טרור מהג'ונגל: אלה חוטפי הישראלים בקולומביה
החמושים שחטפו שני תרמילאים ישראלים ב"טיול קנאביס" ורצחו את המדריכה שלהם הזדהו כמורדים מה-FARC. ב-2016, אחרי 50 שנות לחימה ומאות אלפי הרוגים, חתם הארגון על הסכם שלום עם הממשלה, אבל את מקומו מיהרו לתפוס כנופיות סמים אכזריות וסרבנים משורותיו שדבקים בטרור
חטיפתם של שני התרמילאים הישראלים ב קולומביה ורציחתה של המדריכה שליוותה אותם מלמדות היטב על הקושי של המדינה להשאיר מאחוריה 50 שנות מלחמה. כמעט שנתיים אחרי החתימה על הסכם השלום בין ממשלת קולומביה לארגון ה-FARC ("הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה"), הסכנה טרם חלפה. קבוצות של מורדים שסירבו להניח את נשקם וכנופיות עצמאיות המבקשות למלא את החלל שהותיר אחריו ארגון הטרור, ממשיכות לחטוף ולרצוח אזרחים, תיירים ופעילי זכויות אדם. לפי דיווחים בדרום אמריקה, גם החוטפים שעיכבו במשך שעות את שני התיירים הישראלים ורצחו את המדריכה הארגנטינאית הם אנשי FARC לשעבר שסירבו להצטרף להסדר עם הממשלה.
המדריכה הארגנטינאית מוניקה בלנקו, כך נודע אתמול, יצאה עם שני התיירים הישראלים, עומר יפת וגלאל יעקב, ל"סיור קנאביס" במחוז קאוקה שבדרום-מערב קולומביה. קאוקה נחשב במשך עשרות שנים למעוז של לוחמי ה-FARC, וכיום הוא הוא יצרן הקוקאין השלישי בגודלו מבין מחוזות קולומביה. שדות המריחואנה באזור משמשים מיליציות מקומיות כדי לממן את הפעילות שלהן, וחלק מהתיירים המגיעים למחוז מבקשים לצאת לטיולי קנאביס בשדות האלה כדי לחזות מקרוב בתהליך הייצור. לפני ימים אחדים, בעיצומו של טיול כזה, נתקלו בלנקו, יפת ויעקב בחמושים שהציגו את עצמם כבדלנים מהחזית השישית של ה-FARC, ואלה דרשו מהם כופר בסך 100 אלף דולר. הישראלים שוחררו אחרי כשבע שעות, אבל החוטפים לקחו איתם את בלנקו בת ה-47 – והשבוע נמצאה גופתה. היא נרצחה ביריות.
ארגון FARC הוקם ב-1964 כתנועה מרקסיסטית של איכרים הדורשים רפורמה בתחום הקרקעות וצמצום של הפער התהומי בין עשירים לעניים. כדי להשיג את מטרותיו יצא הארגון למסע רצחני של פיגועים וחטיפות: בשנות הסכסוך בינו לבין ממשלת קולומביה נהרגו יותר מ-220 אלף בני אדם, עוד עשרות אלפים נעלמו וכחמישה מיליון נעקרו מבתיהם. לוחמים של ה-FARC מימנו את פעולותיהם על-ידי מכירת סמים. הם פעלו מלב הג'ונגלים, ומשם נהגו לפרסם מעת לעת צילומים של חטופים – גם כאלה שלא נראו במשך 10 או 11 שנים. החטופה המפורסמת מכולן הייתה אינגריד בטנקור – היא נחטפה בשנת 2002 בעודה מתמודדת על נשיאות קולומביה, וב-2008 חולצה במבצע נועז.
בשיאו מנה FARC כ-17 אלף לוחמים, שלט על יותר משליש משטח קולומביה וביצע פיגועי תופת בלב הערים הגדולות. במרוצת השנים הוא הלך ונדחק לאזורי ההר והג'ונגל, ובשנות ה-2000 נשחק מאוד כוחו בעקבות סדרת מבצעים של צבא קולומביה בהובלת הנשיא דאז אלברו אוריבה. חיסולו של מנהיג ה-FARC אלפונסו קאנו בשנת 2011, שבא אחרי מותם של כמה בכירים אחרים בארגון, סימן בדיעבד נקודת מפנה. FARC המשיך לבצע פיגועים, אבל החל לאותת שהוא נכון למשא ומתן.
בשנת 2016 חתמו ממשלת קולומביה וה-FARC על הסכם שלום. במסגרת ההסכם הניחו אלפי לוחמי גרילה את נשקם והצטרפו לתוכניות חינוך מחדש, שנועדו לשלב אותם בחברה הקולומביאנית ולאפשר להם להתפרנס בכבוד. בהסכם נקבע כי מורדים שיחזרו למוטב ויתוודו בבתי דין מיוחדים על הפשעים שעשו – ייפטרו מעונשי מאסר. ל-FARC אף הובטחו עשרה מושבים בפרלמנט, והארגון הפך למפלגה פוליטית המיוצגת בבית הנבחרים. עוד נקבע כי תקום "ועדת אמת" בת 11 חברים – נציגי הממשלה וה-FARC – שתחשוף עדויות על פשעים קשים שנעשו במהלך המלחמה, בעיקר נגד נשים, ילדים ומיעוטים נרדפים.
הקדרה של השטן
שר הפנים של קולומביה רודריגו ריברה אמר החודש כי הסכם השלום הניב פירות, בכלל זה ירידה בשיעור האלימות. לדבריו מספר מעשי הרצח בקולומביה בשנת 2017 היה הנמוך ביותר זה ארבעה עשורים – 24 בלבד לכל 100 אלף נפשות. אלא שהסכם השלום נותר שברירי והלחימה לא פסקה לחלוטין. באזורים שבהם חדלה הפעילות המאורגנת של ה-FARC נוצר רִיק, ואת הריק הזה מיהרו למלא כנופיות פושעים עצמאיות שביקשו להשיג להן שליטה על נתיבי הסחר בסמים. קבוצות מורדים סרבנים מה-FARC שלא הסכימו לזנוח את דרך הטרור ממשיכות לפעול אף הן, בין השאר באזור הגבול בין קולומביה לאקוודור. רק בתחילת החודש ניהלו שם הצבאות של שתי המדינות מרדף אחרי תא של לוחמי FARC לשעבר, שחטף ורצח שלושה עיתונאים מאקוודור.
שר הפנים ריברה סיפר לפני שבועיים כי משטרת קולומביה הקימה כוח מיוחד שתפקידו להילחם ברוצחים שעוד נותרו בשטח: "הממשלה מכירה בכך שהחתימה על הסכם השלום לבדה אינה שלום כשלעצמו, אלא צעד הכרחי ומשמעותי לבניית חברה צודקת ושוויונית יותר", הצהיר. לכוח הזה מצפה עבודה רבה: קולומביה עדיין ניצבת במקום ה-13 בדירוג "בירות הרצח של העולם".
הקשיים שהתעוררו סביב הסכם השלום עם ה-FARC הם מהנושאים שיעמדו במוקד הבחירות לנשיאות קולומביה שייערכו מחר. הבחירות האלה יקבעו במידה רבה את עתיד ההסכם. מועמד הימין איוואן דוקה, שהוא בן טיפוחיו של הנשיא לשעבר אוריבה והמועמד המוביל לניצחון, הבטיח לעשות שינויים בהסכם. רבים מהמצביעים סבורים כי הממשלה הייתה סלחנית מדי כלפי המורדים ודורשים לשלוח את הטרוריסטים-לשעבר לשנים ארוכות בכלא. דוקה מבקש לרצות את הבוחרים האלה: "מה שהקולומביאנים רוצים הוא שאלה שביצעו פשעים נגד האנושות יקבלו עונשים מידתיים", אמר לאחרונה, "שלא תהיה חסינות".
גם אם הסכם השלום עם ה-FARC ישרוד, בלב הג'ונגלים ממשיך לקנן הדור הבא של הטרור. חואן קמילו רסטרפו, שעד לאחרונה ניהל מטעם הממשלה את המשא ומתן עם ה-ELN, הסביר בחודש שעבר לסוכנות הידיעות רויטרס: "זה כמו הקדרה של השטן, שבה כל מרכיבי הפשיעה מורתחים יחד. כל אחד מהם רוצה לשים יד על העסקים והאדמה שה-FARC השאיר אחריו". חואן מהארגון החדש "לוחמי הגרילה המאוחדים" הסביר מדוע מבחינתו ומבחינת חבריו אין סיבה שהאלימות תיפסק: "הלחימה נמשכת כי אותו העוני קיים – וקיימים גם אותם הסמים".