רק לדתיים יש רגשות ורק בהם אסור לפגוע
מערכון התפילין של ארץ נהדרת היה דימוי מוצלח למדי לשימוש הציני ביהדות שעושים נפתלי בנט והחרדים למטרות פוליטיות. תשובה לאלה שרגישים מאוד למה שחשוב להם, תוך שהם לועגים ומבזים דרך קבע כל עניין חילוני
זרחוביץ' והתפילין. שוב סערה
יש לנו ארץ סוערת, ובסערה התורנית דתיים רבים מתקיפים את התוכנית "ארץ נהדרת" על השימוש ההומוריסטי בתפילין בטענה לחילול קודש. לי אישית אין בעיה עם סאטירה שתשלח את חציה לכל מקום, גם למה שמקודש לי יותר מכל, אבל הבעיות שמציפה בהלת התפילין הזאת הן עמוקות יותר מנושא חופש הביטוי האמנותי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ראשית, לתקוף את ארץ נהדרת זה לירות בשליח. אם באמת קדושת הדת כה יקרה לדתיים, עליהם לתקוף בעיקר את מנהיגיהם. יעקב ליצמן ואריה דרעי הם דוגמה טובה למי שהיה צריך להיות עכשיו דווקא בצד המותקף. אם הדתיים היו בוחרים לשמור את הדת כעניין פרטי, והיו מקפידים לבצע הפרדה מוחלטת בין הדת לפוליטיקה, כנראה שלא היינו רואים תפילין בארץ נהדרת.
אלא שהפוליטיקאים הדתיים, בתמיכת הציבור שלהם, מוכנים להשתמש ביהדות לצורכי כל מאבק פוליטי, והפכו אותה לאחת הסחורות הנפוצות ביותר במישור הפוליטי. מחוק המרכולים ועד האיומים לגבי קיום האירוויזיון בירושלים, הם הופכים את הדת לקרדום פוליטי למרר את חיי החילוניים.
אם קדושת התפילין עצמן כה חשובה לדתיים, אז הרבה לפני שהם פונים לארץ נהדרת, אני מציע להם לשאול את עצמם מה עושים עם תנועת חב"ד. אין חילוני בישראל שמסוגל לעשות משהו בימי שישי בלי שחב"דניק יזנק אליו מכל פינה ויציע לו להניח תפילין. כשהשליח של חב"ד מתנהג כמו אחרון התגרנים בשוק, הדימוי של התפילין משתנה בהתאם. אני מבטיח לכם שכל הטרדה כזאת מורידה את כבוד התפילין הרבה יותר מאשר המערכון של אתמול.
כדאי גם שבמקום לצעוק גוועלד ישאלו את עצמם המוחים מה הייתה המשמעות מאחורי דימוי התפילין על ראשו של נפתלי בנט במערכון. אולי הם יבינו שזה היה דימוי נפלא המעיד על יחסו לדת. בנט מאוד מתאמץ בזמן האחרון להסתיר את דתיותו. הוא שוב ושוב מתחנף לחילונים במטרה לייצר לגיטימיות לבחירתו העתידית לראשות ממשלה. בראיון לירון לונדון השבוע הוא החביא את הכיפה כל כך שלרגע תהיתי אם הוא החליט להסיר אותה.
הוא מנסה בכוח להציג את עצמו כחילוני משוחרר – מנגן גיטרה, מעלה סרטון שבו הוא משחק את ראובן - אבל מאחורי החנפנות הזו מסתתר שר ההדתה שכופה שיעורי דת על תלמידים חילונים במסגרת תוכנית ליבה חדשה בעלת השם המכובס "תרבות יהודית ישראלית", מממן ומקדם עמותות דתיות שפועלות במערכת החילונית (רק בשבוע שעבר הוא דאג להן לעוד 58 מיליון שקל), ומקדם אירועים לילדים שנערכים בהפרדה מגדרית.
נפתלי-ראובן ואיילת-אסתי. היה מצחיק
הייתי יכול לעצור כאן אלא שיש דבר נוסף שמקומם אותי בגל המחאה הזה. מדהים כמה הדתיים רגישים למה שחשוב להם תוך שהם לועגים ומבזים דרך קבע כל עניין חילוני. נכון, גם אני לא מעריך במיוחד את האירוויזיון וחושב שההתעסקות סביבו מוגזמת, אבל לא הייתי מעז לבזות בפומבי במילים הבוטות ביותר את אוהדיו כפי שעשו השבוע דתיים רבים.
בכלל, במדינה הזו רק לדתיים יש רגשות ורק בהם אסור לפגוע. אני כחילוני אמור לדעתם להסכים לכך שכמה מהעקרונות המקודשים לי ביותר (למשל החירות לנהל את חיי שלא על פי תכתיבי דת שאינני מאמין בה, או השוויון המגדרי) נרמסים יומם ולילה, בעוד שמצפים ממני לשמור מכל משמר על מה שחשוב להם.
אינני חסיד התקינות הפוליטית, אבל היא לפחות דורשת לכבד את כולם ללא יוצאי דופן. הדתיים, לעומת זאת, דורשים כבוד חד סטרי בלבד – זלזול ולעג מתמשך בחילוניים בתמורה לכבוד אין סופי של הדת.
הגיע הזמן להכניס קצת הדדיות למשוואה הזאת, ואני מודה, לי אישית חשוב יותר שיכבדו את עקרונותיי, צרכיי ורגשותיי מללעוג לצד השני. אז דתיים יקרים: אתם רוצים שאלחם למען כבוד התפילין? אעשה זאת בשמחה ביום שבו תפרידו את הדת מהמרחב הציבורי והפוליטי, תאפשרו לי לקיים חיים חילוניים שלמים ותכבדו את חילוניותי בדיוק במידה שבה אתם מצפים ממני לכבד את דתכם.
- ד"ר רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
