קופים, בננות ושנאת זרים: מבחן הגזענות של רוסיה
כשברית המועצות התפרקה צמחו ממועדוני ההיאבקות של סנט פטרבורג כנופיות חוליגנים שכבשו את יציעי הכדורגל ברוסיה. הממשלה העלימה עין, וכשצבאות של גזענים יצאו לרחובות פוטין הבין שמוטב לו להתייצב לצדם. במונדיאל הביתי הוא ישתיק את הנהמות לשחורים, אבל ליברלים מזהירים שהכול פוליטיקה – שעוד תתפוצץ לכולם בפנים
כשחקן כדורגל שחור שנולד וגדל בסנט פטרבורג יודע בראיין אידוֹוו הכול על גזענות ברוסיה. הוא התמודד איתה ברחובות ועל כר הדשא, והחודש ייתכן שהוא ישחק במדי נבחרת ניגריה בגביע העולם בכדורגל, שארצו של פוטין מארחת. אידווו, שאביו הניגרי היגר לרוסיה כשהיה סטודנט, ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ניגריה בנובמבר אשתקד וכבש שער במשחק מול ארגנטינה. במונדיאל הוא עשוי למצוא את עצמו משחק שוב נגד הארגנטינאים, ששובצו לאותו בית מִשחקים עם ניגריה – הפעם בעיר הולדתו ברוסיה.
כשחקן צעיר בקבוצת זניט סנט פטרבורג, מועדון שהגרעין הקשה של אוהדיו מזוהה עם הימין הקיצוני, ספג אידווו עלבונות בגלל צבע עורו. פעם אחת, כשחזר מאימון, נטפל אליו אוהד וקרא לעברו: "אין שחור בצבעים של זניט. למה אתה לובש את המדים שלנו?". אידווו מספר כי הוא עצמו הגיב בחיוך, אבל חבר שהיה איתו כעס מאוד. אוהדים שביקשו לתמוך בו הפצירו בו להישאר ולהפוך ל"בחור השחור של זניט", אבל בסופו של דבר הוא עזב את המועדון.
עוד בפינה "מסביב לכדור" :
כאילו דא: הנבחרת שסוריה תעודד במונדיאל
אידווו, שמשחק כיום בקבוצת אמקר פרם בליגה הרוסית, סיפר לאחרונה לסוכנות הידיעות AP כי מצא עצמו לא פעם מקבל יחס לא הוגן מצד משטרת רוסיה בגלל צבע עורו. לדבריו בשלב מסוים ההטרדות נעשו כה תכופות עד שהוא התערב עם חבר ברכבת התחתית מי מהם יעוכב על-ידי אנשי האבטחה וייאלץ לעבור חיפוש. הוא מעריך שאוהדי הקבוצות היריבות רואים בנהמות לעברו במגרש דרך לעזור לקבוצתם.
"אני חושב שרובם עושים את זה כדי להפעיל לחץ פסיכולוגי על השחקן, אולי כדי שהוא לא ירצה להמשיך לשחק", אומר אידווו. "יכול להיות שהם עושים את זה כי מישהו חושב שזה מצחיק. לפעמים אני הולך ברחוב ויש חמישה בחורים או בחור עם החברה שלו, ואחד מהם רואה אותי ומספר בדיחה כדי שהחברים שלו יצחקו". למרות הפרשות האחרונות אומר אידווו כי לתחושתו מעשים גזעניים ברוסיה נעשו שכיחים פחות בחמש השנים האחרונות, אולי משום שרוסים רבים יותר נוסעים לחו"ל ופוגשים אזרחים זרים.
בלי שחורים והומואים
בחודש שעבר, שבועות אחדים לפני פתיחת המונדיאל ברוסיה, הטילה פיפ"א קנס על התאחדות הכדורגל הרוסית בעקבות נהמות קופים שהושמעו לעבר שחקנים של נבחרת צרפת במהלך משחקה נגד רוסיה בחודש מרץ האחרון. באפריל השנה קנסה התאחדות הכדורגל הרוסית שני מועדונים בכירים – זניט וספרטק מוסקבה – בגין קריאות גזעניות. משקיפים העוקבים אחרי הגזענות בכדורגל הרוסי אומרים כי היא עודנה נרחבת מאוד בהשוואה לשאר אירופה – אבל נעשית בוטה פחות מבעבר.
לפני כמה שנים הצהרות גזעניות בפומבי היו דבר שכיח. כששחקן רוסי-ניגרי אחר, פטר אודמווינגי, עבר בשנת 2010 מלוקומוטיב מוסקבה לווסט ברומיץ' אלביון שבאנגליה, חגגו אוהדי לוקומוטיב את עזיבתו עם שלט שעליו נכתב "תודה לך ווסט ברום" ושבו הופיעה תמונת בננה. ב-2012, אחרי שאידווו עזב את זניט ומעט אחרי שהחלוץ הברזילאי האלק הגיע למועדון, פרסם אחד ממועדוני האוהדים הגדולים ביותר של זניט מניפסט שבו קרא לאפשר רק לשחקנים לבנים והטרוסקסואלים לשחק בקבוצה.
כיום השימוש במצלמות באצטדיוני רוסיה נרחב יותר ועל מועדונים מוטלים קנסות כבדים יותר בגין מעשים גזעניים, ולכן ביציעים נראות פחות כרזות עם מסרים של הימין הקיצוני. צלבי קרס לא נצפו במשחקי הכדורגל זה כמה שנים, ובעקבות מבצע למיגור הגזענות נעלם בעונה האחרונה מהמגרשים גם הצלב הקלטי, שאף הוא סמל המזוהה עם לאומנים המאמינים בעליונות האדם הלבן.
עם זאת, נהמות קופים עדיין נשמעות לעתים קרובות במגרשי רוסיה, בין השאר משום שקשה יותר למנוע אותן בעזרת אמצעי הצילום. פאבל קליימנקו מ-FARE Network, המסייעת לפיפ"א ולאופ"א לחקור מקרים של אפליה וגזענות, אומר כי אוהדים רבים המתנגדים לקריאות הגזעניות אינם מתערבים משום שהם פוחדים מארגוני הימין הקיצוני.
"קל מאוד לקבל בראש ביציע אם אתה מביע התנגדות גלויה למשהו", הוא מסביר. "תרבות האלימות והדומיננטיות של ארגוני הימין הקיצוני בכל הקשור לאלימות הן בעיה גדולה". לדבריו לקראת המונדיאל לא הושם דגש גדול מספיק על חינוך נגד גזענות ועל אמצעי אכיפה וסנקציות שימנעו מעשים מכוערים כאלה.
יו"ר הוועדה המארגנת של המונדיאל ברוסיה, אלכסיי סורוקין, טען באפריל השנה כי הגזענות בכדורגל הרוסי אינה גרועה מהגזענות בהרבה מדינות אחרות. "המצב בכל הנוגע לגזענות השתפר מאוד", הדגיש. "הוא לא משקף את הלך הרוח בחברה".
הצארים של העולם התחתון
החוליגנים הרוסים זכו לכותרות בינלאומיות לראשונה באליפות אירופה בכדורגל ב-2016, כשמאות מהם תקפו אוהדים של נבחרת אנגליה בטורניר בצרפת. בעימותים הקשים ברחובות מארסיי נפצעו קשה שני אוהדים אנגלים, והאוהדים הרוסים הוכתרו לצארים של העולם התחתון בכל הנוגע לכדורגל.
אירופה אולי הזדעזעה מהתוהו ובוהו שהתחולל במארסיי, אבל התבשיל הרוסי שהגיע לנקודת רתיחה באותם קרבות רחוב בעבע באצטדיוני הכדורגל של רוסיה במשך שנים – למעשה כבר מהשנים הראשונות שאחרי התפרקות ברית המועצות. צעירים זועמים ועניים שהעבירו את ימיהם בקרבות אגרוף ובמועדוני היאבקות, מעיירות מבודדות בהרי אורל ועד לסנט פטרבורג הגדולה, הקימו כנופיות קיצוניות ועטפו בהן את מועדוני הכדורגל – מודל דומה לזה שהתקיים בכדורגל האנגלי בשנות ה-70. האצטדיונים הפכו למקומות שבהם יכולות חבורות הרחוב האלה לחשוף את שריריהן ולגייס תומכים. השלטונות אפשרו להן לשגשג בתמורה לכך שלא יתערבו בפוליטיקה.
ההסדר הזה כמעט חזר אל הנשיא ולדימיר פוטין כבומרנג. בדצמבר 2010 מצא עצמו פוטין עומד בבית עלמין מכוסה שלג ליד אוהדים קיצוניים אבלים אחרי שאוהד של ספרטק מוסקבה נרצח על-ידי מהגרים מצפון הקווקז. שחרורם של כמה מהחשודים ממעצר עורר מהומות שבהן השתתפו אלפי אוהדי כדורגל ליד הקרמלין. בני מיעוטים שאינם סלאבים הותקפו וחלונות נופצו בסבב האלימות הגזענית הקשה ביותר שפקד את רוסיה של אחרי פירוק ברית המועצות. פוטין נדהם מיכולתם של ארגוני האולטראס להוציא בין רגע לרחובות צבאות קטנים המתעלמים לחלוטין מהוראות המשטרה. בצעד חסר תקדים הוא נפגש עם מנהיגי האוהדים והניח פרחים על קבר האוהד המוסקבאי שנרצח. היה זה חיזור שמטרתו להבטיח שהחוליגנים יישארו לצדו של פוטין לאורך תקופת שלטונו.
רשויות אכיפת החוק ברוסיה מתערבות רק לעתים נדירות במקרים של גזענות בכדורגל, גם כשיש באצטדיון שוטרים רבים. כשהמשטרה כבר טורחת להתערב, לא פעם היא יוצאת כשידה על התחתונה. כשאוהד כדורגל זרק על הברזילאי רוברטו קרלוס בננה בשנת 2011 הודיעה המשטרה כי היא עצרה חשוד במעשה – אך הוסיפה כי לא מדובר בפשע. משטרת רוסיה מבטיחה שבמונדיאל הקרוב התגובה תהיה קשה יותר.
בסיסי האוהדים של כמה ממועדוני הכדורגל הגדולים ביותר ברוסיה עדיין כוללים פעילי ימין קיצוני. אחד המועדונים האלה הוא זניט, שאוהדים הנמנים עם הגרעין הקשה שלו מארגנים טורנירי כדורגל הכוללים קבוצות עם שמות המזוהים עם אידיאולוגיה לאומנית. אחת הקבוצות המצליחות ביותר נקראת "הכוח הלבן", והסמל שלה הוא ציור של ברדס לבן של הקו-קלוקס-קלאן.
מה הבטיח הקרמלין לפורעים?
ובכל זאת, יש גם מי שמעיזים לקרוא תיגר על האוהדים הגזענים. רוברט אוסטיאן, אוהד צסק"א מוסקבה בן 34, פעיל בארגון "אוהדי צסק"א נגד גזענות" שאנשיו עוקבים בחשאי אחרי אוהדים אלימים ומעבירים מידע עליהם לרשויות. הוא יודע שמעשיו עלולים לעלות לו בחייו. "אנחנו מתייצבים מול הבחורים לא-הכי-נחמדים-בעולם", הוא אומר. "אני חושב שהאוהדים האלה יודעים את הזהות שלי רק כי אני מנסה להסתיר את זהותם של כל שאר הפעילים. יש להם משפחות וילדים. בכל אופן, כבר עשינו דרך ארוכה כל כך, ואפילו אם משהו יקרה לי – יש אנשים שיכולים להחליף אותי".
החשש הגדול ביותר של אוסטיאן הוא שהאזיקים המדומים-לכאורה שבהם צפוי הקרמלין לכבול את החוליגנים הרוסים במהלך הטורניר יוסרו אחרי שריקת הסיום של גמר גביע העולם ביולי. "אחרי המונדיאל אנחנו עלולים להתעורר לסיוט. אנחנו לא יודעים מהם התנאים הלא-רשמיים בהסכם בין הממשלה לכנופיות – אולי אחרי המונדיאל הן יקבלו יד חופשית?".
ויש גם אופטימיים. כדורגל יכול לאחד אנשים, ואידווו הרוסי-ניגרי מקווה שהמונדיאל ישנה את רוסיה לטובה, ושהוא לא יצטרך לחשוש עוד מעיכובים על-ידי שוטרים ברכבת התחתית. "הרוסים מדברים עם חברים ממדינות אחרות ונוסעים לחו"ל לעתים קרובות יותר מבעבר, הם נפגשים שם עם אנשים ופשוט נעשים חיוביים יותר", הוא אומר. "המונדיאל יעזור לזה".
לפנייה לכתב/ת 
