ההצגה נמשכת: כשדייסון פוגש את הולוויי
ה-MVP של הפיינל-פור אשתקד מול הרכז הכי יציב בליגה, בעל הבית של הפועל ירושלים נגד האקס פקטור של הפועל חולון. הערב (21:00) בחצי גמר השני: שני השחקנים הנהדרים נפגשים ראש בראש
הפועל חולון והפועל ירושלים יפגשו הערב (21:00) בחצי הגמר השני של פיינל פור 2018. ארבע פעמים הן שיחקו אחת נגד השנייה, האלופה רשמה סוויפ בליגה, אבל חולון ניצחה כשזה באמת היה חשוב - בחצי גמר גביע המדינה.
שתי הקבוצות עברו עונה ארוכה ומטלטלת, כל אחת מסיבותיה. ירושלים החליפה שני מאמנים, הודחה מהיורוקאפ בשלב מוקדם ונראתה רע לאורך חלקים רבים של העונה. חולון שיחקה מצוין עד האגרוף המפורסם של גלן רייס לפניו של גיא פניני.
שני שחקנים שהיו די יציבים לאורך רוב העונה בכל הבלגן שהיה בשתי הקבוצות הם ללא ספק ג'רום דייסון, המניה הבטוחה של עודד קטש, וטו הולוויי, האיש של דן שמיר על הפרקט.
ג'רום דייסון
מספרים: 16.8 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-3 אסיסטים
העונה שעברה עליו: דווקא אחרי שנבחר ל-MVP של הפיינל פור, דייסון לא הסתדר בתחילת 2017/18 עם מאמנה החדש של ירושלים, פוטיס קציקאריס. האמריקני אף פנה להנהלה בדרישה שתחליף את היווני, וזה גם מה שקרה בסופו של דבר. אצל מודי מאור דייסון היה הכוכב, אבל כשקטש הגיע השניים לא שידרו על אותו הגל וקשה היה לפספס את הפרצופים שהגארד עשה. בסופו של דבר שני הצדדים התגמשו, ודייסון חזר לעמדת הכוכב. בתקופה האחרונה הוא אף משחק באותה אינטנסיביות ויכולת כפי ששיחק בפיינל פור הקודם.
יתרונות: נותן 100 אחוז בכל זמן נתון על הפרקט, לוקח אחריות, מהיר, יכול לסדר לעצמו מצבי קליעה.
חסרונות: המון אגו, לפעמים מכריח זריקות, למרות שהקליעה שלו לא יציבה.
משהו פיקנטי: ב-2016 כששיחק בטורינו, דייסון היה מעורב בקטטה מחוץ למועדון וספג מכה בראשו. הגארד אף היה בסכנת חיים. בעקבות האירוע, חוש הריח ובעיקר הטעם של דייסון נפגע. מאז הוא אוכל בעיקר עוף מטוגן שאת טעמו הוא כן יכול לחוש, והוא הכי אוהב סוכריות גומי אותן הוא אוכל בתדירות גבוהה גם באימונים.
העתיד: הכל תלוי באיך שהעונה הזו תסתיים. במידה והפועל ירושלים לא תשיג את האליפות נראה כי האדומים יבצעו חריש עמוק במצבת הזרים. כמו כן, שכרו של דייסון (350 אלף דולר), יכול לגרום לקבוצה לוותר על שירותיו.
טו הולוויי
מספרים: 14.7 נקודות, 3.8 אסיסטים, 2.5 ריבאונדים ו-1.4 חטיפות.
העונה שעברה עליו: הולוויי הגיע באמצע 2016/17 לחולון במקומו של קאליף וואייט שנפצע, ומהר מאוד הפך לשחקן מפתח. את העונה הנוכחית פתח מצוין, אבל נפצע במחזור החמישי בשריר הירך האחורי וחזר למגרשים אחרי חודשיים. בכל הבלגן שהיה סביב חולון לאורך 2017/18, הרכז בן ה-28 היה אי של יציבות. במשחק החמישי ברבע גמר הפלייאוף נגד אילת הוא להט עם 22 נקודות (9 מ-9 מקו העונשין), והיה מהגורמים המרכזיים בהעפלה של חולון לפיינל פור לראשונה מזה שש שנים.
יתרונות: יציב, קליעה טובה מחוץ לקשת, מנהל משחק איכותי.
חסרונות: עושה הכל טוב אבל לא מדהים, לא אתלט גדול, קטן בגודל.
משהו פיקנטי: שמו המקורי הוא טרל, אבל ב-2010 החליט להוסיף לעצמו בתעודת הזהות את השם "טו" וביקש מחבריו שכך יקראו לו: "מגיל ארבע הכינוי של בבית היה 'טו-טו', אז החלטתי להוסיף אותו עם קיצור קטן", אמר בעבר בריאיון.
העתיד: דן שמיר אוהב אותו מאוד וכשהוא על הפרקט אפשר לראות את הכימיה ביניהם. הולוויי מגדיר את שמיר בשיחות סגורות כ"מאמן הטוב ביותר שאימן אותי באירופה". בחולון מתכננים להביא בעונה הבאה בחזרה את קאליף וואייט, אבל לא נראה שזה יפגע במקומו של הולוויי, שכן שמיר אוהב שיש לו הרבה גארדים בסגל (העונה יש לו חמישה בחולון).
לפנייה לכתב/ת 
