מחזיר אתכם לרגע לפסקה אחת בטור האחרון שפורסם כאן ב-23 במרץ תחת הכותרת "בפתחן של חגיגות ה-70: שובה של המתיחות בשטחים", כדלהלן: חיכוכים אלימים על גדר הרצועה– בשבועות האחרונים התפתח דפוס חדש-ישן בעל פוטנציאל נפיצות גדול. מספר פעמים הונחו מטענים על גדר ההפרדה בין הרצועה לישראל, באחת מהן נפגעו חיילים. לולא איפשרה חמא"ס לארגונים עזתיים שונים לפעול כן, התפתחויות אלו לא היו מתרחשות. ברצותה חוסמת החמא"ס את הגישה מתוך הרצועה מזרחה לעבר הגדר, וברצותה עוצמת עין... לצד זאת, מתכננת החמא"ס, במסגרת קמפיין מתוזמר היטב, להעלות על סדר היום את סוגיית זכות השיבה, ולארגן ביום "הנכבה"החל ב- 15 מאי (ואולי אף קודם לכן, ביום האדמה ב- 30/3), צעדה רבת משתתפים לאורך הגדר ובצמידות אליה, באופן כזה שתתפתח לכדי חיכוכים אלימים עם צה"ל".

ובכן, מסתבר כי תחזית זו אכן התממשה בחלוף התקופה, וחמא"ס, כגוף הריבוני, השולט והקובע את סדר היום ברצועה, דאגה ביחד עם ארגונים אזרחיים שונים להלהיט את השטח הצמוד ולאורך הגדר המפרידה בין הרצועה לישראל.

מיתאר הפעולה שהתפתח מדי יום שישי, תחת ניהולה וניצוחה של החמא"ס, התגבש משבוע לשבוע וקיבל מאפיינים דומים שזכו לשדרוג מפעם לפעם. לאחר תפילות ימי השישי, שמונה במספר עד כה, הגיעו ונשלחו בצורה מאורגנת אלפים רבים של פלסטינים למרחב זה, לאחר תפילות הצהריים, במטרה ליצור חיכוך עם כוחות צה"ל המוצבים ממזרח לגדר ומונעים חדירה לשטח ישראל. אותם צעירים השתמשו באלמנטים אלימים שונים ובאמצעים מזויינים, גם על מנת לחדור את הגדר במטרה להסתנן ולהגיע לאחד הישובים או לחטוף חייל, להניח מטעני חבלה על תוואי הגדר, לחתוך אותה או לחבל בה וכיוצא בזה.

אסמאעיל הנייה (צילום: EPA)

לצד זאת, פעלה החמא"ס ביחד עם ארגונים אזרחיים שונים להעמיד מעטפת לוגיסטית שהוצבה מאחורי אותם צעירים משולהבים. במסגרת זו נשלחו "לחזית"נשים רבות, אשר הכינו דברי מאכל ל"לוחמים", מרפאות שדה נפרסו במקום, אוהלים הוקמו לצרכים שונים ועוד ועוד. הרעיון המרכזי היה לארגן פעילות מחאה, לכאורה בכסות אזרחית בלבד, המצטלמת היטב, תחת הכותרת "צעדת השיבה ושבירת המצור". מי יכול להגיד להתנגד לפעילות תמימה כזו העוברת מסך?

בין המוני אזרחים אלה פעלו והסתוו מאות רבות של פעילי חמא"ס, חלקם נמנים על הזרוע הצבאית, אשר היו שותפים לפעילות חבלנית ממשית וניסו להגיע להישגים טקטיים בשטח. במהלך אירועים אלה נאלצה ישראל אף להתמודד עם תופעות לא פשוטות כלל, ובראשן שריפות ענק של אלפי צמיגים בוערים, שהיתמרו לגבהים אדירים ועשן רב אשר זיהם את האוויר במרחב הישראלי בסיוע של המערבית המגיעה מן הים, וכן העפת מאות עפיפונים ובלוני הליום אשר נושאים חומרי תבערה מהשטח העזתי לשטח ישראל, עפיפונים אשר הציתו אלפי דונם של יבולים חקלאיים בנגב המערבי.האבסורד הוא, שאותם טונות של חיטה שנשרפה, למשל, יועדו לחזור כקמח לרצועת עזה.

כך או כך, פעלה החמא"ס בקרב תושבי הרצועה, התקשורת ודעת הקהל, ליצור מומנטום ששיאו יתפרץ בתאריכים 14 מאי – מועד פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים – ו-15 מאי, יום הנכבה השנתי. בכך, ביקשה החמא"ס להוביל את המערכת הפנימית והחיצונית למספר מטרות בראייתה, אשר עיקריהן הם:

‏א. הפעלת כוח ולחץ על ישראל, הרשות הפלסטינית ומצרים, על מנת לפתוח את המצור מסביב לרצועה ולאפשר יציאה מהמצוקות האזרחיות, ובראשן – תשלום משכורות לעובדי הרשות, חידוש אספקת התשתיות השונות ותיקצובן ע"י הרשות הפלסטינית ועוד.

‏ב. למצב עצמה במרחב הערבי-פלסטיני ובדעת הקהל כגורם שלטוני משפיע שלא ניתן להתעלם ממנו.

‏ג. לקרוא תיגר על הרשות הפלסטינית ודרכה הכושלת בתחום המדיני, ולהיערך למהלך עתידי רחב יותר של השתלטות על יהודה ושומרון ע"י בחירות כלליות.

משימתו הצבאית המרכזית של צה"ל היתה למנוע כל חדירה לשטח ישראל, ובכך הצליח. אף פלסטיני לא חדר, אולם בפעילות זו נהרגו כ-50 פלסטינים. הדברים, לפי שעה, אינם מבשרים טובות, וגורמים שונים – כמו המצרים – מנסים להנמיך את האש. חמא"ס לעומת זאת, קוראת להסלים את הפעילות ומתסיסה את צעירי עזה. כך או כך, ברור הוא שרצועת עזה תמשיך להוות פצצה מתקתקת, ופצצות, כידוע, צריך לפרק ולנטרל, אחרת הן תמשכנה להתפוצץ.

סא"ל (מיל.) אלון אביתר

 מומחה, פרשן ומרצה לענייני ערבים והמזרח התיכון, לשעבר יועץ למתאם הפעולות בשטחים.

aloneviatar1@gmail.com

ניתן להזמין הרצאות: 050-6234055