אדלשטיין: "הכרה ברצח העם הארמני - הדבר הנכון לעשות"
בדיון בהצעה לסדר, אמר יו"ר הכנסת כי כבר שנים הוא קורא להכרה. הוא אמר כי אין לקשור בין המתיחות בין שתי המדינות להכרה: "אני מתבייש לשמוע שנבחרי ציבור מדברים על כך שההכרה ברצח היא 'תגובה ציונית הולמת' לטורקיה". ככל הנראה הממשלה לא תקדם את ההצעה
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין קרא הערב (יום ד') להכיר בשואת העם הארמני: "כנסת ישראל צריכה להכיר ברצח העם הארמני כי זה הדבר הנכון לעשות, כבני אדם וכיהודים". הכנסת אישרה הצעה לסדר הקוראת לישראל להכיר בשואת העם הארמני, ברוב של 16 תומכים מול 10 מתנגדים. הסיכוי שישראל תכיר בשואת הארמנים לא נראה כעת גבוה, כיוון שהדבר תלוי בעמדת הממשלה.
בניגוד לכ-30 מדינות שהכירו כבר בשואת הארמנים, בישראל עוד לא התקבלה החלטה בנושא, ב-2016 החליטה ועדת החינוך הכנסת להכיר ברצח העם הארמני, ואף קראה לכנסת ולממשלה להכיר בכך. מדובר בנושא רגיש מבחינת יחסי ישראל-טורקיה, שמתכחשת לאחריותה לרצח הארמנים. את ההצעה לסדר הגישה יו"ר מרצ, תמר זנדברג.
אדלשטיין אמר בפתח הדיון: "כבר שנים אני קורא למילוי החובה המוסרית הזו. יותר ממיליון בני אדם נטבחו ונרצחו תוך זמן קצר, זו זוועה שקשה להעלות על הדעת". הוא הוסיף כי אין לקשור בין המתיחות כיום בין ירושלים לאנקרה להכרה בשואת הארמנים. "אני מתבייש לשמוע שנבחרי ואישי ציבור מדברים על כך שההכרה ברצח היא 'תגובה ציונית הולמת' למעשיה הנבזיים של טורקיה אחרי האירועים האחרונים בגבול עזה. ממתי אנקרה מושכת בחוטי המוסר שלנו? האם ההיסטוריה משתנה לפי טיב היחסים עם שליט כמו ארדואן?"
ח"כ זנדברג אמרה בדיון: "אי ההכרה ברצח העם הארמני היא כתם מוסרי על מדינת ישראל ובמיוחד כאשר זה נעשה מתוך אינטרסים פוליטיים".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שיוזם גם הוא הצעת חוק בנושא, אמר לאחר הדיון: "הדיון הזה הוא חשוב ומהווה צעד נוסף בדרך למטרה, אבל אין כוונה להסתפק בו מפני שהמטרה היא הכרה רשמית וקבועה. לא ראוי שהממשלה התחמקה הערב מתשובה, אך בתוך כמה ימים היא תהיה ממילא חייבת לתת אותה ביחס להצעת החוק שלנו. הצדק ההיסטורי תובע ממדינת הלאום היהודי להכיר ברצח העם הזה שבו נרצחו 1.5 מיליון ארמנים במחנות ריכוז, בגז, בהטבעה, בצעדות מוות ובהרעבה שיטתית".
לפי היסטוריונים, עד 1.5 מיליון ארמנים נרצחו על-ידי הטורקים העות'מנים בימי מלחמת העולם הראשונה, וחוקרים רבים רואים באירועים האלה רצח העם הראשון של המאה ה-20. טורקיה מנגד מתעקשת שמספר ההרוגים היה נמוך בהרבה וכי היו אלה קורבנות של מלחמת אזרחים והתקוממות, לא של רצח עם שיטתי. במשך השנים טורקיה פועלת נמרצות כדי למנוע ממדינות שונות להכיר באירועים כרצח עם, ונוקטת סנקציות נגד מדינות המקדמות הליכי הכרה כאלה.
באפריל 2015 ציינו בעולם 100 שנה לשואה הארמנית. באותו חודש טורקיה החזירה את שגרירה מהוותיקן, לאחר שהאפיפיור פרנסיסקוס הגדיר את ההרג כרצח עם.
הפרלמנט האירופי גם עורר את זעמה של אנקרה כשהעביר באותה שנה החלטה לא מחייבת להנציח את רצח העם הארמני. ארגונים, אישי ציבור ורוח, אמנים, אנשי ביטחון ואקדמיה בארץ פרסמו ב-2015 עצומה הדורשת ממדינת ישראל ללכת בעקבותיו של האפיפיור, ולהצטרף למדינות שכבר הכירו ברצח העם הארמני. "כבניו של עם יודע שואה, הנלחם כיום נגד הכחשתה, חייבים אנו לגלות רגישות מיוחדת לאסונו של עם אחר", נכתב בעצומה.
לפנייה לכתב/ת 
