זוכה רופא שהואשם באונס: מחדלים קשים בחקירה

ד"ר ד', רופא שהואשם באונס ובמעשה מגונה, זוכה הבוקר (יום ה') בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הזיכוי לא התקבל פה אחד: שני שופטים סברו שיש לזכות אותו מחמת הספק ואילו שופט אחד קבע שיש להרשיע אותו. בגזר הדין מתחו השופטים ביקורת קשה על מחדלי חקירה של המשטרה. "רשימת מחדלי החקירה היא בלתי נתפסת", נכתב .

באוגוסט 2017 הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום חמור נגד הרופא. לפי האישום, לד' יש מרפאה פרטית והוא טיפל בכמה הזדמנויות במתלוננת. ביוזמתו הם נפגשו לדון בתוכנית עסקית ולאחר מכן הוא הציע לתת לה במתנה טיפול קוסמטי, כולל הזרקות. היא נעתרה, נשכבה על מיטת הטיפולים, ואז נטען שהוא ביצע בה אקט מיני שלא בהסכמתה. האישה קמה ממיטת הטיפולים, לבשה את מכנסיה ועזבה את המקום בבהלה.

ד' כפר במעשים וטען כי תחילה היא הביעה חוסר שביעות רצון מהטיפול שקיבלה, ולכן הציע לה טיפול נוסף. לגרסתו היא הסכימה, הוא העניק לה טיפול אך מעולם לא פגע מינית.

אב בית הדין, השופט רענן בן יוסף, החליט לזכות את הנאשם. "הקשתה עלי עדותה של המתלוננת בדוכן העדים", אמר השופט וציין כי דבריה נסתרים בחלקם על ידי עדים נוספים. הוא ציין כי עדותו של ד' "שבתה את ליבי בכנותה" וסבר שהיא "עקבית, רהוטה, מהימנה ובוטחת. לא מצאתי בדל של אי דיוק או שקר". מנגד ציין השופט בן יוסף: "אין אני קובע כי הצעירה שיקרה בפנינו בעדותה, או כי העלילה עלילת שווא, אבל במשפט הפלילי נטל השכנוע הוא להוכיח מעבר לכל ספק סביר את אשמת הנאשם, והתביעה לא עמדה בנטל זה".

השופט גם פירט את מה שהגדיר כרשימת "מחדלי חקירה" בלתי נתפסת: "בדיקת DNA מתחייבת במקרים אלה, חיפוש בקליניקה של הנאשם היה פותח פתח להוכחה חד משמעית אם היו כפפות על ידיו בטיפול במתלוננת, שבהן DNA שלה או שלו. חיפוש במחשב הנאשם ובסלולרי של האישה היה מוסיף לחקירה, אין הסבר לאי תפיסת בגדיה והתחתונים של המתלוננת. לא אותרו מצלמות אבטחה שהיו מתעדים אותה ביציאה מן הקליניקה". השופט הוסיף שחלק מהעדים הרלוונטים לא נחקרו ושהמתלוננת לא צולמה כשהגיעה לתחנת המשטרה על ידי טכנאי מז"פ. כמו כן, לא נחקרה אמינות גרסת הנאשם לשימוש בתרופות באופי הטיפול.

עו"ד גוטליב. "הובלנו את התיק לזיכוי כנגד כל הסיכויים"

שופטת נוספת, אירית קלמן-ברום, הסכימה עמו וציינה כי מצאה סדקים בעדות האישה. "נוטה אני להניח שהמתלוננת, מנקודת מבטה הסובייקטיבית, מאמינה שחוותה אירוע לא נעים אולם אין די בכך להקים הרשעה בפלילים".

השופט אברהם היימן קבע בדעת המיעוט שהיה צריך להרשיע את הנאשם: "חבריי בחנו את גרסת המתלוננת ומצאו בה סתירות, פגמים ואי דיוקים שלא מאפשרים לדעתם מתן אמון מלא. אני סבור כי לא ניתן מקום ומשקל מספקים למאפיינים המיוחדים של עדות מתלוננת בעבירות מין, כפי שנכתב בדין וגם במקרה שלפנינו. עדותה נותרה עקבית, קוהורנטית ואמינה, התאפיינה בהגיון פנימי, בכנות רבה וללא חשד להפרזה. אין לצפות כי תמסור עדות רגועה ושלווה בתארה את שביצע הנאשם בגופה. הבכי בעדותה הוא כאב עז של השפלה ועלבון".

השופט היימן ציין כי אי הדיוקים אינם פוגמים במהימנות של האישה ובגרעין האמת של עדותה. לדבריו. לא הוכח כי יש מניע פסול בבסיס התלונה שלה – נקמה או בצע כסף. הוא סיים את דבריו במשפט: "אני מאמין לעדותה של המתלוננת".

הסניגורית טלי גוטליב שייצגה את הרופא, מסרה בתגובה: "כנגד כל הסיכויים, ולמרות חקירת משטרה מגמתית ומקוממת, אספנו ראיות הגנה, חקרנו עדים רבים והובלנו את התיק לזיכוי. מרשי קיבל את חירותו, את שמו הטוב ואת חייו בחזרה".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הנאשם זוכה בדעת רוב. דעת המיעוט של השופט היימן הרשיעה אותו במעשים. אנו נקרא את הכרעת הדין ונשקול את צעדינו בהמשך".