הילד לא מדבר כמו שצריך? כך תעזרו לו
ילדים בגילאים צעירים משבשים מילים ולא תמיד מדברים ברור. לפני שאתם נלחצים ופונים למומחים, יש תרגילים פשוטים שאפשר לעשות בבית. ואיך אפשר לשפר את אוצר המילים שלהם? קלינאית תקשורת עם טיפים להורים
אנו מעודדים שפה ודיבור בקרב הילדים שלנו עוד מגיל אפס. התפתחות התקשורת מתחילה כבר מגיל הלידה - בקשר עין, בהסתכלות התינוק עלינו כשאנו מדברים ובהשמעת קולות המיה וחיוכים כתגובה לדיבור המופנה אליו. לאחר מכן התינוק מתחיל לחקות צלילי דיבור של סביבתו ולפתח את יכולות המשחק.
בהתפתחות תקינה, בגיל שנה, הילד מתחיל להגות מילים בודדות. בגיל שנתיים הוא מתחיל לצרף שתי מילים יחד. אצל חלק מהילדים צירוף המילים הוא מובן לחלוטין ואצל חלקם הגדול, אפילו רובם, חלק מן המילים אינן ברורות, וזה בסדר.
אפשר לעזור לילדים ולתקן אותם אפילו בגיל שנתיים כשצמד המילים איננו ברור, כי אז אנחנו מספקים להם דגם דיבור תקין, מקלים עליהם ומעשירים אותם. עם זאת, צריך לדעת כי ברוב הפעמים הילדים כבר לומדים בעצמם, ולקראת גיל שלוש נעשים מובנים יותר, כך שניתן ואפילו מומלץ לתת לילד הזדמנות לתרגל ולהתנסות בעצמו.
בגיל שלוש אנחנו כבר רואים שהילד שומר על מבנה המילה ברוב המילים, לדוגמה: "כלב" ולא "הלב". המערכת הפונולוגית, זו שאחראית על למידת המבנה הצלילי של המילים, הולכת ומבשילה בהדרגה עד גיל שלוש לערך, שאז נצפה להפחתה משמעותית בשיבושי ההיגוי.
עם זאת, כדאי לשים לב שאם עד גיל שנתיים וחצי עדיין מובנות הדיבור של הילד נמוכה בצורה משמעותית, מומלץ להתחיל להשתמש באסטרטגיות כדי לעזור לו לקדם את הבשלת המערכת הזו.
מה אפשר לעשות לפני שפונים לקלינאי תקשורת?
• פרצופים - שבו מול הילד או יחד איתו מול המראה והוציאו לשון, כווצו שפתיים, נפחו לחיים. הפכו זאת למשחק תורות של חיקוי פרצופים מצחיקים בכדי לאמן את שרירי הדיבור, לפתח את השליטה בהם ולעודד את יכולת החיקוי.
• דברו עם הילד בגובה העיניים: הגזימו מעט בתנועות איברי ההגייה (השפתיים, הלשון, עצמת הקול שלכם) והמחישו לילד כיצד להיעזר בראייה ולא רק בשמיעה, על מנת לדבר נכון.
• האטו את קצב הדיבור שלכם והאריכו צלילים שהילד מתקשה בהם. כך תעזרו לו לעקוב, לקלוט ולהבין טוב יותר. היו מודל שקל יותר לחקות אותו.
קראו עוד:
צפו: התינוק הכי מוזיקלי בישראל
להיות בחדר לידה מבלי לשמוע כלום
"התביישתי לומר שבני גורם לי סבל"
• אל תדרשו בכוח מהילד לומר נכון ובוודאי אל תלעגו לו: שהרי הילד עושה את מיטב מאמציו. פשוט חזרו אחריו ואמרו את המילה בצורה תקינה עם דגש על העיצור בו הילד טעה. לדוגמה:
ילד: "כונית גדול"
הורה: "נכון! מכונית גדולה"
• מומלץ מאוד לשלול דלקות אוזניים או נוזלים באוזניים שלעיתים משפיעים על השמיעה: החוש המשמעותי להתפתחות השפה והדיבור הוא חוש השמיעה. אנחנו המבוגרים יכולים לשבת בחתונה ולא לשמוע חצי מהשיחה אבל להבין אחד את השני כי יש לנו המון ידע על השפה והמוח שלנו יודע להשלים חסרים שמיעתיים על ידי מידע מחושים אחרים.
לעומת זאת, לילדים הנמצאים במהלך התפתחות השפה אין מספיק ידע כדי להשלים, ולכן חוש השמיעה מאוד חשוב אצלם. זו הסיבה שבכל מקרה של איחור בהתפתחות הדיבור או השפה, ראשית מומלץ לשלול דלקת אוזניים או נוזלים שמשפיעים על השמיעה באמצעות בדיקת שמיעה. דלקות ונוזלים באוזניים הן תופעות שכיחות בילדות ולשמחתנו הן חולפות וניתנות לטיפול ברוב המקרים.
מתי לקחת אתהילד לבדיקת שמיעה? צפו:
איך נעודד את תהליך התפתחות השפה בגיל צעיר?
1. ללוות בדיבור כל פעולה יומיומית שאנו עושים: בזמן מקלחת, בהתארגנות בבוקר, כשמתלבשים ועוד, נלווה את הפעולה שלנו בדיבור והסבר לילד. למשל: "הנה אנחנו לובשים או פושטים חולצה". לשים לב להתאים את מורכבות המשפט לגיל הילד, כך שיהיה קרוב ליכולת החיקוי של הילד.
למשל בגיל שנה - כשהילד מדבר במילים בודדות, חשוב שהמשפטים שלנו יהיו בשתיים או שלוש מילים, ולא להאריך יותר מדי כי המשפט יהיה רחוק ממה שמסוגל הילד לחקות. בגיל שנתיים ניתן להתחיל להאריך את המשפט למשפט ארוך יותר וכן הלאה. אין זה אומר שלא נחשוף את הילד לשפה עשירה ולשפת המבוגרים, אלא שנקדיש פרקי זמן קצובים במהלך היום גם לשפה פשוטה יותר.
2. עיון וקריאה משותפת בספרים: ככל שנתחיל לקרוא לילד מוקדם יותר, כך ייטב לו. נתחיל בספרים פשוטים ולאחר מכן עם ספרים בעלי משפטים קצרים וכן הלאה על פי גיל הילד.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. להתאים את עצמנו לילד: לראות מה מעניין אותו ומה מושך את תשומת הלב שלו כרגע. אם למשל מעניינת את הילד בספר תמונה מסוימת - להתייחס אליה ולדבר עליה. בגיל הצעיר תרגישו חופשי להשתמש בספר ככלי לאינטראקציה עם הילד ולדבר על מה שמעניין ומושך אותו. ממש איך הכרח להיות מקובעים על הטקסט עצמו.
4.שירי ילדים, שירי "אצבעות" וחיקוי של תנועות: הקפידו להשמיע ולשיר לילד שירים. כאשר תלוו אותם בתנועות וריקוד, כך תהיה הבנה טובה יותר של המילים וכך גם השפה והדיבור ייתרמו מכך.
5. ולסיום, לא נשכח את העולם שבחוץ: שפה נלמדת הכי טוב באינטרקציה בין הילד לאנשים בסביבתו. כשרואים בגן החיות פילים למשל או חתול ברחוב ומטוס בשמים ומדברים עליהם, החוויה תהיה שונה ומשמעותית יותר מאשר למשל בבית מול הטלוויזיה או מסך האייפד.
ד"ר ליאורה מוס-לוי היא קלינאית תקשורת וסגנית ראש החוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית אחוה. מוס-לוי תערוך הרצאה בנושא "דיבור בקרב ילדים" במהלך כנס "יזמות בחינוך" שייערך במכללה האקדמית אחוה ב-20 ביוני
לפנייה לכתב/ת 
