הודו לבר אילן

בזמן שראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, עשה היסטוריה כשהגיע עם הפמליה שלו לביקור בישראל בחודש יולי אשתקד - נחתה פה במקביל משלחת מסוג אחר.

היו אלה 25 סטודנטים לתארים מתקדמים מארצות המזרח הרחוק, שעשו את כל הדרך מהודו ומסין על מנת ללמוד דווקא פה בישראל. מדובר בקורס קיץ ייחודי, שמפעילה רק אוניברסיטת בר אילן, והוא מתבצע במימון של שתי הממשלות: ישראל והודו.

כור היתוך. סטודנטים הודים וסינים עם הצוות המקומי בפקולטה להנדסה (צילום: יח"צ דג הזהב)

אחד האנשים שעומדים מאחורי הפרויקט החשוב הזה הוא פרופסור דרור פיקסלר, ראש המכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים, ומרצה בכיר בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן.

מה הרציונל שעומד מאחורי הפרויקט הזה?

פרופסור פיקסלר: "רצינו להביא הנה את הסטודנטים הזרים המצוינים ביותר, מתוך שאיפה שימשיכו אחר כך ללמוד ולחקור פה אצלנו".

מי עוד שותפים לרעיון?

"ד"ר דניאלה גורביץ - ראש מערך אסיה באוניברסיטת בר אילן, ואנשי המנהלת של הפקולטה להנדסה". פרופ' פיקסלר מסביר כי בפועל, זו השנה השנייה ברציפות שפרויקט הסטודנטים הזרים מחו"ל מתקיים באוניברסיטה, והמטרה הסופית שלו היא שהפקולטה להנדסה של בר אילן, תהפוך בסופו של דבר לפקולטה בינלאומית שיגיעו אליה מכל רחבי העולם.

פרופ' דרור פיקסלר(צילום: יח"צ דג הזהב)

מה מלמדים אותם במסגרת קורס הקיץ הזה?

"זהו חודש לימודים אינטנסיבי של ננו-פוטוניקה: מחקרים וטכנולוגיות, המשתייכים למגוון נושאים בתחומי המדעים וההנדסה. מדובר בקורס ייחודי אשר מתנהל בשפה האנגלית עם שקפים מובנים, והוא מצולם ומתועד כדי לאפשר לסטודנטים לחזור ולשמוע את החומר הנלמד במהלך ההרצאות.

הקורס כולל ארבעה ימים עיוניים - המועברים, בין היתר, גם על-ידי פרופסר זאב זלבסקי, הנחשב למומחה עולמי בתחומו.

כמו כן, יומיים של מחקר פרקטי במעבדה - במהלכם הסטודנטים הזרים מפוזרים בין המעבדות השונות בפקולטה להנדסה, כאשר כל אחד ואחת מהם נחנך על-ידי סטודנט ישראלי לתארים מתקדמים מבר אילן. מה שמועיל ומטיב לשני הצדדים.

ויום בונוס - טיול כייפי להכרת הארץ, אחת לשבוע, כל פעם באזור אחר".

שופינג בתל-אביב

במסגרת ימי הטיול, הסטודנטים ההודים והסינים שהגיעו בשנה שעברה, הספיקו לחרוש את ישראל לאורכה ולרוחבה. בין היתר, הם כבר ביקרו בירושלים - שם ערכו להם סיור בכנסת וקינחו בעיר העתיקה, בכותל ובמגדל דוד. ביום אחר, הם טיילו בקיבוץ יגור וקיבלו שיעור על הרעיון הקיבוצי. בכפר דליית אל כרמל הם למדו על המיעוט האתני הדרוזי. משם הם קפצו לבקר בגנים הבהאים בחיפה. בהמשך, הם ירדו לדרום כדי ללמוד על החקלאות מדברית בנגב, הם ביקרו גם בגן הלאומי קבר בן-גוריון ברמת עבדת, קינחו בטבילה בים ביפו ואפילו נשאר להם זמן לעשות שופינג בעיר ללא הפסקה: תל אביב.

"אנחנו ממש יצאנו מגדרנו כדי שהם יצליחו פה בלימודים והם נהנו מאוד", מסכם פרופ' פיקסלר את החוויה. "קיבלנו מהמשתתפים בקורס פידבקים מעולים. לרובם זו הייתה הפעם הראשונה שהם יצאו בכלל לחו"ל".

היו גם כאלה שביקשו להישאר וללמוד בישראל?

"כמה וכמה סטודנטים הכריזו על רצונם להישאר פה ללימודים מתקדמים – ושניים מהם אכן נשארו: מהקורס של השנה הראשונה נשאר סטודנט סיני לדוקטורט, ואחרי הקורס של השנה השנייה, נשאר סטודנט הודי לפוסט דוקטורט".

מה מבחינתך נחשב להישג של הפרויקט הזה?

"מבחינתי, ההצלחה הגדולה ביותר היא שהסטודנטים חוזרים לארצות מוצאם ומספרים עלינו לקולגות שלהם. כך הסטודנטים הטובים ביותר ירצו להגיע פה".

יש כבר מועמדים שנרשמו לקורס הבא?

"לקורס של הקיץ הקרוב נרשמו והתקבלו כבר 25 סטודנטים, ואחת מהן כבר הגישה בקשה למלגת נשיא במטרה להישאר פה לתואר שלישי".

פוסט דוקטורנטית הודית

מבחינת יוזמי הפרויקט, הסימן המובהק לכך שמדובר בהצלחתו, הם עשרה סטודנטים מהודו ומסין, שהגיעו ללמוד ביוזמתם באוניברסיטת בר אילן - בלי קשר לקורס הקיץ, לאחר ששמעו על הפרויקט מחבריהם שהשתתפו בקורס.

אחת מהם היא רוצ'ירה צ'אקראבורטי, בת 32, שהגיעה לפני כשנה וחצי היישר מקליאני, המרוחקת כ-60 ק"מ מכלכותה, בירת מדינת בנגל המערבית.

רוצ'ירה צ'אקראבורטי (צילום: יח"צ דג הזהב)

עבור צ'אקראבורטי, הבחירה בקריירה מדעית הייתה יחסית קלה. "לכל המשפחה שלי יש רקע מדעי", היא מספרת. "אמא שלי למדה כימיה אורגנית והיא עובדת כמורה בבית ספר. אבא שלי למד מדעי החקלאות, והיום הוא מנהל בנק".

כבר בביה"ס התיכון צ'אקראבורטי בחרה להרחיב את לימודי המתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. משם המשיכה לתואר ראשון בכימיה ולתואר שני ושלישי בביוכימיה באוניברסיטה של עיר מגוריה. במהלך לימודיה זכתה צ'אקראבורטי במלגת הצטיינות ממשרד הטכנולוגיה והמדע של ממשלת הודו.

לאחר סיום התואר השלישי, החלה לבחון אפשרויות לפוסט דוקטורט מחוץ להודו. המלצות של מספר חברים, שעבדו ולמדו בישראל, הניעו אותה לבחון פה אפשרויות. היא החלה לחפש משרות פוסט-דוקטורט בננו-טכנולוגיה, בתחומים הקשורים להתמחות שלה בדוקטורט, וכך הגיעה לאתר האינטרנט של המכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים של בר אילן, ומשם – לפרופ' דרור פיקסלר, שבדיוק פרסם משרה לפוסט דוקטורט. צ'אקראבורטי התלהבה והחליטה לנסות את מזלה בקבלת המשרה.

ממה בדיוק התלהבת?

"זה היה תחום מחקר שונה לגמרי מהתחום עליו עבדתי בדוקטורט, אבל זה נשמע לי מעניין והדרישות התאימו בחלקן לניסיון המחקרי שלי, ולכן החלטתי לנסות, ולמזלי הרב גם התקבלתי".

מה המסר שלך לסטודנטיות מארצך שרוצות להתקדם בתחום?

"בהודו הנשים מתקבלות היטב בקרב הקהילה המחקרית והמדעית. הממשלה שלנו מעודדת נשים שרוצות להיכנס לתחום ומעניקה להם מלגות ומענקים. יחד עם זאת, אף על פי שאנחנו מתקדמים מהר - רוב הנשים צריכות להיאבק כדי להגיע למקומות בהם אני נמצאת היום".

"לא לכולן יש את המזל שלי, שבורכתי במשפחה ובבעל תומכים. אני רוצה למסור לכל הנשים הצעירות, במדינתי ובכלל, שיאמינו בעצמן ויילכו אחר החלום שלהן. רק לכן יש את הכוח לשנות את העולם שסביבכן".