נציג היועמ"ש בדיון בבג"ץ על חוק ההסדרה: "התכלית פוגעת בזכויות אדם פלסטיניות"
הרכב מורחב של תשעה שופטים דן בעתירות המבקשות לפסול את החוק להסדרת מעמד בתים שנבנו על קרקעות פלסטיניות בגדה. יועמ"ש הכנסת תקף: "החוק נולד בשל התנהלות בעייתית ביותר של ממשלות ישראל לדורותיהן". עורך דין פרטי שמייצג את הממשלה: "העותרים מבקשים לתת יד להפיכה משטרית"
אחד הדיונים המשפטיים המסקרנים ביותר בתקופה האחרונה בסוגיית הפרדת הרשויות: בבג"ץ נפתח הבוקר (יום א') הדיון בעתירות ארגוני שמאל ומועצות מקומיות פלסטיניות נגד החלת חוק ההסדרה, שנועד להסדיר מעמד של בתים בהתנחלויות ביהודה ושומרון שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. עשרות עורכי דין ופעילי שמאל וימין הגיעו לדיון שמתנהל בהרכב מורחב וחריג של תשעה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות.
היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, אמר בדיון כי "חוק ההסדרה נולד בשל התנהלות בעייתית ביותר של ממשלות ישראל לדורותיהן, שיצרה פער בלתי נסבל בין הדין ובין המציאות בשטח. רבים מחברי הכנסת חשים שהם לא יכולים להישאר אטומים ולהפיל על המתיישבים את מחדלי הממשלות. הפתרון לבעיה כרוך בהפעלת כלים משפטיים לא קונבנציונליים".
עו"ד ינון ציין עוד כי אם בג"ץ יחליט לפסול את החוק, יש לשקול אולי "לתת למחוקק לתקן את החוק הזה תוך מתן קווים מנחים".
מאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתנגד לחוק, מייצג את הממשלה ומגן על החוק עורך הדין הפרטי הראל ארנון. הוא טען כי אסור לפסול את החוק, ואמר כי "השאלה על הפרק היא לא מעשה מנהלי של פקיד כזה או אחר אלא פסילת חוק של כנסת ישראל. אם יתקבלו הטענות המרכזיות ביחס למשפט הבינלאומי, העותרים מבקשים מבית המשפט הנכבד לתת יד לא להפיכה שיפוטית אלא להפיכה משטרית. זו התפרקות של הריבונות של הכנסת. זכותה של הכנסת להכתיב את כללי המשחק של מערכת המשפט".
ארנון ציין עוד כי "החוק הזה מבטא לקיחת אחריות. ביהודה ושומרון, תוך פרק זמן של 15-20 שנה בשל סיטואציה מורכבת מבחינה מדינית, פוליטית בינלאומית, המדינה דיברה לפחות בשני קולות. המדינה עודדה וסייעה בהכשרה ותשתיות ומימון הרחבת התיישבות ויישובים. למרות שהפעולות האלו ידועות בפגמים של אי חוקיות כזאת או אחרת מדרגות שונות".
עו"ד ענר הלמן, נציג היועץ המשפטי לממשלה בדיון, אמר כי משרדו של מנדלבליט אפשר למממשלה לשכור עורך דין פרטי, והוסיף כי לדעתו של היועץ המשפטי "חוק ההסדרה דינו בטלות".
עו"ד הלמן הוסיף כי "לשיטת היועמ"ש לחוק הזה יש תכלית דומיננטית שהיא לא רגישה לזכויות אדם של מי שהזכויות שלו נפגעו - התושבים הפלסטינים שלהם יש זכויות במקרקעין. אין שום איזון. זכות הקניין של הפלסטיני היא לא מוחלטת וגם לא של התושבים הישראלים, אבל התכלית של חוק ההסדרה היא לא לבצע איזון אלא לתת תמיד הסדרה לטובת ההתיישבות הישראלית בעיקרה".
בחודש פברואר 2017 עבר חוק ההסדרה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ברוב של 60 תומכים מול 52 מתנגדים. באוגוסט באותה השנה הוציא שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, צו ביניים ארעי נגד חוק ההסדרה, עד להכרעה בשורה של עתירות שהוגשו נגד החוק.
היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הודיע לאחר האישור בכנסת כי הוא לא יכול להגן על החוק בבג"ץ מכיוון שהוא מפר את חוקי היסוד. לפני כמה חודשים הגיב מנדלבליט לבג"ץ ואמר כי יש לקבל את העמדה שהחוק לא חוקתי. "אין מנוס מהכרזה שיפוטית על חוק ההסדרה כחוק בלתי חוקתי, אשר דינו בטלות. מדובר בהסדר גורף ופוגעני שאינו צולח את מבחן המידתיות".
לפנייה לכתב/ת 
