"חיים שלי": אולי קובי מימון עוד יהפוך לטייקון
הקומדיה החדשה על חייו של הסטנדאפיסט מורידה את הרגל מדוושת הצחוקים ומביאה תמרון מוצלח בין קומדיה לדרמה, בין מצחיק למטריד. יש רגעים טובים יותר ופחות, וגם ההחלטה ללהק אנשים אמיתיים מחייו של מימון במקום שחקנים מספקת פספוסים, אבל לפחות יש פה בסיס טוב ונכון
קטע מהסדרה "חיים שלי"
"חיים שלי", הקומדיה שעלתה אתמול (יום ה') ברשת ומבוססת על החיים של הקומיקאי קובי מימון ("חברות"), צולמה לפני שנתיים בערך, כשצונאמי של סדרות אישיות על סלבס, בעיקר קומיקאים, הציפה את המסך. היא עולה עכשיו, קצת אחרי שהמים ירדו. אז וגם היום, הבחירה של "חיים שלי" שלא לשבת עם הרגל על דוושת הצחוקים היא לא טריוויאלית בנוף הישראלי. היו פה כמה ניסיונות ליצור קומדיה כזאת, שמהולה ברמות כאלה או אחרות של טרגדיה. כמעט כולן שאבו את ההשראה שלהן מלואי סי.קיי, האבא הגדול של הז'אנר, אבל רוב הקומדיות שעולות פה, בעיקר אלה שמבוססות על חייהם של קומיקאים, חיות מפאנץ' לפאנץ', ויש משהו אמיץ, בטח לפרויקט אישי ראשון, בהחלטה המודעת שלא לבחור בדרך הקלה אל ליבו של הצופה.
זרימה טובה בין מצחיק למטריד. קובי מימון ב"חיים שלי"(צילום: עדי אורני)
מימון כתב את הסדרה (עם התסריטאים יובל ורועי מורן) כשהוא מבסס אותה על החיים האמיתיים שלו (כולל פרק שעוסק בניסיון שלו לשבור את שיא גינס בהופעת סטנדאפ – ניסיון שממנו נולדה הסדרה), והרצון להפוך אותה לאותנטית כנראה עמד בבסיס הליהוק של המשפחה האמיתית של מימון, החברים האמיתיים שלו ואנשי המקצוע שעובדים איתו (הסוכן שלו, נהג המונית ומנהל ההופעה), לתפקידים שלהם בסדרה. להוציא את אשתו של מימון, קרן, שהיא שחקנית, וחברים למקצוע כמו שלום מיכאלשווילי שמופיע בפרק הבא, הבחירה הזאת עולה ל"חיים שלי" לא פעם בפספוס והשמטה של סיטואציות קומיות, שאם היו מגולמות על ידי שחקנים, היו ממצות את הפוטנציאל שלהן, בעיקר כשמדובר בסצנות שמצריכות יכולת לשחק ניואנסים.
"חיים שלי" לא אחידה ברמתה. היא מוצלחת יותר בסצנות עם ההומור בעל האופי המרומז, הרגשי, גם אם הבימוי והעריכה לא תמיד תומכים בו, מאשר באלו שנועדו להצחיק נטו. למזלה מתחת לפני השטח הבוסריים קיים בסיס טוב ונכון, ואם יתנו לה לגדול בשקט, אולי יום אחד היא תהפוך את קובי מימון לטייקון.
קובי מימון. "חיים שלי"
מומלצים
