אסד ככל הנראה אינו מאושר מהעימות שמנהלים האיראנים עם ישראל משטחה של ארצו. השורה התחתונה היא שסולימאני ואנשיו לבדם בסיפור הזה.
עד כאן החדשות הטובות. אבל אסור לנו להיתפס לאופוריה, כיוון שיש גם חדשות רעות. כעת כבר ברור שהמכות הקשות שספגו השבוע האיראנים לא הזיזו את המשטר ואת משמרות המהפכה אפילו מילימטר מהחזון ומהיעדים שקבעו לעצמם. הם לא ויתרו על החתירה לנשק גרעיני, לא ויתרו על שאיפתם להגמוניה איראנית-שיעית במזרח התיכון וגם לא על שאיפתם להשמיד את מדינת ישראל - ולשם כך, להתבסס צבאית בסוריה.
האיראנים רק לקחו פסק זמן לחשב מסלול מחדש. לכן אפשר היה לסגור בסוף השבוע את המקלטים ברמת הגולן הישראלית ולהעריך שהסבב הנוכחי עם האיראנים בגולן - גם אם לא נרגע לגמרי - עבר למצב 'המתן'. אפשר גם להניח שסולימאני לא ויתר על כוונתו להקים בסוריה חזית צבאית נגד ישראל שתפעל בנוסף לחזית הלבנונית, ואם יהיה צורך גם בנפרד. סולימאני הבחין אף הוא בנתיב שהולך ונעשה עצמאי-לבנוני שבו צועד כעת נסראללה. לפי כל הסימנים, סולימאני לא ויתר על רצונו לנקום בישראל ולכן ינסה כנראה לפגוע בישראלים וביהודים בחו"ל.
בכל מקרה, כדאי לזכור: השיעים בכלל, והאיראנים בפרט, הם חדורי תחושת קורבניות. למנטליות זו יש יתרון חשוב - מי שחוטף היה מוכן לכך מראש ולכן הוא מתאושש מהר והולך הלאה. קשה להרתיעו או להסיטו מהדרך. לכן העימות שלנו עם האייתוללות ועם משמרות המהפכה לא נגמר בסיבוב הנוכחי וגם לא ייגמר בזה שיבוא אחריו. כך גם העימות עם הפלסטינים.
לפנייה לכתב/ת 
