ליצמן לא מאיים: העיתונות החרדית על חוק הגיוס

מחאה נגד גיוס חרדים. ארכיון(צילום: יואב דודקוביץ')

ביום שאחרי פרסום המלצות הוועדה לגיבוש חוק הגיוס ממשיכים הפוליטיקאים החרדים לשמור הבוקר (ג') על עמימות בכל הנוגע ליחסם למתווה. האם יקבלו אותו כפי שהוא? האם יציעו משא ומתן לתיקונו? או שמא הפערים גדולים כל כך עד שאין מנוס ממשבר קואליציוני? בש"ס וביהדות התורה מסרבים לצאת בהצהרות מחייבות, ורק מבהירים שההכרעה בעניין היא בידי הרבנים וכי בכל מקרה לא יסכימו לפגיעה בלומדי התורה. אולם הצצה לביטאונים הרשמיים של המפלגות, שהם מעין ססמוגרף לעמדות הפוליטיקאים, מלמדת קצת יותר לאן הרוח נושבת.

בעיתון "המודיע", המזוהה עם יו"ר יהדות התורה סגן השר יעקב ליצמן, נכתב שהסיעה לא תיתן יד לכל שינוי במעמד בני הישיבות ביחס למצב כיום. "כל מי שחפץ בלימוד תורה יוכל לעשות זאת ללא כל הפרעה", הודגש. המשמעות היא שהחרדים יסכימו לחוק רק אם ישתכנעו שהמכסות והיעדים לא יוציאו אפילו תלמיד אחד מבית המדרש, ושהטלת סנקציות כלכליות בעתיד על מוסדות שלא יעודדו גיוס היא תחריש תיאורטי בלבד.

ליצמן לא ממהר לשבור את הכלים מול ראש הממשלה ואינו מאיים בפירוק הקואליציה כפי שעשה לפני שלושה חודשים. כותרת מאמר הדעה ב"המודיע" נגד כל כניסה למשא ומתן לא עסקה במגעים לחוק גיוס מוסכם אלא רק בהצעה להידבר עם חמאס לשחרור הלחץ ההומניטארי ברצועת עזה. לפיכך יכול נתניהו לנשום לרווחה ולהתמקד בחקירות המשטרה.

לוחמני יותר היה סגן השר מאיר פרוש, שהכריז בעיתונו "המבשר": "אסור להסכים עם חוק ששולל את הסמכות למתן דיחוי לכל מספר של בני ישיבות". הוא הלין על כך שההצעה הוכנה ללא מעורבות של הנציגות החרדית ולא מאפשרת לשר "לעקוף" ולפטור לומדי תורה משירות גם ללא עמידה ביעדים – וזאת בניגוד להסכמים הקואליציוניים.

הכותרת "מתייצבים" ב"המבשר" לא הייתה כצפוי קריאה לחרדים להגיע לצו ראשון בבקו"ם, אלא רק לתרום למוסדות תודה במסגרת קמפיין מימון ההמונים של חסידות צאנז. בנושא הגיוס הובהר: "היהדות הנאמנה תעמוד בכל התוקף כי כל מי שתורתו אומנותו יקבל דיחוי כפי שהיה עד היום", ובכל מקרה המתווה יובא להכרעת "מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט"א".

גם ב"יתד נאמן" הליטאי, הכותרת "הזדמנות אחרונה" לא עסקה בפקיעת חוק הגיוס בספטמבר הקרוב, אלא במגבית "הכנסת כלה" של ארגון הצדקה "קופת העיר" למען 40 חתנים יתומים שנישאים בזמן הקרוב. בסוגיית השוויון בנטל אימץ העיתון את המסר האחיד של החרדים – לא לשינוי המצב הקיים, כן להכרעת מועצת גדולי התורה.

כתב "יתד", יוסף טיקוצ'ינסקי, הוסיף כי במפלגות החרדיות "הביעו כאב על כך שלמרות כל הדיונים שהתקיימו בנושא, עדיין אין הבנה והכרה מצד הרשויות בערך העליון של לימוד התורה בידי תלמידי הישיבות".

מי שסימן קו הגנה נוסף של החרדים הוא הפרשן הצבאי הוותיק של "המודיע", ישראל קצובר, המפרסם טורים תחת שם העט א' פאר. במקום להתמודד עם הדרישה לשוויון בנטל, הוא פנה לטיעונים אחרים, וכתב: "צה"ל אינו זקוק לעוד חיילים בשורותיו, ובוודאי לא לכאלו שאין להם מוטיבציה לשרת, שלא יתגייסו ושאם יגויסו בכוח הצבא יהיה הראשון לבקש מן הדרג המדיני להיפטר מהם".

קצובר קושר בין גיוס החרדים לאי-קידומו של תא"ל עופר וינטר למפקד אוגדה בסבב המינויים שעליו הכריז אתמול הרמטכ"ל. "התברר, כצפוי, שהראו לבכיר הלוחמים הדתיים לאומיים את הדלת. הוא לא שובץ, ובמילים אחרות גורש מן הצבא", כתב, "וינטר 'חטא' בכך שבעת צאתו לקרב במבצע צוק איתן הוא כינס את כל לוחמיו ונשא איתם תפילה להקב"ה שיצליח דרכם.

"אתם לא מסוגלים לדאוג לחיילים הדתיים-לאומיים, אז איך תדאגו לחרדים? לצבא יש מספיק כוח אדם והוא מנסה בשנים האחרונות להיפטר מאלפי משרתים". לדבריו, בכירים בצבא מודים בשיחות סגורות ש"כל סיפור גיוסם של שומרי התורה והמצוות נבנה על לחצים פוליטיים ואישיים של גורמים אנטי דתיים" והמאבק בנושא זה "נערך על גבו של צה"ל".

לסיכום האשים קצובר כי "במקום להתעסק במה שצריך, מערכת הביטחון מתגייסת לצד רודפי הדת והדתיים", והציע לצבא להתמקד באתגרים החשובים באמת של מדינת ישראל, כמו איומי איראן, חמאס וחיזבאללה, המצב הפוליטי בירדן ותגבור כוחות הצבא המצרי בסיני.