חלום מסוכן? לשליש מהישראלים יש כוונה לפתוח עסק ב-3 השנים הקרובות
לפי המחקר הבינלאומי GEM, רמת היזמות בישראל עלתה ב-2017 והיא מדורגת במקום החמישי מבין 24 המדינות המפותחות. עם זאת, עסקים רבים אינם שורדים את השלב הקריטי של 3.5 שנים מיום ההקמה, והופכים לנטל כלכלי. וגם, בפעם הראשונה: הגברים פוחדים מכישלון עסקי יותר מהנשים
נתוני מחקר האורך הבינלאומי GEM אשר נערך באוניברסיטת בן גוריון ומתפרסמים לראשונה ב-ynet, מצביעים על עלייה ברמת יזמות עצמאית חדשה בישראל, מ10.7% ב-2016 ל-12.7% ב-2017. המחקר נערך ידי פרופ' אמריטוס אהוד מניפז ויואש אברהמי.
המשמעות היא כי 12.8% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל (גילאי 18-64) נמצאים בשני השלבים הראשונים של הקמת העסק - שלב ההתהוות וההקמה בהם העסק החדש לא שילם שכר מכל סוג יותר מ-3 חודשים, ושלב העסק הצעיר שמוגדר במהלך 3 חודשים ל-42 חודשים (שלוש וחצי שנים) שבהם העסק שילם שכר או תגמולים.
נתונים אלה מציבים את ישראל במקום החמישי מבין 24 המדינות המפותחות במחקר, ובמקום ה-22 מתוך 54 המדינות המשתתפות. החלוקה בוצעה משום שהמדינות המתפתחות משתתפות המחקר מאופיינות בתמהיל עסקים שונה מזה של המדינות המפותחות.
חברות הלוואות העמיתים פונות גם לעסקים הקטנים
לפתוח עסק חדש או לרכוש עסק חי? כך תדעו מה לבדוק
מזיזות את העיר: ת"א במקום ה-24 בעולם ביזמות נשית
עלייה זו ברמת היזמות מתרחשת על רקע נתונים חריגים שנתקבלו בתשאול המגזר החרדי במהלך המחקר, כאשר במגזר זה נרשמה רמת יזמות של יותר מ-20%, כמעט כפול מהממוצע. לפי פרופ' מניפז, נושא החריגה נמצא עדיין בבדיקה, אך בכל מקרה ניתן לראות מגמת עלייה ברורה ביזמות במגזר זה, אשר מאופיין באופן כללי כבעייתי במסירת מידע.
מחקר GEM (Global Enterpreneurship Monitor) הוא מחקר השוואתי בינלאומי בנושא חדשנות, יזמות וצמיחה כלכלית, אשר החל בשנת 1999 ופועל כתוכנית מחקר רב-לאומית מתואמת, במטרה לספק הערכות ומדדים שנתיים על מצב היזמות בהתהוות, ועל ה"אקלים היזמי" במדינות המשתתפות. ייחודיות המחקר נובעת ממיקוד בחקר התנהגות היזמים כפרטים, ולא בעסק כארגון.
לפי נתוני המחקר, הכוונות באוכלוסייה הבוגרת בישראל ב-2017 להקים עסק חדש בתוך שלוש השנים הבאות עלו לרמה של 30.6%, והן ניזונות מרמת שאיפות גבוהה יותר להקמת עסקים של המגזר היהודי הוותיק ושל המגזר החרדי והערבי. זאת, למרות שנרשמה דווקא ירידה ברמת היזמות העצמאית החדשה בקרב המגזר הערבי בשנתיים האחרונות, מ-6.7% ב-2015 ל-2.7% ב-2017.
הפחד מכישלון גבוה יותר אצל גברים
במסגרת המחקר נבדק גם נושא הפחד מכשלון, אשר עלה בקרב אוכלוסיית ישראל הבוגרת (18-64) שאינה יזמית, והגיע ב-2017 ל-54.5% אצל הגברים ו-52.8% אצל הנשים. זוהי הפעם הראשונה מזה שנים שהמחקר מצביע על כך שהפחד מכישלון אצל הגברים עולה על זה של הנשים.
לפי הנתונים, רק במגזר החרדי החשש מכישלון אצל הנשים עולה ב-13% על זה של הגברים, ובמגזרים האחרים הנשים חוששות פחות מכישלון לעומת הגברים. ישראל ממוקמת במקום השלישי ב-GEM ברמת הפחד מכישלון אצל הגברים, ובמקום השביעי אצל הנשים.
בנוסף ליזמות עצמאית חדשה, במחקר נבדקה גם רמת היזמות הפנים ארגונית בישראל, המתייחסת ליזמות של עובדים המעורבים במסגרת עבודתם אצל מעסיקם במילוי תפקיד של מוביל בפיתוח רעיון עסקי או בהכנה ויישום של פעילות חדשה עבור המעסיק, כמו השקה של מוצרים או שירותים, או הקמה של חברת בת חדשה לעסק. רמת יזמות זו עלתה בישראל לרמה של 6.1% מתוך כלל האוכלוסייה ב-2017, לעומת 5.2% ב-2016.
משיתוף הפעולה של כותבי המחקר עם הפורום הכלכלי העולמי, עולה שבחלק מהמדינות המפותחות המציגות רמת יזמות עצמאית חדשה בינונית או נמוכה, מתבצעת פעילות יזמית פנים ארגונית רחבת היקף, התורמת לכלכלות המדינות האלה ואף לשיעור התעסוקה בהן.
לפי פרופ' מניפז, מדובר בתרומה שיכולה לעלות בהיקפה ובהישגיה על היזמות העצמאית המתרחשת באותן מדינות. ניתוח עומק שנעשה במסגרת המחקר, הראה כי הההשפעה על גידול בתל"ג של של יזמות פנים ארגונית בארגונים כלכליים גדולים היא חיובית, בעוד ההשפעה של יזמות חדשה על הגידול בתל"ג היא שלילית.
מניפז טוען כי אחד ההסברים לכך נעוץ בעובדה שהמשאבים המושקעים במיזמים חדשים שנכשלים או מופסקים הופכים לנטל כלכלי, בעוד חברות גדולות ומבוססות התומכות בחדשנות פורצת דרך, מתרגמות את החדשנות לתרומה כלכלית משמעותית ברמה הלאומית.
נתונים אלה לגבי הנטל הכלכלי של מיזמים חדשים שנכשלים, משמעותיים בעיקר בישראל, המדורגת במקום הרביעי בין המדינות המפותחות ברמת סגירת עסקים. רמה זו נמצאת בתחום שבין 3.15% ל-4.8% בשנים 2017-2010 ונחשבת על פי נתוני מחקר GEM לרמה גבוהה יחסית. בנוסף, רמת היזמים אשר מנהלים עסק בבעלותם שנוסד לפני 3.5 שנים ומעלה, ירדה מ- 4.7% ב-2016 ל-3.1% ב-2017.
רמת היזמות שנבדקה במחקר מתייחסת לאחוז היזמים באוכלוסייה הבוגרת, הנמצאים בשני השלבים הראשונים של הקמת העסק, שהם: שלב התהוות והקמה - בו העסק החדש לא שילם שכר מכל סוג במשך עד שלושה חודשים, ושלב העסק הצעיר - שחל בין שלושה חודשים מזמן הקמת העסק ועד שלוש וחצי שנים, בהם העסק שילם שכר או תגמולים.
המשמעות היא שעסקים רבים אינם שורדים את השלב המשמעותי בחיי העסק, בו הם משלמים שכר לעובדים ולמעשה תורמים לשוק התעסוקה.
מהם המניעים להקמת עסק חדש?
מדד IDO (Improvement Driven Opportunity) פותח על ידי GEM כדי לבחון את המניעים הדומיננטיים אצל היזמים בבחירת הקמת עסק חדש. לפי המחקר, סך היקף היזמות ממניעי כורח של קיום ופרנסה עלה ב-0.7% בשנת 2017.
השינויים המשמעותיים היו ירידה של כ-10% במניע 'הגדלת הכנסה', ולעומתו עלייה של כמעט 5% במניע 'עצמאות ואי תלות'. כותבי המחקר מסכמים כי אין ירידה אמיתית במדד השיפור המוטיבציוני של היזמים בישראל בין 2016 ל-2017, אלא רק חלוקה שונה בין מניעי יזמות מתוך בחירה.
במסגרת המחקר נערך כל שנה גם סקר הכולל 36 מומחים ישראלים, אשר התייחסו לשאלות המקיפות את עולם התוכן של תהליכי הקמת עסקים, ניהולם וביסוסם בישראל.
במסגרת זו נבדקו "תנאי הרקע היזמיים" המאפשרים את קיומה והתפתחותה של פעילות יזמית, כפי שהם נתפסים ומוערכים על ידי המומחים, ונערכה השוואה לסקרי מומחים שנערכו בכל המדינות המשתתפות במחקר.
לפי הסקר, המומחים העריכו את תחום התרבות והנורמות החברתיות בישראל כתשתית חברתית התומכת, מעודדת ומאפשרת יזמות מגוונת ודינמית, וישראל דורגה במקום הראשון מבין 54 המדינות המשתתפות ב-2017 בתחום זה. ב-2016 דורגה ישראל במקום השני מתוך 66 מדינות משתתפות.
עם זאת, ישראל דורגה נמוך בכל הקשור למדיניות ממשלתית של בירוקרטיה ומיסוי, וכך גם במדיניות ממשלתית של תמיכה ומתן עדיפויות ליזמות. עומס העלויות בשוק הישראלי נתפס כגורם מעכב ומפריע ליזמים ולעסקים החדשים העושים את ראשית דרכם בשוק. בנוסף, נושאי ההשכלה וההכשרה הראשונית ליזמות עסקית, כמו גם נושא ההשכלה והכשרה האקדמית והמקצועית ליזמות, קיבלו הערכת חסר שמחייבת תכנון ושיפור.
מחקר GEM בישראל נתמך, בין השאר, על ידי הרשות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשיה, וקרן עירא לעסקים, טכנולוגיה וחברה.
לפנייה לכתב/ת 
