לאור העלייה בהידבקות במחלה: חשש מהתפרצות חצבת

החצבת מתפשטת: נתונים חדשים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" מעידים שהמחלה המסוכנת, והמדבקת מאוד, הופכת לנפוצה בקצב מתגבר. על פי הנתונים של משרד הבריאות, אחרי שבתחילת השנה לא היה ידוע על מקרי הידבקות בחצבת בישראל, מאז חודש מארס האחרון נדבקו וחלו 62 בני אדם במחלת החצבת.

הנתונים החדשים נחשבים לחריגים במיוחד מפני שבשנים האחרונות בתקופה המקבילה לא נרשם אף לא מקרה בודד של הדבקה בחצבת: במאי 2016 ובמאי 2017 מספר החולים בחצבת עמד על אפס. במאי 2018 כבר נדבקו 21 חולים במחלה, ועם סיכום החודש המלא המספר עשוי אף לעלות.

חמישה מהחולים נדבקו בחו"ל והביאו איתם את המחלה לישראל. במהלך החודשיים האחרונים הגיעו חמישה בני אדם מחמש מדינות שונות: תאילנד, צרפת, אוקראינה, ירדן והודו. הם נדבקו שם בחצבת, ו"ייבאו" אותה לארץ.

"אנחנו לא זוכרים שהיו כל כך הרבה מקרים של ייבוא של המחלה מכל כך הרבה מדינות שונות ללא קשר ביניהם בתוך תקופה קצרה", אמר ד"ר אריק האס, סגן מנהל האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות ומומחה ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות, "אותם חולים הגיעו והדביקו את ישראלים שלא היו מחוסנים". במשרד הבריאות מקווים שהצליחו לבלום את התפשטות המחלה. אומנם בחודש מאי מספר החולים היה נמוך יותר מחודש אפריל, אבל רק בעוד שבועיים יתקבלו הנתונים המלאים על התחלואה בחודש שחלף. "אנחנו אמנם לא רואים עלייה אבל אני לא בטוח שיש ירידה במספר החולים" אמר ד"ר האס.

שיעור המתחסנים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי מכיוון שהחיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בטיפות החלב ובבתי הספר. ברמה הארצית אחוז המתחסנים במנת החיסון הראשונה בגיל 12 חודשים עומד על 95%. אחוז המתחסנים במנת החיסון השנייה בית הספר אפילו גבוה יותר ועומד על 96%. "הרבה אנשים שלא מתחסנים לא רק מסכנים את עצמם אלא הם מסכנים את כל הסביבה שלהם כי הם עלולים להעביר את המחלה" מסביר ד"ר האס.

ישנם אזורים בארץ בהם יש ריכוז גבוה יותר של תושבים שלהם התנגדות עקרונית לחיסונים, כמו באזורים מסוימים בשרון ובצפון. במקומות האלו יש סיכוי גבוה לעלייה בשיעורי התחלואה כפי שקרה על פי החשש ביישוב איתמר.  "יש מספר ישובים בהם אנשים מתנגדים לחיסונים מבחינה אידיאולוגית או סתם פשוט לא חיסנו את הילדים. אותם מקומות מועדים להתפרצות בכל רגע", אמר ד"ר האס. במשרד הבריאות מכנים את האזורים האלו "פצצה מתקתקת" וקיים חשש שברגע שיהיה מקרה הדבקה של אחד מתושבי היישוב – מספר החולים יגדל בקצב מהיר מאוד. "אנשים שלא מחוסנים נמצאים בסיכון גבוה מאוד לתחלואה", הדגיש ד"ר האס.

איך מונעים מההתפרצות הזו להפוך למגיפה? במשרד הבריאות קוראים להורים לחסן את הילדים בגלל החשיבות של החיסון במניעת הדבקה וקוראים לכל מי שטס לחו"ל לוודא שהוא מחוסן מפני חצבת. בנוסף, בימים האחרונים מתבצע רענון לרופאים הצעירים בנושא חצבת על מנת שאלו ידעו לאבחן את תסמיני המחלה. "מכיוון שמחלת החצבת כמעט ולא הייתה קיימת בשנים האחרונות, היה חשוב לנו להעלות לרופאים את המודעות לנושא", הסביר ד"ר האס. בנוסף, כל אדם שאובחן כחולה נשלח לבידוד עד שהמחלה תחלוף על מנת למנוע הדבקות של אנשים נוספים.

משרד הבריאות קורא להתחסן נגד המחלה(צילום: shutterstock)

המחלה נגרמת על ידי נגיף החצבת (Measles virus) ומועברת על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה או שהייה בחדר החולה. החצבת מדבקת מאוד: לאדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה, יש סיכון של 90% להידבק.

מהם סימני המחלה?

המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. לאחר ארבעה או חמישה ימים לערך מופיעה תפרחת בצבע אדום כהה. התפרחת מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. הנגעים בעור נקודתיים ומרובים תחילה, ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן גם שמה של המחלה.

מהם הסיבוכים האפשריים של המחלה?

המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת אוזניים, שלשולים ודלקת עיניים. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח. הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל 5 ואצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. אחד עד שלושה ילדים מכל 1,000 חולים מתים מהמחלה.

כיצד ניתן למנוע תחלואה?

מומלץ להתחסן, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. במידה ואדם שאינו מחוסן נגד הנגיף נחשף למחלה, קבלת חיסון בתוך 72 שעות מהחשיפה עשויה להגן בחלק מהמקרים כנגד התפתחות המחלה, או להקל בחומרתה.

מי צריך להתחסן?

מי שנולד אחרי ינואר 1957 ולא חוסן. לנוסעים לחו"ל מומלץ לבדוק במיוחד אם חוסנו בעבר בגלל סיכוי מוגבר להידבקות. על פי שגרת החיסון הנהוגה בישראל ילדים מקבלים שתי מנות חיסון חצבת: בגיל שנה ובכיתה א'.

אם חוסנתי אני מוגן בוודאות?

יעילות החיסון במניעת חצבת הינה גבוהה מאד (כ-97%) אולם אינה מוחלטת. חיסון כנגד הנגיף הוא האמצעי היעיל ביותר הקיים כיום למניעת תחלואה במחלה. אנשים שחוסנו ב-2 מנות חיסון ויחלו בכל זאת במחלה, צפויים במרבית המקרים לחוות אותה באופן קל יותר.

תגובה חיסונית מספקת מושגת בדרך כלל שבועיים לפחות ממועד ההתחסנות. החיסון אסור לנשים בהריון, לאנשים שפיתחו בעבר תגובה אלרגית קשה לחיסון, לג'לטין או לאנטיביוטיקה לא שכיחה בשם Neomycin, לילדים המטופלים באופן קבוע באספירין ולאנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת בגלל מחלה או טיפול מדכא חיסון.