הכשרה במקום גירוש: תוכנית בכירי המשק לשילוב מבקשי המקלט
במכתב ששלחו לרה"מ מציעים 64 אנשי עסקים בכירים לשוב להסכם שחתם עם נציבות הפליטים באו"ם, ולסייע הן למבקשי המקלט והן למשק הישראלי. זאת בעזרת קליטתם בענפים המשוועים לידיים עובדות, פיזורם ברחבי הארץ ושיקום השכונות בדרום תל אביב
לקריאת המכתב המלא לחצו כאן
החותמים, שרבים מהם כיהנו בעבר במשרות בכירות במגזר הציבורי, קוראים לנתניהו לחזור להסכם שחתם עם נציבות הפליטים של האו"ם אך בוטל על ידו, ולאמץ את התוכנית שגיבשו על בסיסו. היא מורכבת מארבע סוגיות עיקריות – פיזור מבקשי המקלט, תעסוקה, מגורים ושיקום דרום תל אביב.
בין החותמים: ארבעה שכיהנו כמנכ"לים של משרדי ראש הממשלה, האוצר והתיירות - יוסי קוצ'יק, אילן כהן, ירום אריאב ואלי גונן; החשב הכללי ויו"ר בנק לאומי לשעבר איתן רף; יו"ר הבורסה לניירות ערך אמנון נויבך; כלת וחתן פרס ישראל לתעשייה לשנת 2018, יהודית ויהודה ברוניצקי; נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש; נשיא התאחדות המלונות אמיר חייק; מנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן; נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי ונשיא התאחדות בוני הארץ רוני בריק.
התוכנית ניתנת לאימוץ כחלק מהמתווה שסוכם עם האו"ם להעברת כ-16 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן השוהים בארץ למדינות מערביות, וקליטתם של כ-18 אלף בישראל, אך היא גם יכולה לשמש כמתווה חלופי. במסגרת התוכנית, שלוח הזמנים ליישומה מוערך בחמש שנים, רשות האוכלוסין וההגירה תמסד את זכויותיהם של מבקשי המקלט שיישארו בישראל בתחום התעסוקה, הבריאות והרווחה ובמקביל תעניק מעמד של פליט למבקשי המקלט שיימצאו ראויים לכך.
מחברי התוכנית מציינים כי קיים מחסור של יותר מ-25 אלף עובדים בענפים כגון חקלאות, מלונאות, מסעדנות ובניין, למרות העסקתם של עובדים לא ישראלים בענפים אלו. לכן הם מציעים להפעיל תוכנית להכשרה מקצועית של מבקשי מקלט המעוניינים לעבוד במשלחי היד הנדרשים, להעניק להם אשרות עבודה ולמעסיקיהם תמריצים כגון פטור מהיטל.
"במקום מיליארד שקל לגירוש - רק 150 מיליון שקלים"
יוזמי התוכנית טוענים כי תהיה לה תרומה כלכלית ישירה למשק הישראלי - גבוהה באופן משמעותי מעלותה. הם מעריכים את עלותה ב-223 מיליון שקלים בשנה, אולם בפועל, על פי חישוביהם נדרש תקציב של כ-150 מיליון שקלים בלבד, כיוון שכבר היום המדינה מתקצבת חלק מהשירותים המוצעים.
החותמים ציינו כי עלות התוכנית קטנה משמעותית מיישום מדיניות כגון "מדינה שלישית או כליאה" אשר יישומה מוערך בכמיליארד שקלים. בנוסף, המכון להגירה במרכז אקדמי רופין העריך את התרומה הכלכלית של העסקת 25 אלף מבקשי מקלט בענפים כחקלאות, בניין ומלונאות ב-3.6 מיליארד שקלים בשנה.
התוכנית מציבה יעד שבו 50% ממבקשי המקלט ישולבו ביישובים מחוץ למטרופולין תל אביב, שבו מתגוררים כיום 68% מהם, לרבות בהתיישבות הכפרית. בתוך מטרופולין תל אביב, ערים שבהן יותר מ-20 אלף תושבים יקלטו כמות מבקשי מקלט השווה לכל הפחות לאחוז מכלל אוכלוסיית היישוב.
היישובים הקולטים יקבלו מענקים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים - בריאות, רווחה וחינוך, על מנת לספק מעטפת ראויה של שירותים. בכל רשות יהיה ממונה לעניין שילוב מבקשי המקלט, תינתן להם אפשרות לקבל שירותים רפואיים בקהילה ונגישות ללשכות הרווחה המקומיות וילדיהם ישולבו במערכות החינוך המקומיות.
בסוגיית המגורים – במסגרת התוכנית יוקם מאגר של משכירים ושוכרים פוטנציאליים ומערך של "תיווך הוגן", אשר יפעל כעסק חברתי בשיתוף רשויות מקומיות וארגוני חברה אזרחית, להענקת סיוע וליווי לשוכרים ומשכירים, שיספק מענה לפערים של שפה, יסייע בהסדרת תנאי תשלום מיוחדים, כגון שימוש נפוץ במזומן, ויסייע בפתרון בעיות שעלולות להתעורר בשלבי כריתת ההסכם או במהלך תקופת השכירות. כמו כן תוקם קרן ערבויות פרטית או חברתית להשכרת דירות, שתפחית באופן משמעותי את הסיכון שנוטל המשכיר.
במקביל תוקם מנהלת ציבורית שתעסוק בשיקום תשתיות פיזי וחברתי של שכונות דרום תל אביב, בשיתוף התושבים. בין היתר יוצב יעד למיגור מכוני הזנות, הסחר בנשים ובסמים, יוענק סיוע לחסרי בית ולקשישים ויחוזקו תשתיות החינוך. כמו כן, יתבצע שדרוג פיזי של הרחובות, השטחים הפתוחים ומבני הציבור, התחנה המרכזית תפונה, תהיה הקצאה משמעותית של דיור ציבורי ודיור בר השגה ותוגבר האכיפה על פיצולי דירות.
לפנייה לכתב/ת 
