לאחר צניחה של 25 מקומות במדד עשיית העסקים - בממשלה יטפלו בסביבה העסקית

"האתגר הגדול והמרכזי שאני ומשרד האוצר רואים לנגד עינינו הוא להגיע לצמיחה במשק של 5%, ואחת הדרכים להשיג זאת היא לטפל בסביבה העסקית, לצד פתרון הסרת חסמים כמו בעיות בפריון העבודה, הכשרות מקצועיות ושיפור מקומה של ישראל במדד Doing Business של הבנק העולמי", כך אמר היום (ד') שר האוצר משה כחלון בתדרוך עיתונאים להצגת מסקנות והמלצות הוועדה לשיפור הסביבה העסקית.

דו"ח Doing Business לשנת 2018 - ישראל ירדה בשני מקומות

הוועדה הבינמשרדית לשיפור הסביבה העסקית בישראל הוקמה בידי החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו. מטרת הוועדה היתה להציג המלצות להתוויית קווים מנחים והצעות למתן מענה רוחבי, כולל ומתמשך לבעיות ולחסמים הקיימים בסביבה העסקית ובממשק של משרדי הממשלה מול המגזר העסקי.

(צילום: shutterstock)

בראש הוועדה הועמד מרדכי אלישע, הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה ועד לאחרונה סגן בכיר באגף החשב הכללי באוצר. הוועדה עמלה על השגת שיפור הסביבה העסקית וקלות עשיית העסקים בישראל, בין היתר על ידי צמצום הבירוקרטיה, התייעלות ופישוט תהליכים מול הממשלה. כמו כן היא עמלה על השגת שיפור הדירוג של ישראל במדד ה-Doing Business, המדרג את קלות עשיית העסקים במדינות העולם.

חזקיהו: חשוב שלא תהיה רגולציה עודפת

לדברי חזקיהו, "מדינת ישראל הידרדרה מאז 2009 מהמקום ה-29 למקום ה-54 במדד ה-Doing Business, נכון לדירוג האחרון, שפורסם באוקטובר 2017. שיפור הצמיחה במשק, שהינו יעד מרכזי שהוצב על ידי שר האוצר עם כניסתו לתפקיד, יכול להיות מושג לדעתנו על ידי שיפור פריון העבודה. נטל בירוקרטי עודף משפיע על העסקים ומשית עלות עקיפה על המשק כולו. הוא פוגע בתחרות, מעלה את יוקר המחייה, מקטין את פריון העבודה ופוגע בצמיחה.

"אם משווים את פריון העבודה בישראל לפריון העבודה ב-OECD ובמדינות הדומות לישראל, הפער גדול והפריון בישראל נמוך מאוד. על ידי טיפול בפריון נוכל להניע את המשק קדימה".

חזקיהו הוסיף כי רגולציה הינה דבר חשוב מאוד, "אבל חשוב שלא תהיה רגולציה עודפת. משרד ראש הממשלה מטפל בהפחתת הרגולציה ואנחנו שותפים לכך. מה שלוקה הוא הציות לרגולציה. כשבאים לציית לרגולציה נערמים קשיים. כשבעל עסק בא למלא אחר הרגולציה, הוא לא יודע למה הוא נדרש ומדברים איתו בכמה שפות. זו בדיוק הביורוקרטיה. בדיוק בנקודה הזו אנחנו נטפל".

כחלון אמר בתדרוך כי "כרגע אנחנו נמצאים בגבולות ה-3% עד 4% צמיחה של המשק בשנה, אבל זה לא מספיק. היעד שלנו הוא להגדיל את הצמיחה כמה שרק אפשר והחסמים הם בעיות הפריון, הסביבה העסקית, התשתיות, מדד Doing Business וההכשרות המקצועיות. יש תכנון לטווח הארוך להשקיע מיליארדי שקלים בתשתיות בביצוע מגזר ה-PPP (שותפות ציבורית-פרטית -  Public–Private Partnership). כבר בתקציב 2018 ובתקציב 2019 אנחנו רואים השקעה בהכשרות המקצועיות, אבל זה לא מספיק, ובזה אנחנו מטפלים. היום אנחנו מתמקדים בשיפור הסביבה העסקית".

הטיפול היה מפוזר ללא תיאום - הוועדה תרכז אותו 

מצב מיקומה של ישראל במדד Doing Business לא טופל במדינה עד היום. מאז שישראל הידרדרה במדד מהמקום ה-29 ועד המקום ה-54, התקבלו 12 החלטות ממשלה, שכל אחת היתה מיועדת לטפל במיקום ישראל במדד, אך בינתיים ישראל המשיכה להידרדר בדירוג. לדברי חזקיהו, החידוש בוועדה הבינמשרדית שהוקמה הוא שלראשונה קם גוף שיתכלל את העבודה הקשה לשיפור מיקומה של ישראל במדד.

לדברי אלישע, חידוש נוסף בתפקיד הוועדה הוא התכלול של עבודת כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לשיפור הסביבה העסקית, בעוד שעד כה האחריות הזו היתה מפוזרת אצל גורמים שונים ללא תיאום ביניהם.

ממצאי הוועדה הבינמשרדית מעלים כי חסר גורם שאחראי על השיח בין מדינת ישראל לבנק העולמי, המפרסם את מדד Doing Business. כמו כן נמצא כי חסר גורם שמתכלל ומתאם מול משרדי הממשלה את הטיפול בשיפור תהליכי הרגולציה שנמדדים במדד. בנוסף נמצא כי אין תיאום בין משרדי הממשלה בתהליכי הרגולציה על העסקים.

הוועדה הזכירה בממצאיה כי בחלק מהמדדים המופיעים בדירוג Doing Business כללה הרגולציה על עסקים בישראל מספר גבוה יותר של תהליכים - ביחס למדינות אחרות, אשר גם נמשכים זמן רב יותר. ממצא נוסף של הוועדה הוא חוסר אחידות ביכולות טכנולוגיה ודיגיטציה ברגולציה ובאופן הנגשת השירותים והמידע.

ממצאים נוספים מתייחסים להיעדר תרבות ארגונית שרואה את המגזר העסקי כ"לקוח", היעדר מודעות מספקת לעלות הכלכלית של הביורוקרטיה והשפעתה על העסקים, היעדר מדידה שיטתית וניתוח נתונים עדכני בדבר השפעת פעולות הממשלה על המשק, והיעדר כתובת אחת לטיפול וריכוז פניות ובעיות שעולות מהעסקים.

במקביל מצאה הוועדה טעויות מדידה שעשה הבנק העולמי במדד, והיא העלתה מספר השגות לגבי המדידות שבוצעו. עוד מצאה הוועדה כי רפורמות שבוצעו בממשלה לשיפור הרגולציה לא באו לידי ביטוי במדד Doing Business.

הוועדה החליטה כי בטווח הקצר ישוקפו לבנק העולמי הפעולות והרפורמות שבוצעו בשנים האחרונות והשפעתן על המדד. כן הוחלט בטווח הקצר לפעול לשיפור הטעויות שנמצאו. לטווח הארוך החליטה הוועדה להקים גוף שיעבוד באופן שוטף ויומיומי לתכלל בישראל את נושא מדד Doing Business.

הוועדה המליצה כי יוקם גורם מתכלל של הממשלה בתחום שיפור הסביבה העסקית. כן ממליצה הוועדה להקים "ממשלה מקוונת לעסקים" - פורטל להנגשת מידע ושירותים, להקים One Stop Shop פיזי שיספק לעסקים במקום אחד את כל המענה הרגולטורי, ולהקים צוות מנכ"לים של משרדי ממשלה במטרה להנהיג מדיניות אחידה לסדרי עדיפויות ביצירת סביבה עסקית מתקדמת בראייה כלכלית, עסקית וכלל משקית.

לצוות המנכ"לים שיוקם תהיה תוכנית עבודה רב-שנתית לשיפור הסביבה העסקית בהתאם לסדרי עדיפויות והמדיניות שנקבעה, והוא יכריע בסוגיות וחסמים במסגרת יישום תוכניות העבודה. הצוות יקבע מנגנוני מדידה על השפעת פעילות הממשלה על המשק והוא יקדם המלצות בתחום המסים והרכש הממשלתי.

יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש מסר בתגובה: "הודעה זו מהווה התפתחות חשובה למיגור האווירה האנטי עסקית שאנו סובלים ממנה במדינה, וההכרה כי התפתחות המגזר העסקי היא הגורם החשוב ביותר בקידום הרווחה הכלכלית בישראל. אולם, אם רוצים לשנות את המצב מקצה לקצה, חברי הוועדה חייבים לפעול בשיתוף פעולה הדוק והידברות שוטפת עם המגזר העסקי בישראל. המגזר העסקי, הכולל את התעשיינים, היבואנים, אנשי מסחר ונותני השירותים, יודע בדיוק, יותר מכל אחד אחר, מהם החסמים בהם נתקלים כשרוצים לעשות עסקים בישראל, ואיך ניתן לפתור חסמים אלו. לכן נשמח לקחת חלק בישיבות הוועדה בנושא, ולעזור בהתוויית המדיניות והצעדים הקונקרטיים שיש לנקוט".