נדחתה עתירה להשמיד קנאביס
חברת "אילן ביוקלצ'ר" למוצרי קנאביס טענה לאפליה, ודרשה שמשרד הבריאות ישמיד תוצרת של 10 מתחרות שלה. אבל בית המשפט חשב אחרת
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה
לאחרונה עתירה שהגישה חברת "אילן ביוקלצ'ר" למוצרי קנאביס רפואי, שבמסגרתה טענה לאפליה ביחס למתחרות שלה, ודרשה להשמיד תוצרת שלהן. השופט ארנון דראל קבע שמשרד הבריאות פעל כדין ולא מדובר באפליה אלא תקן שונה המפריד בין חברות ותיקות לחדשות.
אלא שלאחר שהשמידה את הקנאביס היא גילתה שהיחידה לא הוציאה הנחיה דומה לחברות מתחרות. אלה, לטענתה, הורשו להמשיך ולשווק את מוצריהן מבלי שנבדק שהמקור הגנטי של הצמחים שבבסיס המוצרים חוקי ועומד בתקן. "אילן ביוקלצ'ר" טענה שהחלטת משרד הבריאות הפלתה אותה לרעה והעניקה למתחרות יתרון עצום שגרם לה נזק ישיר ומיידי. לטענתה, עד שתצליח להשלים תהליך ייצור חדש יתמלא השוק במוצריהן של המתחרות שכבר משווקות אותם בבתי המרקחת.
העותרת, חברה שעוסקת במחקר ופיתוח חקלאי, נכנסה לתחום הקנאביס הרפואי ב-2015 ולפני כשנתיים היא ייבאה ענפים מארה"ב לצורך ריבוי וגידול בארץ. בתחילת השנה היא נאלצה להשמיד את הקנאביס הרפואי שייצרה מאותם ענפים על פי הנחיה של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. זאת לאחר שלא הצליחה לקבל ולהציג "אישור ייצוא" מארה"ב המלמד על איכות המקור הגנטי של הצמחים. ההנחיה יצאה בעקבות מתווה שנקבע בהחלטת ממשלה מ-2016 והחיל תקנים חדשים של בקרת איכות על מגדלי ויצרני קנאביס.
אישום
נתפס עם סם ולא ייכלא – למרות עונש על תנאי
עו"ד שלומי הלברשטט
בן 29 ממזרח ירושלים הודה בשלושה מקרים של אחזקת חשיש ושימוש בו. השופט אביטל חן התחשב במצבו הרפואי ובחר לא לשלוח אותו לכלא
היא ביקשה מבית המשפט להורות להשמיד מוצרים וגידולים של המתחרות שאינם עומדים במתווה החדש ולהנחות את משרד הבריאות "לפעול בצורה שוויונית כלפי כל הגורמים העוסקים בתחום הקנאביס הרפואי בישראל".
משרד הבריאות טען מנגד שבבסיס העתירה סכסוך מסחרי ורצון של החברה להשיג יתרון כלכלי על מתחרותיה או לפגוע בהן פגיעה קשה ללא הצדקה. הוא הבהיר כי למשיבות רישיונות קיימים לגידול או ייצור מוצרי קנאביס רפואי והן פועלות זה כמה שנים על סמך גנטיקה שהייתה קיימת ברשותן ממקורות שונים ומגוונים. לדבריו, בהחלטת הממשלה נקבעו הוראות מעבר כך שהתקן החדש לא חל עדיין על חברות ותיקות בתקופת הביניים שצפויה להסתיים רק באמצע 2019.
שאר החברות הצטרפו לדברים וטענו שמדובר בעתירה מופרכת שבבסיסה מניעים נסתרים, וכי הן רשאיות לייצר ולגדל קנאביס רפואי עד לתום תקופת הרישיונות שבידיהן.
ואכן, השופט ארנון דראל דחה את העתירה והבהיר שבהחלטת הממשלה מ-2016 נקבע מתווה למתן רישיונות פרטניים לכל פעולה בצמח הקנאביס. המתווה קובע הוראות תקינה ופיקוח ולפיו כל אחת מהחוליות בשרשרת הגידול והשיווק נדרשת לעמוד באמות מידה ראויות כדי להבטיח סטנדרט איכות ובטיחות.
בהחלטה צוין שהיא תחול מידית על מבקשי רישיונות חדשים, אך ביחס ליצרנים קיימים תהיה תקופת מעבר שבה הם יוכלו להמשיך ולפעול על פי הרישיונות הקיימים ולבצע בהדרגה התאמה של פעילותם לתקנים החדשים.
בכך קיבל השופט דראל את עמדת המשיבים וקבע כי לא מדובר באפליה אלא בהבחנה מותרת בין חברה חדשה לחברות ותיקות. בנסיבות אלה הוא קבע שאין יסוד להשמדת הצמחים והמוצרים שגודלו ויוצרו על ידי המשיבות. העותרת חויבה בהוצאות בהיקף כולל של 195,500 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העותרת: עו"ד תומר רייף, עו"ד תום אפלשטיין
- ב"כ משרד הבריאות: עו"ד אחוה ברמן, פרקליטות מחוז ירושלים
- ב"כ המשיבה 10 "קנאבליס" בע"מ: עו"ד אמיר קוזקוב ממשרד עוה"ד חייק-קוזקוב
- ב"כ המשיבות 2-6 ו-8.9: עוה"ד רועי בלכר, מוהנד נאסר, שיר נידם
- ב"כ המשיבה 7: עוה"ד עופר שפירא, טל פרג׳וון
- ב"כ המשיבה 11: עוה"ד בנימין ברץ, אמיר ויזר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
