רפורמה אמיתית או שוד הקופה הציבורית? צפו ביו"ר חברת חשמל עונה לביקורת
רגע לפני שהרפורמה בחברת החשמל עולה לאישור הממשלה עולים לא מעט קולות אשר מכתירים אותה ככזאת הטובה בעיקר לחברה ועובדיה, במקום לצרכני החשמל עצמם. יו"ר חברת החשמל התעמת באולפן ynet עם יו"ר פורום היצרנים הפרטיים: "הם מתעניינים ברווח, לא בטובת הציבור"
הרפורמה המדוברת בחברת החשמל הייתה אמורה לעלות אתמול לאישור הממשלה, אך אישורה נדחה לשבוע הבא עקב פטירת אמו של שר האוצר, משה כחלון.
על רקע המחלוקת לגבי יעילותה של הרפורמה והשפעתה על המחיר לצרכן, שאלנו באולפן ynet את יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, ואת יו"ר פורום היצרנים הפרטיים, עמוס לסקר, האם הרפורמה באמת מיטיבה איתנו הצרכנים או רק עם עובדי החברה, ומתי נוכל לראות את התעריפים מתחילים לרדת. צפו:
דעה בדקה: למה ביטול הטבת חשמל חינם לא באמת חשוב
על חשבון הציבור: הרפורמה ההיסטורית בחברת החשמל
"אין כאן מנצחים ומפסידים": הוצגה הרפורמה בחברת החשמל
"הרפורמה שמה במרכז את הצרכן"
רון טל: "לפני 22 שנה חוקק חוק משק החשמל, שקבע את העקרון של תחרות במשק האנרגיה, בעיקר בתחום הייצור, וגם בתחומים אחרים. מאז התחלפו ממשלות, התחלפו רגולטורים, הייתה התנגדות מוחלטת של ארגון העובדים של חברת חשמל ושל ההסתדרות. אי אפשר היה להגיע להסכמות. והנה, התכנסנו והצלחנו להגיע להסכמות מאוד מאוד רחבות. ונוסף לזה, הרפורמה הזאת שמה במרכז את הצרכן".
הצרכן ישלם פחות?
"התשובה היא כן. ברגע שתתחיל התחרות, והיא אמורה להתחיל כבר בשנה הבאה בתחום הייצור, אבל בעיקר בתחום האספקה, והלקוח יוכל לבחור, ומי שיספק לו את החשמל יוכל לתת לו הנחות.
"מהרגע שתכנית ההתייעלות הזאת תמומש, תהיה השפעה מיידית על התעריף, שמושפע גם מהגז. הרפורמה הזאת מאפשרת מימוש של מהפכת הגז. אנחנו סוגרים ארבע יחידות פחמיות באורות רבין ובונים במקומן תחנות על גז. נגיע להשקעה של פי שתיים תוך כדי הרפורמה, בקווי הולכה, ברשת החשמל, נאפשר בסופו של דבר ללקוח שירצה גם לייצר לעצמו חשמל, החשמל יהיה הרבה יותר ירוק, האויר יהיה יותר נקי, הטכנולוגיות יקודמו. זה יהיה משק חשמל מודרני ואת זה אתה יכול לעשות רק באמצעות רפורמה".
לשאלה מדוע הציבור הוא זה שבעצם משלם על הרפורמה, ענה רון טל כי לא ניתן היה לבצע לעשות רפורמה מבלי שאתה משלם לעובדים. ובמקום שהרפורמה הזאת תשולם מהכנסות המדינה היא למעשה ממומנת באמצעות ההתייעלות של חברת החשמל אין דרך אחרת לעשות רפורמה בריאה, הרפורמה מממנת את עצמה. ".
יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים, עמוס לסקר. טען לעומתו ש"המתווה הנוכחי של הרפורמה טוב מאוד לחברת חשמל, לוועד העובדים ולעובדים, להסתדרות. להערכתי היא לא טובה לציבור".
כל אחד יוכל לבנות תחנת חשמל?
לסקר הסביר כי להערכתו השפעתה של הרפורמה על התעריף תגיע בעוד שמונה שנים וכי "במדינת ישראל זה שקול לנצח". בנוסף אומר לסקר כי הרפורמה אינה מייצרת תחרות אמיתית במשק החשמל, "בכל המשקים המודרניים, הדרך לתחרות עוברת דרך תחרות מלאה בייצור החשמל. כאן אנחנו רואים שלא רק שחברת החשמל לא יוצאת מהייצור, אנחנו רואים שהיא מקימה שתי תחנות חדשות, אנחנו רואים שהיא תהיה גורם דומיננטי בייצור עד שנת 2040 ו-2050 וזאת לא הדרך להביא את התחרות ואת ההוזלה לצרכנים".
על כך השיב רון טל כי "יצרני החשמל הפרטיים מתנגדים לרפורמה לא בגלל טובת הציבור. בסופו של דבר, יצרני חשמל רוצים להרוויח יותר, ולהרויח יותר זה ההיפך מתחרות. אם נשמע ליצרנים הפרטיים ולעמדתם, מי שיבנה את התחנות הבאות זה אותם שלושה או ארבעה גופים גדולים שהם הטייקונים שמחזיקים את התחנות הפרטיות בישראל, לא יצרני חשמל חדשים".
"אנחנו לא רוצים לשמור את ה 'כאילו' תחרות בידי שלושה או ארבעה טייקונים גדולים" מסביר רון טל. "אנחנו רוצים לפתוח את זה למשקיעים נוספים ואם זה יהיה גופים ציבוריים למשל ואתה משקיע בקרן הפנסיה שלך אז יכול להיות שחלק מהתשואות שתעשה, זה במסגרת של גופים שישקיעו בתחנות כוח פרטיות".
"אני לא מתבייש בתנאים של העובדים"
רון טל התייחס גם לשינוי שיחול בחברת החשמל מבחינת העובדים ואינו מתנצל על ההטבות שיקבלו במסגרת הרפורמה. "מה שהרפורמה הזאת עושה לחברת החשמל זה לא פחות מאשר שינוי גנטי. החברה הזאת הופכת להיות חברה מודרנית, יעילה, אנחנו נפרדים מ-2,800 עובדים, ומוחקים 1,800 תקנים. אני רוצה שילכו עם גאווה ובטחון כלכלי ולכן אני לא רק שאני לא מתבייש, אני גאה בתנאים שהם מקבלים".
נזכיר כי במסגרת הרפורמה כל עובד שיפרוש יקבל תוספת של 1,200 שקל לשכר החודשי ופיצוי של 120% לכל שנת עבודה, והעובדים שיישארו יקבלו מענק חד־פעמי של כ־30 אלף שקל לכל עובד קבוע ו־10,000 שקל לכל עובד זמני. כמו כן, העובדים יקבלו תוספת של 1,900 שקל לשכר החודשי. העובדים החדשים שיקלטו לחברה, לא יהנו מהטבת "חשמל חינם" שניתנה עד עכשיו לעובדי החברה שקיבלו קביעות לאחר חמש שנים מיום קליטתם.
לפנייה לכתב/ת 
