השר להגנת הסביבה: בקבוקי 1.5 ליטר יימכרו ללא דמי פיקדון

המשרד להגנת הסביבה לא יטיל פיקדון על בקבוקי משקה גדולים של 1.5 ליטר - כך הודיע היום (ב') השר זאב אלקין במסיבת עיתונאים. השר הסתפק בהטלת קנס של 48 מיליון שקל על היצרנים והיבואנים שלא עמדו ביעדי איסוף הבקבוקים.

לידיעות נוספות בנושא חוק הפיקדון

על פי נתונים ראשוניים לשנת 2017 שהועברו למשרד להגנת הסביבה, נאספו יותר מ-50% ממכלי המשקה הגדולים, בעוד שבשנת 2016 נאספו 51.46%. לפי החוק נדרשים היצרנים והיבואנים לעמוד ביעד של 55%. במקרה ששיעור האיסוף המצרפי הוא 47% או יותר אך לא הגיע ל-55%, השר להגנת הסביבה רשאי לדחות את מועד ההחלה של הפיקדון על מכלי משקה גדולים.

(צילום: shutterstock)

השר אלקין הסביר כי לא ירחיב את חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, בטענה כי כספי הפיקדון יוצאים מכיס הציבור ל"גורמי איסוף מפוקפקים. מה עוד שיש כמעט עמידה ביעד הוולנטרי שנקבע בחוק". לגבי הטלת הקנס על תאגיד המיחזור אל"ה, הנמצא בבעלות יצרני המשקאות הגדולים ותפקידו לאסוף את מכלי המשקה החייבים בפיקדון, אמר השר אלקין: "אני מקווה שהקנס יעודד להרחיב את האיסוף".

גילגוליו של חוק הפיקדון 

חוק הפיקדון שנכנס לתוקף בשנת 2001 קבע כי על מכלי הפלסטיק יושת פיקדון כספי על מנת שאלה יחזרו למרכולים וימוחזרו. בלחץ חברות המשקאות ובגיבוי הסיעות החרדיות, החוק חל רק על בקבוקי הפלסטיק הקטנים מ-1.5 ליטר.

בשנת 2010 התקבל תיקון לחוק הפיקדון שקבע כי היצרנים והיבואנים אחראים על איסוף הבקבוקים הגדולים, וכי אי עמידה ביעדי האיסוף תגרור קנסות. בשנת 2011 נחקק חוק האריזות המחייב את היצרנים והיבואנים לאסוף את כלל האריזות שלהם, בהם בקבוקי הפלסטיק.

מתנגדי הרחבת חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, בהם חברות המשקאות, טוענים כי החלת חוק הפיקדון תטיל נטל כספי מיותר על הציבור.

המצדדים בחוק, בהם הארגונים הירוקים, מציינים כי בכל העולם מבינים כיום כי לצריכת משקאות ממותקים עלות חברתית ובריאותית ניכרת. לטענתם, המגמה המתגבשת היא של העלאת מחיריהם של מוצרים אלה, והפנמת העלויות החיצוניות (במיוחד בשל העובדה שהם נרכשים בהיקפים גדולים דווקא על ידי אוכלוסיות מוחלשות שבהן המודעות הבריאותית והסביבתית מצומצמת). יש לצין כי לאחרונה קוקה-קולה העולמית החלה לשנות את הרטוריקה, והודיעה כי עד שנת 2030 היא תמחזר בקבוק על כל אחד שיימכר.

בשנת 2016 הצהיר תאגיד המיחזור אל"ה כי הגיע לשיעור מחזור של יותר מ-60%, אלא שבמשרד להגנת הסביבה הטילו ספק באמינות הנתונים והזמין דו"ח ביקורת חיצוני – שקבע כאמור כי נתוני המיחזור היו נמוכים יותר.

פרסום נתוני הדו"ח החיצוני, הבוקר, הגיע בעקבות עתירה שהגישו לבג"ץ עמותת "אדם טבע ודין" ותאגיד המחזור אסופתא המתחרה בתאגיד אל"ה. בית המשפט הורה כי נושא חוק הפיקדון יועבר להחלטת השר עד סוף חודש מאי.

במשרד להגנת הסביבה אמרו כי הדו"ח החיצוני הראה חוסרים של כ-5,000 טון מכלי משקה גדולים, שלכאורה נאספו למחזור. "הנושא נמצא בחקירת משטרה", הודיעו. יצויין כי הגורם שנחקר הוא חברת "רז נקודה ירוקה" שהיא קבלן איסוף של תאגיד אל"ה.

שני הצדדים מאיימים בצעדים משפטיים

עו"ד אסף רוזנבלום, מנהל המחלקה המשפטית של אדם טבע ודין, אמר בתגובה: "לפי הודעת השר, יצרני המשקאות לא עמדו ביעד האיסוף במשך שנתיים רצופות. המשמעות היא שעליהם לשלם קנסות בסך של כ-40 מיליון שקלים. בנוסף, על פי החוק השר מחויב להטיל פיקדון על מכלי המשקה הגדולים, וכעת עליו לקבוע את מועד הטלת הפיקדון. אי קביעת מועד להחלת הפיקדון יגרור צעדים משפטיים מצדה של אדם טבע ודין.

"לפי הצהרות המשרד שיעור האיסוף הוא 51.4%, ולפי החוק לשר להגנת הסביבה אין סמכות שלא להחיל פיקדון על מכלי המשקה הגדולים. בכך, הוא חרג מסמכותו. הסמכות היחידה שלו היא בנוגע למועד החלת הפקדון".

בארגון גרינפיס ישראל מתחו ביקורת על החלטת השר אלקין שלא להרחיב את חוק הפיקדון: "אלקין נכנע ללחצים של קוקה קולה ופגע באינטרס של הציבור הישראלי. בניגוד לטענת השר, את הנטל על הפקדון נושאות חברות המשקאות.

"הבחירה לא להרחיב את חוק הפקדון מנוגדת לכל הגיון וזהו אבסורד שהמשרד להגנת הסביבה משלים עם מציאות בה בקבוקי פלסטיק עושים את דרכם לטבע ולא נוקט בפתרון כל כך פשוט ומוכח על מנת להעלות את שיעור המיחזור. אנו קוראים למשרד להגנת הסביבה להתעשת ולזכור שהוא צריך לעמוד לצד הציבור ולא להסתפק באחוזי המיחזור הזעומים הנהוגים כיום בישראל".

מתאגיד המיחזור אסופתא נמסר: "הדו"ח שפורסם היום, אך ורק בעקבות עתירה לבג"ץ, מוכיח את מה שהמשרד להגנת הסביבה ניסה להסתיר: תאגיד המיחזור אל"ה נכשל לחלוטין באיסוף בקבוקי המשקה הגדולים. הכישלון של אל"ה, שהוסווה בקמפיינים עתירי ממון שנועדו למנוע את הרחבת הפיקדון גם לבקבוקים משפחתיים, פוגע בציבור הישראלי ובאיכות הסביבה.

"החלטתו של השר אלקין שלא להרחיב את חוק הפיקדון היא לא פחות מתמוהה. השר אלקין מעדיף את טובת חברות הענק והטייקונים על פני טובת הציבור ובהחלטתו מעניק לחברות המשקאות מתנה, בגובה של כ-200 מיליון שקל בשנה. צר לנו שאלקין רוצה לסיים את תפקידו כשר להגנת הסביבה בחטא נגד הסביבה תוך שהוא מעדיף את הטייקונים על פני הציבור ומעביר החלטה שתלכלך את המרחב הציבורי.

"חלק גדול מדיווחי האיסוף מגיע מתחנות מעבר, כ-40% לפחות זה בקבוקים שמקורם ברשות הפלסטינית ואריזות פלסטיק שאינם בקבוקים. אנחנו נפעל לחקירה רצינית של כל הגורמים. המשרד לא ביצע הפחתה והכשיר דיווחים כוזבים לכאורה.

"לפי הדו"ח הסופי איסוף הבקבוקים המצרפי של כלל המשק עומד על כ-44% בלבד. באופן תמוה, וככל הנראה על מנת להגיע למספר המונע את הרחבת החוק, המשרד להגנת הסביבה החליט להכיר גם בתהליך של שריפת בקבוקים ללא אסמכתאות או הוכחות לנתונים".

מתאגיד המיחזור אל"ה נמסר בתגובה: "תאגיד המחזור אל"ה השקיע בשמונה השנים האחרונות למעלה מ-100 מיליון שקל בחינוך הציבור למחזור וולונטרי של בקבוקים משפחתיים והקמת תשתיות של עשרות אלפי מיחזוריות ברחבי הארץ. זאת ,תוך שהוא עומד ביעדים שהוצבו לו ומציג תוצאות יוצאות מהכלל גם בהשוואה למדינות אחרות.

"התאגיד עומד מאחורי כל הדיווחים שהגיש למשרד להגנת הסביבה מאז הקמתו, בהתאם לנהלים אשר גובשו במהלך השנים עם אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. דיווחים אלה התבססו על דוחות של קבלני הפינוי וחתומים על ידי רואי חשבון. יצוין שקבלני הפינוי נבחרים על ידי הרשויות המקומיות בהתאם למכרזים שהן מקיימות.

"בסוף שנת 2016 החליט המשרד להגנת הסביבה לשנות בדיעבד את שיטת הדיווח. שינוי זה גרם לפער בדיווחים שמשויכים לקבלן פינוי אחד שהמשרד מטיל ספק באמינותם. כיוון שהנושא כולו נמצא עדיין בחקירה לא נוכל להביע את עמדתנו בעניין עד אשר יתפרסמו תוצאותיה.

"שנת 2017 הוכיחה שתאגיד המחזור אל"ה ממשיך לעמוד ביעדים שנקבעו לו על פי חוק ואף יותר מזה, כשהוא פועל תחת ההנחיות החדשות של המשרד להגנת הסביבה.

"בתאגיד יודעים כי המחזור הוולנטרי של בקבוקים למחזורית הוא הפתרון הנכון והנוח ביותר לתושבי ישראל על פני כל אלטרנטיבה אחרת. אנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה מצא לנכון להמשיך ולהפעיל שיטה זו ונותן לה רוח גבית. איננו רואים כל הצדקה להחיל עלינו קנסות ועל כך נערער בבית משפט".