יוצרת "על הספקטרום": "אחי שאל אותי, למה אני אוטיסט ואת לא?"
ב"על הספקטרום" דנה אידיסיס מציגה אנשים עם אוטיזם כמו שהטלוויזיה אף פעם לא עשתה: עם הרבה הומור, כאב וגם מיניות. היא מכירה את זה מהבית, מהרגעים שבהם דחו את גיא, אחיה הקטן, משיעור שחייה בבריכה, הגיבו אליו מתוך פחד או פגעו בו ברוע לב. הריאיון המלא ב"7 לילות"
יוצרת הסדרה "על הספקטרום" דנה אידיסיס, עושה בה משהו שטרם נראה בטלוויזיה בישראל. היא מציגה אנשים עם אוטיזם בלי רבע פילטר. הם חושבים על סקס, הם יכולים להיות מרושעים לסביבה, יש להם חלומות גדולים. בקיצור, אידיסיס ברחה מהפוליטיקלי קורקט כדי להראות לצופים משהו אמיתי.
זה התאפשר בין השאר בזכות גיא, אחיה הקטן, בחור עם אוטיזם. היא הייתה בת 13 כשנולד. "הרבה פעמים החוויה המיידית היא שאתה מפריע", היא מספרת בריאיון ל"7 לילות", "לא לכל האנשים, אבל כן, זה מפריע. נסענו לחוג בריכה ואבא אמר במשך כל הנסיעה: 'רק שייתנו לו להשתתף'. לא הבנתי את זה, אבל בסוף הוא צדק. הגענו, גיא לא עשה שום דבר רע, שחה סביר - אבל המדריך מיד אמר, 'צריך ללכת לתרפיה'. זה תמיד משהו 'בתרפיה', 'בעיסוק', 'אמנות בעיסוק'. תמיד אתה נשלח למקום אחר.
"היו עוד הרבה מצבים טיפוסיים, מבטים, הערות", היא אומרת, "'למה הוא מתנהג ככה?' 'זה מרעיש'. סיטואציות שמבוססות על חוסר הבנה ופחד, או סתם רוע לב וטיפשות, שממילא לא חסרים. ומצד שני, רגעים קטנים של חסד. אני הולכת עם גיא למכולת, הוא מבקש משהו, והמוכר הנחמד עוזר לו מאוד, וזה: 'יש, איזה בנאדם מהמם!'"
אידיסיס הייתה קרובה לגיא מן ההתחלה. "תמיד להיות הגב שלו. הוא איתי. הוא נוכח בחיים שלי, תמיד, מול אנשים וכל העולם, חברות שלי, הכל בחוץ, ואם יש לי חבר חדש הוא יכיר אותו יום אחרי. ומבחינתי, מי שלא בא לו טוב ולא משתף פעולה – שילך. מצד אחד יש הצורך, ממקום של אחות גדולה, לגונן עליו. ומצד שני, אתם לא מבינים אותו טוב, כמו שאני מבינה אותו. אני יכולה להעביר לכם טוב יותר את העולם שלו, ולהפך".
את "על הספקטרום" של yes, יצרה יחד עם הבמאי יובל שפרמן. היא מבוססת על החוויה האישית שלה, ועל אלה של דיירי בית אקשטיין - דירות משולבות בקהילה: רון־רון (ניב מג'ר), בעל אספרגר, אובססיבי לקניות בערוץ הקניות ובעל חרדה חברתית; זוהר (נעמי לבוב), שמצליחה להשתלב לא רע, אפילו עובדת בארומה, ונורא מחפשת אהבה; ועמית (בן יוסיפוביץ'), שעדיין מנסה להבין איך העולם הזה עובד, בתמימות ילדותית אינסופית.
מה היו תגובות הצופים שהם על הספקטרום?
"היו המון שנהנו, 'מצאתי את עצמי בהרבה מצבים'. והיו הרבה שאמרו, 'אנחנו יותר מוצלחים, בתפקוד יותר גבוה'. השמיעו צורך להראות את המוצלחים, לתת דוגמאות של גאונים. אבל במכוון לא הלכנו לשם. יש כאלה, אבל זו לא סדרה של היילייטס זוהרים".
גם מאחיה אדיסיס לא חוסכת את המורכבות של הסיטואציה. "אחי שאל אותי פעם, 'דנה, אני בחור אוטיסט ואת לא. למה? למה את לא ואני כן?' ולא ידעתי מה לענות לו. זה שובר את הלב. אבל אני לא יכולה לייפות עבורו את המציאות. זו שאלה שהולכת איתי מאז, ואין לה תשובה. כמו גורל, והוא עלול לגזור על אנשים על הספקטרום הרבה בדידות, קושי עם בני זוג, בחברה, בעבודה. דברים שאני ערה להם יותר מאחרים.
נשמעו טענות כמו - למה אתם צוחקים עלינו?
"לא. אולי הרגישו ולא אמרו לנו, אבל הרבה אמרו שצחקו נורא. בשלב הפיתוח, הדבר הראשון שאמרו לי הוא, אל תעשי אותנו מסכנים ולא דרמה סוחטת דמעות. תעשו מצחיק. ושלא יהיה לך ספק, יש בתוכם גם מניאקים", היא אומרת בחיוך, "שיודעים איך להסתלבט על אחרים. בחור עם אספרגר אמר לי, 'את בקשר טוב עם אח שלך? נו טוב. מן הסתם עשית קריירה על הגב שלו'. יותר מזה?"
הריאיון המלא מחר במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".