המטחים עברו, הטראומה נשארה: ילד פחד לצאת מהמיגונית
עם שוך הירי, העבודה של גורמי הרווחה רק החלה. פניות רבות התקבלו היום: "זה אירוע שמייצר המון נפגעי חרדה ומשפחות שנכנסות למצב של חוסר תפקוד". בדיעבד, מבינים בעוטף עזה כי ההנחיות לחזור לשגרה לאחר המטח הראשון היו שגויות: "אימהות רצו עם ילדים על הידיים"
במועצה האזורית אשכול נדמה שכבר ראו הכול: ביישובים שספגו את רוב האש במבצע צוק איתן יודעים להתמודד עם אזעקת צבע אדום שנותנת התראה של 15 שניות להיכנס למרחב מוגן. למרות זאת, אתמול (ג'), כך מעידים גורמי הרווחה במועצה - קרה משהו שונה, בממדים אחרים: "זה היה מאוד פתאומי, מאפס למאה באופן מיידי. המעבר משגרה לחירום היה מאוד קיצוני", סיפרה תמר אורבך-אבני, מנהלת האגף לשירותים חברתיים במועצה.
בסיור של חפ"ק מנהל מחוז דרום של משרד העבודה והרווחה בעוטף עזה ביום שאחרי ההסלמה, סיפרה אורבך-אבני: "זה היה אירוע מאוד מטלטל. התושבים שלנו רגילים להסלמות הדרגתיות. יום הקרב החל ב-7 בבוקר, בדיוק בשעה שבה הילדים מחכים בתחנות האוטובוס להסעות למוסדות הלימוד, בלי ההורים. בנקודת הזמן הרגישה הזו נורה המטח הראשון, והמחזות היו קשים".
הדס אהרון סלומון, ראש צוות של עובדים סוציאליים במועצה, העידה כי באחד היישובים טיפלו בילד שלא היה מסוגל לצאת מהמיגונית, גם אחרי שהסתיים המטח. "הוא עשה את צרכיו במכנסיים מרוב פחד. אימא שלו לא הייתה יכולה להגיע כי טיפלה בעוד שני ילדים חרדתיים בבית. הוא נכנס למצב קטטוני, היינו צריכים לשלוח גורם מקצועי שיעזור לו לצאת מזה".
מיד אחרי המטח הראשון הכריזו גורמי הביטחון על חזרה לשגרה מלאה. מוסדות החינוך נפתחו כרגיל ולא ניתנו כל הנחיות מיוחדות. בדיעבד, מבינים במועצה, זו הייתה טעות גדולה. "התושבים לא הבינו מה פתאום מחזל"שים כל כך מהר. זה יצר דיסוננס והרבה מאוד חוסר אמון", אמרה אורבך-אבני.
ואכן, ב-8:00 הגיע מטח נוסף, שוב בזמן רגיש, והוא היה טראומתי במיוחד. "אימהות רצו עם ילדים על הידיים, הורים הורידו ילדים מההסעות, הייתה אימא שלא הצליחה להוציא את הילדה מההסעה תוך כדי המטח והיה הורה שהגיע עם הבת שלו לשער של היישוב ונפל לידם פצמ"ר", אמרה סלומון. "הם בחרו בחוכמה את השעות שבהן ירו, והתגובות של האוכלוסייה היו קיצוניות".
לדבריה, בדרך כלל עוברים כמה ימים עד שהתושבים מתחילים לפנות למרכז החוסן, שמספק סיוע פסיכו-סוציאלי, הפעם התקבלו פניות רבות כבר במהלך היום.
הירי נמשך לאורך כל היום ובשעות הלילה, כשיותר מ-100 פצמ"רים נורו לשטחי המועצה. הבוקר, עם שוך הירי, העבודה של גורמי הרווחה רק החלה. "זה אירוע שמייצר המון נפגעי חרדה ומשפחות שנכנסות למצב של חוסר תפקוד כשהתסמונת של הפוסט-טראומה מתפתחת. זה לא מגיע ביום הראשון, ואנחנו מצפים לזה", אמרה סלומון. "הורים רצו לדבר", הוסיפה אורבך-אבני. "תגברנו את הצוותים, הבאנו מטפלים מהבית כדי לסייע לכל נפגעי החרדה".
באירוע כזה מי שנפגעים באופן הקשה ביותר הן האוכלוסיות החלשות. כך היה גם הפעם. "יש לנו קבוצה של קשישים תשושי נפש במרכז יום", אמרה סלומון. "הם צריכים להיות כמו כולם בסמיכות למרחבים מוגנים, אבל כדי להכניס אותם על כיסאות הגלגלים שלהם, נדרשות לפחות חמש דקות. אז הם ישבו במשך שעתיים בממ"ד קטן בצפיפות נוראית. הם התחילו לריב, ממש תלשו את השערות, נטרפו. ובכל זאת, אחרי הלילה הזוועתי הזה הגיעו גם היום 50 איש. זה מראה עד כמה הצורך שלהם גדול".
"התלבטנו אם לקיים את המפגש השבועי של קבוצת התמיכה להורים לילדים אוטיסטים, אבל חשבנו שלא יהיה נכון לדרוש מהם להשאיר את הילדים בלעדיהם בערב כזה", אמרה סלומון. "המקרים הכי מורכבים הם של העולים החדשים מרוסיה, שהגיעו אחרי צוק איתן. שם התגובות הרבה יותר חריפות, בגלל שהם לא מכירים את הסיטואציה ונוספים לזה קשיי השפה".
כל איום חדש יוצר חרדה חדשה
יום הקרב הגיע אחרי תקופה ארוכה שבה תושבי אשכול, במיוחד החקלאים שבהם, סובלים מטרור העפיפונים. ההסלמה של אתמול רק הוסיפה לקושי. "העפיפונים, שכולם ראו בהם שעשוע, פתאום הפכו לדבר מסוכן", אמרה אורבך-אבני. "הם כמו הליצנים המפחידים, שהפכו מדבר כיפי למשהו מלחיץ. הצבא לא מתייחס לזה כדבר מסוכן, אבל התושבים כן. כל איום חדש יוצר חרדה חדשה. הילדים רואים עפיפונים בוערים ואבא שחוזר משדה שרוף. זו פגיעה מוראלית. בחג השבועות, שהוא מאוד נוכח בקיבוצים, לא היה מה לקצור". אדווה שביט, עובדת סוציאלית בקיבוץ כרם שלום, הוסיפה כי "הילדים מפחדים להסתובב לבד בגלל העפיפונים".
בנוסף לכך התושבים מתמודדים בתקופה האחרונה גם עם "צעדות השיבה" השבועיות על הגדר שיוצרות הרבה מתח. אתמול, בעיצומם של המטחים הבלתי פוסקים, למדו על קיומה של מנהרה חדשה באזור כרם שלום, שחדרה כמעט קילומטר לתוך ישראל. "באמצע כל הבלגן התושבים גילו את קיומה של המנהרה. זה כמו שחותכים אישה באמצע ציר לידה. זה אירוע משנה תודעה, שטיפה נדחק בגלל שאר האירועים".
ישראל בודיק, מנהל מחוז דרום במשרד הרווחה, סגנו סטו מירקין ואור כהן, שמפקחת על מכלולי האוכלוסייה בחירום במחוז, סיכמו את הסיור: "אנחנו יוצאים לשטח בזמני חירום כדי לתמוך, ללוות ולסייע לצוותים, לזהות את הצרכים ולבנות תמונת מצב עדכנית של מה שקורה בשטח. האירועים האחרונים הגדילו באופן משמעותי את כמות התושבים שנזקקים לתמיכה ברמה הפרטנית, המשפחתית והקהילתית. מחלקות הרווחה סיפקו את מרבית המענים, וזיהינו צרכים לתגבור כוח אדם לטיפול בהמשך האירועים".
שר העבודה והרווחה חיים כץ, אמר כי "תושבי הדרום נמצאים בכוננות מתמדת לשעת חירום, ומתמודדים עם אתגרים מורכבים ברמה האישית, החברתית והכלכלית. על מנת לחזק את חוסנם הקצנו לשנים 2018-2017 כ-15 מיליוני שקלים לשדרות וליישובי עוטף עזה, לטובת מימון טיפולים פסיכולוגיים לילדים, חוגי העשרה, איתור נערים בסיכון שפיתחו טראומה נפשית מהמצב הביטחוני ועוד". השר הודה לעובדים הסוציאליים במחוז דרום, וציין כי הם "פועלים במסירות למען התושבים".
לפנייה לכתב/ת 
