בלי טלפונים בבתי ספר? "מלחמה מתמדת מול התלמידים"
גורמי חינוך בארץ ספקנים לגבי הסיכוי לאמץ את החוק הצרפתי האוסר על תלמידים להגיע עם טלפונים ניידים: "יש קושי באכיפה, ובגלל המצב הביטחוני הורים רוצים לדעת מה קורה עם הילדים". תלמיד י"ב שהתעמת בנושא עם הורה באולפן ynet אמר: "היית מצליח להסתדר שעתיים בלי נייד?"
סלולרי בבית הספר? עימות בין תלמיד להורה (צילום: אלי סגל, עידו ארז)
בשבוע שעבר אושר בצרפת חוק שאוסר על תלמידים שטרם הגיעו לגיל תיכון להשתמש בטלפונים סלולריים בבתי ספר ציבוריים. בישראל, לעומת זאת, להוציא איסור בזמן שיעורים ובחינות, ההחלטה על איסור גורף של הבאת המכשירים לבתי הספר נתונה בעיקר בידיהם של המנהלים. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך מאפריל 2015, הנהלת בית הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות. בחוזר מצוין רק ש"מומלץ להימנע מהבאת מכשירים ניידים לבית הספר".
החוזר קובע ש"ככלל, יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי ואין להציבו על השולחן בכיתה". כלומר, השימוש בזמן השיעורים והבחינות אסור, אך ההגעה לבית הספר עם המכשיר – נתונה להחלטת בית הספר. בחוזר ישנה גם התייחסות לטווח התגובות במקרה של שימוש במכשירים הניידים בניגוד לנהלים: שיחת בירור, יידוע והזמנת ההורים, הפקדת המכשיר במזכירות בית הספר ואפילו כתיבת עבודה בנושא.
באשר לעובדי ההוראה, חוזר מנכ"ל מאפריל 2017 מדגיש שבמהלך שעות ההוראה נאסר עליהם לעשות כל שימוש פרטי במכשירים הניידים.
אבל מנהלי בתי הספר מודים שהמציאות בשטח מורכבת. "בתי הספר במלחמה מתמדת מול התלמידים בעניין הסמארטפונים, זה כאב ראש רציני", אומר יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר, מנשה לוי. "יש קושי גדול מאוד באכיפה וביישום חוזר המנכ"ל. בארץ, אם יעלה חוק דומה לזה הצרפתי, זו תהיה גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה".
במקום לאסור באופן גורף על השימוש במכשירים, לוי מציע דווקא לעשות בהם שימוש חינוכי: "אני מציע לשלב את המכשירים הללו כאמצעי קשר ללמידה פדגוגית. לא נראה לי שהצעת חוק כמו בצרפת תעבור כאן, לא מבחינת ההורים ולא מבחינת הציבור. אנחנו יותר מידי מחוברים לטלפון, ויהיו פה בעיות גמילה קשות מאוד. אני מציע לרתום את הכוח שיש למכשירים לשירות הפדגוגיה".
"במקום לדבר בהפסקות, עסוקים בנייד"(צילום: shutterstock)
קמינסקי מספר כי בהמשך להנחיות בחוזר המנכ"ל, שבמסגרתן רשאים בתי הספר לאסור באופן גורף על הגעה אליהן עם המכשירים הנידיים, בפועל בישראל בוחרים מעט מאוד לעשות זאת: "יש בתי ספר שאוסרים על טלפונים ניידים לחלוטין, אבל מדובר על אחוזים בודדים בלבד. יש גם בתי ספר שמבקשים להפקיד את המכשירים בקופסה במהלך יום הלימודים".
באולפן ynet נערך עימות בנושא: דורון כהן-נצר, הורה שמתנגד להכנסת טלפונים לבתי ספר, שוחח עם אדר גיציס, תלמיד י"ב וחבר במועצת התלמידים הארצית.
כהן-נצר: "אולי לא צריך אולי ללכת לקיצוניות כמו בצרפת, אבל אני כן חושב שלטלפונים הסלולריים אין מקום בבית הספר. אנחנו בבית הספר הדרור תל"י במבשרת ציון הגענו למודל שמוציא את טלפונים מהכיתות".
גיציס: "אני אוהב את הקידמה, אני אוהב לחשוב על חדשנות, לחשוב איך מתקדמים קדימה, לא חוזרים אחורה. אנחנו לא יכולים לעצור את הדרך שהעתיד לוקח אותנו אליה. במקום שנתעסק באיך לעצור את הקידמה, צריך לקחת את זה למקום אחר, לחשוב איך לנתב את הסמארטפון, שנראה מאוד מזיק ומפחיד, למקום חיובי. זה כלי מטורף ללמידה".
כהן-נצר: "גם אני בעד קידמה. אני לא חושב שאנחנו צריכים ללכת אחורה. אבל אני כן חושב שלפחות שש שעות, חצי יום, שבו התלמידים נמצאים בבית הספר, הם יכולים להניח את הטלפונים בצד, לנצל את ההפסקות, לשחק אחד עם השני, לאינטראקציה אחד עם השני. ראיתי סיטואציות של ילדים בתוך ההפסקה. כולם מול המסכים ואפילו לא מתקשרים אחד עם השני".
גיציס: "מהצד שני אני רוצה לראות אותך בלי הפלאפון שלך, לא לאורך יום עבודה שלם, אלא לשעתיים. עוזב אותו בצד, תניח אותו באיזה ארון. אתה מאמין שתוכל לשרוד?".
כהן-נצר: "יהיה לי קשה. גם לתוך ישיבות אני לוקח את הטלפון הסלולרי שלי".
פורסם לראשונה 13/06/2018 21:55
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
אילוסטרציה: Shutterstock
מומלצים
