זמרת חתונות עם תוכנית ב' כפסיכולוגית: מי את נטע ברזילי?
היא אחות אמצעית לשני מוזיקאים, גדלה בניגריה והתבגרה בהוד השרון, שם החלה להראות ניצוצות של כישרון ונחישות. "בין הילדים המוכשרים, היא תמיד הובילה", מספרת המחנכת שלה ומוסיפה כי לנטע ברזילי אפילו הייתה תוכנית גיבוי כפסיכולוגית. מה שבטוח, חוש הומור תמיד היה שם: "שרה גם מחוץ למקלחת ולא משאירה כלום בצלחת", כתבה על עצמה בספר המחזור. תחנות בחייה של האישה שכבשה את אירופה
קצת מוזר לסקר ביוגרפית את חייה של זמרת שגילה לא עולה על 25, אבל אם ג'סטין ביבר כבר זכה בביוגרפיה משלו בגיל 17 אז נטע ברזילי ראויה לפחות לסקירה קצרה. ההבדל המשמעותי בין השניים הוא שבעוד ביבר זכה להכרה באופן הדרגתי, נטע ברזילי התפוצצה על העולם ברגע אחד. מאפס למאה, מה שנקרא, במחי ריאליטי מוזיקלי אחד.
כי ברזילי, כפי שהעידה על עצמה באודישן הראשון שלה ב"כוכב הבא", אומנם "הרימה את הכלה ודפקה צ'ייסרים עם כולם" בחתונות בהן הופיעה, וגם השתתפה בפרויקטים עצמאיים במקומות קטנים בתל אביב, שם היא חיה עד היום בדירת שותפים - אבל את המרחק מהבארבי לפורטוגל היא עשתה בזכות תוכנית בפריים טיים. אולי בכל זאת לא צריך למהר להספיד את המסך הקטן כקובע ומעצב את תרבות ההמונים.
ברזילי נולדה בהוד השרון, אחות אמצעית לזוהר, האח הבכור במשפחה, ורון – בן הזקונים. היא עברה עם משפחתה בגיל שלושה חודשים לניגריה לאור עבודתו של אביה, שם למדה בבית ספר אמריקני (לכל מי שתהה לפשר האנגלית הטובה שלה). בבית הספר היסודי, כפי שהיא עצמה מספרת, נתקלה בסוגים שונים של דחייה חברתית. בריאיונות סיפרה כי הייתה נבחרת אחרונה בחלוקה לקבוצות בשיעורי ספורט. עוד חלקה כי ילדותה לוותה בהפנמה של שוני - חיצוני ופנימי כאחד - אבל מודה שאת הרוב היא ככל הנראה מדחיקה. בתיכון למדה בתיכון "הדרים" בהוד השרון, שם בחרה במגמת מוזיקה. עוד למדה סוציולוגיה ופסיכולוגיה, והביעה רצון לעבוד בתחום כפסיכולוגית, במקרה שלא תצליח לפתח קריירה מוזיקלית.
"היא בחורה מיוחדת במינה. עמוקה, חכמה, דעתנית ועם ביטחון עצמי", מספרת עליה איריס לוי, המחנכת שלה מכיתה י' ועד י"ב. לוי נמצאת בקשר עם נטע עד היום, ועוד אתמול שוחחה עם אימה בטלפון לאחר הזכייה הגדולה. "אני לא זוכרת מקרי בריונות כלפיה, אני חושבת שזה קרה יותר בבית הספר היסודי או בחטיבה", היא אומרת. "היא הייתה קצת מוזרה, קצת אאוטסיידרית. תמיד היו לה דעות מיוחדות ומעניינות והיא לא פחדה או התביישה להגיד אותן. היא גם לא פחדה לחשוב מחוץ לקופסה. אני חושבת שאפילו היה בה איזשהו ניצוץ של פמיניזם, של חתירה לשוויון. אישה שיש לה מה להגיד".
היא אמרה על עצמה "בזמן שכולן היו יפות אני שרתי"
"זה נכון, היה לה קשה להתחרות במקצה של הבלונדיניות. אבל במקצה של הילדים המוכשרים, ורוב החברים שלה היו ממגמת מוזיקה, היא תמיד הובילה. היא מצאה אז את הנישה הנכונה עבורה. בניגוד להמון בנים ובנות שבגיל הנעורים עסוקים נורא באיך הם נראים, איפה מסתובבים ואיזה בגדים קונים, היא לא הייתה עסוקה בלבוש, ביקיני וטיפוח. בכיתה שלנו לא הייתה לה את החברה הכי טובה, אבל היא לא הייתה מנודה חס ושלום. היא הייתה מאוד מוערכת, המוזרות שלה התפרשה כמיוחדות, משהו שקשור בהיותה אומנית. זה לא התפרש כמשהו ווירדואי. אז אולי עם אנשים שלא היו בתחום המוזיקה הייתה לה שפה פחות משותפת, אבל היא הייתה מאוד מעורה, מאוד בעניינים. היא גם צילמה את ספר המחזור של סיום התיכון. בכיתה י"ב שאלתי אותה למה היא לא הולכת ל'כוכב נולד' והיא ענתה לי שהיא עוד לא בשלה".
האוריינטציה האומנותית ניכרה בה מגיל צעיר. בבית הספר היא הבריקה במקצועות אותם אהבה. באופן טבעי באלה שלא, דוגמת מתמטיקה, השקיעה פחות. כאמור, את השאיפות המוזיקליות גיבתה בתוכנית פרקטית יותר. "היא הייתה בוגרת ואחראית, קצת דרמטית. מנתחת מצבים באופן מאוד חכם. חלום הפסיכולוגיה היה הגיוני והתאים לה, כי יש בה את העומק להסתכל על אנשים ולראות מעבר, להגיע לתובנות משמעותיות. מהמורכבות שלה היא מסוגלת להבחין ולהבין מורכבות של אחרים".
מאז הספיקה לוי להיות גם המחנכת של רן, האח הקטן במשפחת ברזילי, שהגיע גם הוא לבית הספר "רימון". האח הגדול זוהר עוסק במוזיקה אף הוא, ומנגן מעמדת התופים עם שמות כמו טונה, גיא מזיג, Fאנקשטיין, לירון עמרם וארקדי דוכין. לאחרון, אגב, הוא מפיק את המופע החדש. בעבר ניגן גם בלהקת הקרטל.
את השנה הראשונה שלאחר הלימודים בילתה נטע בשנת שירות בגרעין נח"ל, ובהמשך התגייסה לשירות צבאי בלהקת חיל הים. שם, היא מספרת, הכירה מוזיקאים עמם מצאה שפה משותפת. לאחר השירות (במהלכו התוודעה לראשונה ללופר) פנתה ללימודי מוזיקה בבית הספר "רימון".
מכאן, לצד פאזת המלצרות המחייבת כמעט כל מוזיקאי בתחילת דרכו בארצנו, החלה להופיע במקומות קטנים וללכת לאודישנים (כמו למשל זה שעשתה לקברט הרוק של קרן פלס "לילה אחד באפריל", שעלה בתאטרון "הבימה" - ואליו לא התקבלה). בחוגים של מוזיקאים היא מוכרת כבר מזה תקופה, הלופר הוא בטח לא גימיק חדש עבורה. החלום עד לא מזמן, סיפרה, היה להופיע באינדינגב. לא בטוח שזה לא יקרה עוד, אבל סביר להניח שאם וכאשר זה יקרה - זה יהיה כבר בתנאים שלה.
