למרות הקרנות המוזלות בפנסיה, מצטרפים חדשים משלמים ביוקר
על פי נתוני רשות שוק ההון, למרות השקת קרנות הפנסיה המוזלות כבר לפני שנה וחצי ולמרות ביטול הסכמים קיימים בין מעסיקים לקרנות פנסיה בהם היו דמי ניהול מקסימאליים, עדיין אחוז משמעותי מהמצטרפים החדשים מנותבים לתוכניות בדמי ניהול מרביים. האחראית על הפנסיה ברשות, למעסיקים: "תדאגו לעובדים שלכם"
שנה וחצי מאז החלו קרנות הפנסיה המוזלות שזכו במכרז האוצר לצרף עמיתים חדשים, מתברר שגם אחרי המהלך שנועד להוזיל עלויות לציבור החוסכים, עדיין אחוז לא מבוטל מהם משלם דמי ניהול מקסימאליים.
בתחילת 2016 ערך משרד האוצר מכרז לבחירת 2 קרנות פנסיה בדמי ניהול מוזלים שיהוו ברירת מחדל - אליהן יצרפו המעסיקים, עובדים שלא בחרו בקרן פנסיה.
המהלך הגיע על רקע המציאות בה מאות אלפי עובדים, שלא בחרו בקרן פנסיה ספציפית, מנותבים על ידי מעסיקיהם לקרנות פנסיה, חלקן בדמי ניהול גבוהים שנוגסים עשרות אלפי שקלים בחיסכון במרוצת השנים.
במקרה בו עובד לא הודיע למעסיק לאן להעביר את ההפרשות החודשיות לפנסיה, המעביד הוא זה שבוחר עבורו את החיסכון. כאן קיימים לא מעט שיקולים מצד המעסיק או סוכן הביטוח ומנהל ההסדרים הפועלים מטעמו, שיעדיפו קרן מסוימת, שלא בהכרח טובה לעובד ועלולה לגבות דמי ניהול יקרים יותר.
המכרז נועד כאמור לחייב את המעסיקים לנתב את אלו שלא הגדירו להיכן להפקיד את כספי ההפקדות הפנסיוניות – לקרנות שיזכו במכרז שינהל המעסיק עצמו או לקרנות ברירת המחדל המוזלות (בהן זכו הלמן אלדובי ומיטב דש).
מנתונים שהציגה היום (ג') מנהלת מחלקת הפנסיה ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מיכל היימן בכנס "עדיף", עולה כי מאז יצאו לדרך קרנות ברירת המחדל בסוף 2016, הצטרפו לקרנות הפנסיה 622 אלף עמיתים חדשים, מתוכם כ-100 אלף הצטרפו לקרנות הללו, כאשר שיעור המצטרפים כיום לקרנות ברירת המחדל מסך העמיתים עומד על כ-19%.
"להערכתנו, מגמת ההצטרפות לקרנות ברירת המחדל תלך ותגבר בשנה הקרובה וזאת בעקבות ביטול יתר ההסכמים הקיימים שצפוי במרץ 2019", אמרה היימן.
בחינת הנתונים מעלה שמרבית העובדים שצורפו בדמי ניהול מקסימאליים לאורך התקופה, צורפו מכוח הסכמי ברירת מחדל קיימים שחתמו המעסיקים עם קרנות ומנהלי הסדרים טרם כניסת הרפורמה לתוקף והם נמשכו גם אחרי כניסתה, כאשר 50% מההסכמים הללו היו עם דמי ניהול מקסימאליים.
"עובדים רבים צורפו על ידי המעסיקים שלהם או מי מטעמם לקרן פנסיה במחיר היקר ביותר שקיים בשוק", אמרה היימן. "גם אחרי כניסת הרפורמה לתוקף וגם כשהייתה אלטרנטיבה זולה אחרת, צירוף עובדים מכוח הסכמים בדמי ניהול מקסימאליים המשיך להתקיים באין מפריע".
נציין כי רק בסוף חודש מרץ האחרון ביטלה רשות שוק ההון את ההסכמים שהיו בדמי ניהול מקסימאליים. עם זאת, בחלוף חודש, כשברשות בדקו מה קורה עם אותם מעסיקים והעובדים החדשים שלהם, גידלו כי מרביתם הופנו להצטרפות באמצעות בעל רישיון (בעיקר סוכנויות ביטוח), כאשר 57% שנעזרו בסוכן קיבלו הנחה בדמי הניהול אבל עדיין 43% מהעובדים שצורפו באמצעות סוכן שילמו דמי ניהול מקסימאליים.
"תדאגו לעובדים שלכם"
היימן פנתה למעסיקים ואמרה כי "הנתונים מעידים שהעובדים שלכם פגיעים. מי שמצרף אותם למוצר חסכון פנסיוני, כפי שניתן לראות מהנתונים בלא מעט מהמקרים, לא דואג לדמי ניהול נמוכים. תדאגו לעובדים שלכם. לכם יש היכולת לסייע. אל תבנו על זה שמישהו אחר יעשה את העבודה וידאג לעובדים שלכם, תהיו מעסיקים אכפתיים כלפי העובדים שלכם. באפשרותכם, המעסיקים, לערוך מכרז לבחירת קרן ברירת מחדל בעצמכם. ככל שתהיו מעורבים בתהליך תשיגו תנאים טובים יותר לעובדים או שפשוט תנתבו אותם לקרנות ברירת המחדל".בכנס הועלו טענות רבות בנוגע למודל קרנות ברירת המחדל, הכדאיות שלהן והעובדה שבפועל מספר המצטרפים אליהן קטן ממה שציפו.
איתי ברדה, מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות פנסיה וגמל – אחת משתי קרנות ברירת המחדל שנבחרו, אמר בהתייחס לכך כי "המודל הכלכלי מתבסס על כמות גדולה ככל היותר של מצטרפים. ברור שבדמי ניהול נמוכים צריך כמות מצטרפים מאוד גדולה ולכן השאלה הרלוונטית היא מהי נקודת האיזון ולא האם יש כדאיות כי מובן שיש". לדבריו, הלמן אלדובי טרם קיבלה החלטה אם תיגש למכרז הבא.
ברדה הזכיר כי הרפורמה חולקה לשתי פעימות – הראשונה, בנובמבר 2016, השנייה במרץ 2019. הוא תהה לגבי יעילות הזמן הממושך בין שתי הפעימות. "באחד הדיונים בוועדת הכספים אמר נציג רשות שוק ההון שנתנו שלוש שנים כי רצו לראות כניסה הדרגתית ולא רצו שכל המעסיקים ביום אחד ייכנסו לברירות המחדל ויהיה בלגן. אחרי שנתיים הוא נשאל כמה מעסיקים גדולים הצטרפו וענה שלא הצטרפו. יש נקודת איזון של מצטרפים שלאחריה זה רווחי. יש בסך הכל 100 אלף מצטרפים ל-2 הקרנות מאז שהרפורמה הושקה, אלו מספרים נמוכים שלא מצדיקים את המהלך כלכלית. יחד עם זאת, במרץ 2019 הכמויות אמורות להכפיל עצמן פי כמה".
ברדה נשאל גם על ה"מיתוס" שלפיו קרנות ברירת המחדל מיועדות בעיקר לאוכלוסיות חלשות, בעלות שכר נמוך. "זה חסר ביסוס. הקרן הזו, לפי הוראות המכרז והדין, רלוונטית לעובדים שמצטרפים למעסיק ושלא מימשו את זכות הבחירה שלהם.
"לצערי הרב, כמעט מאה אחוז מהאוכלוסייה שמצטרפת למקום עבודה חדש לא בוחרת את קרן הפנסיה שלה ואינה מנצלת את זכותה. גם במקרים שבהם העובד כן בחר בעצמו את הקרן, בדרך כלל מישהו כיוון אותו לשם ועזר לו לקבל החלטה. ולכן, הרפורמה רלוונטית לכל מצטרף חדש שלא בוחר קרן פנסיה. יש עובדים עם שכר מעל הממוצע במשק ואפילו כפול מהממוצע. מצטרפים מכל מגווני השכר. זה מיתוס פופוליסטי שנועד להפחיד".
לפנייה לכתב/ת 
