עצוב ומדהים: פארק המים הנטוש בים המלח
לאוהבי הנוסטלגיה והמקומות הנטושים הצילומים הבאים בשבילכם: כך נראה כיום פארק המים "אטרקציה" בחוף קליה. אריק דנינו אחד המבלים הקבועים בפארק אי שם לפני כשני עשורים חזר אליו לתיעוד מרגש
זה לא כל כך נעים לראות גן סגור: פארק המים "אטרקציה" שבחוף קליה בים המלח היווה עבור לא מעט ילדים - כמקום אליו פינטזו להגיע בימי הקיץ החמים עד לפני 17 שנה.
אריק דנינו (34) מראשון לציון, במקור מירושלים, נהג לבלות שם לא מעט מאחר והפארק נמצא רק כ-20 דקות נסיעה מבית הוריו. לפני מספר ימים החליט דנינו שהוא חייב לראות איך מקום הבילויים הקיצי שלו מהילדות נראה היום והתוצאה - לפניכם.
"כשעברתי שם תמיד תהיתי לעצמי איך נראה היום המקום", מספר דנינו איך הגיע לרגע שהוא מחליט לתעד את הפארק. "יום אחד נתקלתי בעטיפת האלבום של שלומי שבן העטיפה יש תצלום שלו על גבי המתקנים של הפארק הזה.
"ישר זיהיתי את המקום כי זה משהו שנצרב לי בזיכרון וניסיתי לראות אם יש אפשרות להגיע לשם. יצרתי קשר עם חוף קליה והגעתי למקום יחד עם מצלמה והרחפן שלי".
דנינו, מעצב גרפי במקצועו וחובב צילום, רכש את הרחפן לפני שנה "רציתי לגלות איך נראה העולם ממבט על". נראה שלדנינו יש חיבור לנוסטלגיה מאחר וכחלק ממקצועו הוא לוקח תמונות אייקוניות מהעבר וצובע אותן בצבעים. "צבעתי המון תמונות סימבוליות כמו התמונה המפורסמת של החיילים בכותל שהיא בשחור לבן, כנראה שיש לי קטע עם נוסטלגיה", אומר דנינו.
הכניסה למקום לא הייתה פשוטה: לאחר כניסה בתשלום לחוף עצמו היה על דנינו להגיע אל כניסה צדדית רק באישור מראש מבעלי המקום ולאחר בידוק ביטחוני יכול היה להתחיל לתעד את שראו עיניו.
"המגלשות היו פתאום כל כך ריקות"
הפארק שנקרא "אטרקציה" נסגר בשנת 2001 בעקבות אירועי האינתיפאדה אז ובעיות כלכליות, לדברי דנינו אשר בירר בזמנו את סיבת סגירתו של המקום הכה אהוב עליו.
"בהתחלה ידעתי שאני רוצה לצלם, פחות הרגשתי את הרגשות צפים. רק ראיתי את המקום וישר חשבתי איפה ומה אני אצלם מבחינה טכנית. אז תוך כדי עלו לי כל מיני פלשבאקים מהעבר - 'הנה כאן היייתי עם חברים והנה בריכת הגלים והמגלשות שפתאום היו כל כך ריקות, כל המתחם היה נראה לי קטן מאוד וכשהייתי קטן זכרתי אותו כמתחם עצום", משחזר דנינו.
"זה היה עצוב לראות אותו ככה בגלל שזה היה איזשהוא מקום ילדות שלי ושל חברים ומשפחה ואז עלו לי שאלות למה הוא לא קיים יותר". כשדנינו שאל את בעלי המקום מדוע לא מחדשים אותו הם ענו שהם לא רואים את המקום כמקור פרנסה כדאי וכי הם מסתפקים בהכנסות מהחוף עצמו וממפעל AHAVA.
ומה עם התגובות?
"ידעתי שזה פרויקט כזה מיוחד אבל לא ציפיתי שזה יהיה כל כך מרגש. זה הציף את הגעגועים שלי אבל גם של כל החברים שלי מירושלים", עונה דנינו כשהוא עדיין מופתע בעצמו מהתוצאה. לדבריו, הרבה מהתגובות בפייסבוק על הרצון והשאיפה להחזיר את הפארק לקדמותו.