בשורה לנותני שירותי מטבע? מצפים להקלות מצד הבנקים
טיוטת הוראות שתוצג מחר בוועדת הרפורמות של הכנסת, נועדה לשים סוף למאבק הנמשך כבר יותר משנה בין הגופים החוץ בנקאיים לבין הבנקים בכל הנוגע להגבלות שהם מטילים על ניהול החשבון, אולם עדיין אין מענה לכל הבעיות
האם המאבק המתנהל כבר יותר משנה בין הגופים הפיננסיים החוץ בנקאיים לבין הבנקים על ניהול חשבון, מגיע לפתרון? טיוטת הוראות שנשלחה לאחרונה לראשי הבנקים, קובעת כי הבנקים יידרשו לפתוח חשבון בנק לגוף פיננסי שיבקש זאת, כמו גם לאפשר לו לבצע פעולות בחשבון, אלא אם כן קיימת לטענת הבנק סיבה לא לעשות זאת.
עוד קובעות ההוראות כי במקרה ולבנק יש סיבה כזו, הוא יחויב לנמק בתוך 7 ימים את הסיבה לכך. במקרה כזה, לאותו גוף תהיה אפשרות לערער על כך לבנק ישראל. הבנקים גם יידרשו לקבוע מדיניות ונהלים ברורים בעניין זה.
ההוראות החדשות שיוצגו מחר בוועדת הרפורמות של הכנסת, גובשו לאחר שלל דיונים וויכוחים בוועדה, בשיתוף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות שוק ההון, המפקחת על אותם גופים, ולאחר לחץ כבד שהופעל על שני הרגולטורים. ואולם ההוראות הללו עדיין משאירות לבנקים מרחב תמרון גדול, כך שייתכן ומבחינת הגופים הפיננסיים שעליהם חלים ההגבלות, לא מדובר בבשורה.
"אנחנו נוודא שזה ייפתר"
נזכיר כי לפני שנה נכנס לתוקף חוק הפיקוח על נותני שירותי מטבע בישראל, שנועד להסדיר את פעילותם של חברות העוסקות בהלוואות ושירותי מטבע שונים. מדובר בחברות אשראי חוץ בנקאיות, חלפני כספים, המרות מטבע, חברות הלוואות המונים, ניכיון צ'קים ועוד. עד אז, לפחות לגבי חלק נכבד מהן, לא היתה קיימת כל רגולציה.
החוק קובע שורה של דרישות מאותם גופים, וביניהן דרישה להון עצמי מינימאלי ובחינת יושרו של מבקש הרישיון. כמו כן חלות חובות דיווח שונות, מסמכים ואסמכתאות שעל מבקש רישיון להגיש.
בין הדרישות שהוצבו לאותם גופים, מופיעה גם הדרישה לנהל את הפעילות הפיננסית בבנק (חלקם עשו זאת עד כה בעזרת גופים חוץ בנקאיים). אלא שהסתבר שהבנקים מערימים שלל קשיים על אותם גופים בכל הקשור לניהול חשבון. בחלק מהמקרים הבנקים סרבו לבצע פעולות שונות, כגון העברות כספים ועוד. במקרים רבים הבנקים פשוט סרבו לפתוח חשבון לאותם גופים, או איימו בסגירת חשבון קיים.
בעוד שהבנקים טענו כי התנהלותם נובעת מהרצון להקפיד על כללי איסור הלבנת הון והחשש שהם יישאו באחריות להתנהלות לא תקינה בכספים, טענו מנגד נותני שירותי המטבע כי הבנקים מנסים להתנכל ולהערים קשיים רק בשל חששם מתחרות מצד הגופים החוץ בנקאיים, לאור הסדרת פעילותם.
טיוטות שפרסמו רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים, לא נתנו מענה, ולטענת אותם גופים הציבו אותם בין הפטיש לסדן, כאשר מצד אחד דרישות הרגולציה הן להתנהלות תקינה עם חשבון בבנק, ומצד שני הבנקים מסרבים לפתוח חשבון לחלק מהגופים בטענה שהגופים לא השלימו את תהליך האישור מצד הפיקוח.
"עבדנו מאוד קשה כדי להגיע להוראות הללו", אומרת ל- ynet ח"כ עזריה. "עכשיו המסמך מאוד שונה מהטיוטה הקודמת", טוענת עזריה. היא מציינת, עם זאת, כי בעוד שבכל מה שנוגע לחברות הלוואות ההמונים (p2p) "הבעיה נפתרה לחלוטין", לגבי נותני שירותי מטבע יהיה צורך לעקוב ולוודא שההוראות אכן פותרות את הבעיה. "הנש"מים זה אירוע מורכב יותר, אבל אני לא הולכת לשום מקום. אנחנו נוודא שזה ייפתר".
נציין כי החוק המסדיר את פעילות אותם גופים נכנס לתוקף ב-2 פעימות, כאשר הפעימה השנייה שתחול על חברות פיננסיות כגון אלו להמרת מטבעות, נקבעה לחודש יוני הקרוב. באותן חברות לחוצים לסיים לפחות את הליך בקשת הרישיון לפני המועד, כדי שלא יהווה אמתלה מצד הבנקים להערמת קשיים בניהול החשבון.
על פי ההוראות, גם חברות שטרם קיבלו אישור, אך הגישו בקשה כזו, רשאיות לקבל את השירות מהבנק, אך הם עדיין תלויים בנהלים שיקבע כל בנק בעניין.
לטענת עו״ד אורי גולדמן, יועץ משפטי לאיגוד נותני שירותים פיננסיים ומשה בן יעקב האחראי על הרגולציה באיגוד, עד כה הוגשו לרשות שוק ההון 1,010 בקשות לרישיון נותן שירותי אשראי על ידי גופים פיננסיים, כאשר מתוכם אושרו רק 12 גופים והשאר נמצאים בהליכי אישור.
"בישראל נותני שירותי המטבע זוכים לרגולציה עודפת ויחס בלתי הוגן הפוגע גם בתחרות עם הבנקים. אנו מקווים שזהו תחילת הפתרון וההבנה״, אומרים השניים.
לפנייה לכתב/ת 
