ליאור כלפון: "היו לי מיליון דולר, ופתאום לא היה לי שום דבר"
ליאור כלפון כיכב בקומדיה הכי מצליחה בארץ עד שחתך מהעסק כי שכח את הטקסטים. הוא הפיץ את בשורת הווקה פיפל בכל העולם אבל החליט להיות סטארטאפיסט. ואז השותף עזב, המשקיעים ברחו, הכסף התאדה והעסק קרס. בתעלה באמסטרדם הוא החליט להמציא את עצמו מחדש כצייר. הראיון המלא - ב"ידיעות אחרונות", "7 לילות"
ליאור כלפון, 45, גילם לפחות שתי דמויות מיתולוגיות בהיסטוריה של הקומדיה הישראלית בטלוויזיה: ניסים בוסקילה שהיה לרגע המובטל של כולנו ב"קומדי סטור" ובעיקר איצקו, הקמצן הלאומי מ"רמזור". אבל התקופה האחרונה הייתה הכל חוץ ממצחיקה עבור השחקן-יוצר-יזם שחתום על הצלחת הווקה פיפל והתיאטרון השחור.
לפני כשנתיים וחצי הכריז כלפון על שינוי כיוון דרמטי, הרפתקה חדשה ומרגשת בדמות סטארט־אפ בשם BeePost, פלטפורמה לטוקבקים בווידיאו. העיתונים והרשת התמלאו כתבות יח"צ מפרגנות. אבל בפנים הכל בער וההתרסקות הגיעה מהר.
"סבלתי מהתקפי חרדה, הרגשתי על סף התקף לב. הבנתי שאין לי כסף לשלם משכורות. בצהריים התקשרו לומר לי שגייסנו מיליון דולר. שעתיים לאחר מכן השותף שלי החליט לעזוב את החברה המשקיעים הודיעו שההסכם מבוטל ושאנחנו צריכים להחזיר את הכסף. במקום להעלות את המשכורות לעובדים, נאלצתי לפטר אותם. היו לי מיליון דולר וחברה ועובדים ופתאום, תוך 12 שעות, לא היה לי שום דבר".
שנתיים וחצי ירדו לטמיון.
"כן, זה זמן וכסף והייתי צריך להוכיח את עצמי כי אנשים אומרים מי זה איצקו מהטלוויזיה שרוצה להיות מנכ"ל? לא הכרתי את הטרמינולוגיה של הענף. חשבתי שדיו דיליג'נס (בדיקת נאותות) זו מחלה. הייתי עושה גוגל מתחת לשולחן תוך כדי ישיבה עם משקיע, מברר מה זה ואז אומר, 'ברור, אין בעיה, בכיף'. כישורי המשחק שלי מאוד עזרו".
למה לא לחזור למשחק?
"לא כרגע. בעונה האחרונה של 'רמזור' קלטתי שממש קשה לי עם הטקסטים. לא הצלחתי לזכור יותר משתי שורות. היה לילה אחד של צילומים של 'רמזור' שנתקעתי שעתיים על סצנה של שלושה טייקים גג. ורציתי למות. זה הלחיץ אותי מאוד".
אז פרשת ממשחק בעצם?
"נכון לעכשיו אני לא מתכנן לחזור לשחק. זה צריך להיות תפקיד גדול, שסטיבן ספילברג יתקשר ויגיד, 'אתה וגל גדות בסרט'".
כלפון עצר הכל וטס לאמסטרדם לבד. "עשיתי ויפאסנת אמנות. המסקנה שלי הייתה שאני מאוד נרגע כשאני מצייר. לפני שש שנים אשתי קנתה לי שיעור ציור אצל מורה, שעה של כיף. ברגע שהחזקתי את המכחול נפתחה הצ'אקרה של הציור. החלטתי שאני לא מחכה לגיל 60 אלא מוצא לעצמי זמן ובכל יום שישי אני מצייר. ככה זה התחיל".
אז עכשיו תהיה צייר. יש בזה כסף?
"עוד לא מכרתי ציורים והתערוכה הראשונה שלי תיפתח ב־6 ביוני. תערוכה קצרה של 48 שעות בבניין מידטאון בת"א. נתנו לי קומה שלמה וענקית. כל הכסף ילך לעמותת Make A Wish שמגשימים משאלות לילדים שחולים במחלות מסכנות חיים. לא יודע לענות אם תהיה פרנסה, אבל הלכתי למקום שעושה לי טוב".
גמרת עם עולם הייטק?
פתחתי את הדלת של הסטארטאפים וגיליתי שהמסע מאוד מתיש ולא הסכמתי לשלם את המחיר. אפשר לאבד ככה משפחה. הרבה חברים שלי מההיי־טק גרושים כי הסטרס עצום וזו התחייבות היסטרית. זו התאבדות. לא רציתי למות בגיל 43־44 ממחלת הסטארט־אפ".
הראיון המלא התפרסם ב"ידיעות אחרונות", "7 לילות".
לפנייה לכתב/ת 
